‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהי השפעתה של הקמת ועדת תביעות מיוחדות על הליך התובענה הנגזרת המתנהל אחריה ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

ועדת תביעות מיוחדות – תביעה נגזרת

רקע קודם להקמת הועדה : תביעה נגזרת

ועדת התביעות של הדירקטוריון

מוסד ועדת תביעות מיוחדות פסיקה של כב` השופט ח` כאבוב, בעניין אישור פשרה בתביעה נגזרת 2012 גוטליב נ` איילון

ועדת תביעות מיוחדות - המסגרת הדיונית

רקע משפטי

תפקיד הוועדה בדין הישראלי

התפקיד ההדרכתי של המחלקה הכלכלית

סמכות מינוי וועדת תביעות מיוחדת לאור הדין הישראלי

שיקול דעת הוועדה לאור הדין הישראלי

האם ראוי "לייבא" את מוסד וועדת התביעות לדין הישראלי?

השופט כבוב אישר הקמת ועדה מיוחדת של בנק לאומי בפרשת החקירה האמריקאית

פרשת בל"ל 2015 - פשרה בתביעה הנגזרת שהוגשה נגד בכירי בנק לאומי בענין הסיוע ללקוחותיהם האמריקאיים להעלים מס

החלטה במסגרת התביעה הנגזרת על הקמת ועדת תביעה מיוחדת

הרכב חברי הועדה המיוחדת שמונתה: אנשי אקדמיה ומשפטנים בכירים ביותר

מהו מעמדה, תפקידה, מטרתה וסמכויותיה של ועדה מיוחדת בתובענה נגזרת

"שיקול דעת עסקי מוגבר"

עצמאות הוועדה המיוחדת

דוגמא להסדר פשרה בתביעה נגזרת משנת 2015

תנ"ג 2087-11-11 זקן חמו נ` בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (14.6.2012)

תנ"ג 5217-02-12 ישרס נ` אייזנברג (28.1.13).

תנ"ג 46924-05-11 דיין ואח` נ` פתאל (4.9.2012)

דוגמא לפסיקה מ 2015 תביעה נגזרת בענין רכישת מעריב

פס"ד תנ"ג (ת"א) 32007-08-11 ארנון אפרת ואח' נ' משה בן שאול ואח'

פסיקה מחוזית בהסדרי פשרה בתביעה נגזרת

פסק הדין רוזנפלד נ' בן דב, 2013, על ידי כבוד השופט חאלד כבוב

תנ"ג בני סינבטי נ' לב לבייב ואחרים 2012 תביעה נגזרת בסך 2.5 מיליארד שקל

פס"ד אינטרקולוני דוגמא לפסיקת עליון בענין תביעה נגזרת מרובה משנת 2014

משפט משווה

משפט אנגלו-אמריקני

מעמדה של ועדת התביעות בדין האמריקאי SLC

דוגמה לפסיקה להסכם פשרה בתביעה נגזרת בארה"ב נגד חברת אפל

פשרה בתביעה נגזרת נגד פייסבוק 2015

כלל אי ההתערבות

הדין בסינגפור בענין תביעה נגזרת

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

העבודה תעסוק בועדת תביעות מיוחדות ותביעה נגזרת תוך שימת דגש על הפרקטיקה בישראל ובארה"ב. תובענה נגזרת היא חריג לכלל הרגיל בדיני התאגידים, שלפיו הנהלת החברה והדירקטוריון שלה מנהלים את כל ענייני החברה, לרבות ההחלטה לנקוט הליכים משפטיים. אולם קורה כי מי שפגעו בחברה הם לעתים חברי הדירקטוריון עצמם, מנהלי החברה או בעלי השליטה בחברה. במקרים כאלה קיים חשש שהחברה לא תעמוד על זכויותיה.

לשם כך נוצר בדין מנגנון התביעה הנגזרת, אשר במסגרתה יכול בעל מניות לנהל את התביעה בשם החברה. זאת, לאחר שקיבל את אישור בית המשפט. אם יזכה בעל המניות במשפט, תיהנה החברה מפרי עמלו, והוא יזכה לגמול על מאמציו.

אישור בית המשפט אינו המשוכה האחרונה שעומדת בדרכו של התובע בתביעה נגזרת. כיוון שהתביעה מוגשת בשם החברה, הרי שגם לאחר אישורה כתביעה נגזרת, יכול הדירקטוריון למנות ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי תלויים ונעדרי עניין אישי, אשר ישקלו אם יש טעם בתביעה, ובהתאם לצורך גם יתערבו בהליך המשפטי, במטרה ליטול מהתובע את ייצוג החברה.

לאחר שהוועדה המיוחדת בדקה את העובדות ושקלה את משמעותן היא יכולה לבקש מבית המשפט לדחות את התביעה או לעצב פשרה, ולהגישה לאישור בית המשפט - והכול בשם החברה.

הקמת וועדה מיוחדת בלתי תלויה רווחת יותר במשפט האמריקאי וידועה בשם "Special Litigation Committee" (להלן: "SLC"). בעוד שחוק החברות הישראלי שותק בעניין, הדין האמריקאי מעגן את כוחה של ה-SLC ומפקיד בידיה את הכוח להביא לחיסולה של תביעה נגזרת.

בעבודה יהיה בסוף ניתוח המשפט האנגלו אמריקני והסינגפורי. דוגמא למדינה בחו"ל בה למרות שנעשה שימוש רב בתביעה הנגזרת היא ארה״ב אולם גם שם השימוש בתביעה הנגזרת נעשה בעיקר כהליך שמטרתו להגיע לפשרה ורוב התביעות הנגזרות מסתיימות בפשרה שהמרוויחים העיקריים בה הם עורכי הדין (nuisance value) ורק חלק קטן מהתביעות מסתיימות בפסק דין לטובת התובעים. תביעה נגזרת, לפי §194 לחוק החברות, היא תובענה משפטית שכל בעל מניות וכל דירקטור בחברה רשאים להגיש, אם התקיימו כל הוראות התביעה הנגזרת. הסעד שיתקבל שייך לחברה. התובע מתוגמל (§201) במידה ותביעתו התקבלה, משום שסביר להניח שאחרת הוא לא היה יוזם את ההליך. בנוסף קיימת אפשרות למימון חלקי ותשלום הוצאות התביעה בידי רשות ניירות ערך ובידי החברה (§200).

הנחת המוצא בתביעה נגזרת היא שאם זכות התביעה היא של החברה, התביעה צריכה להיות מוגשת בידי החברה. היכולת לתבוע תביעה נגזרת היא חריג שמנסה לאזן בין העובדה שפעמים רבות סביר שהדירקטורים והמנהלים בחברה לא יגישו את התביעה, לבין העובדה שפעמים רבות יכולים בעלי המניות להגיש תביעות משיקולים עסקיים שלהם ולכן יש צורך לצמצם את היכולת לתבוע תביעה נגזרת.

תביעה נגזרת יכולה להיות בגין כל זכות תביעה שיש לחברה – לא רק נגד בעלי השליטה ונושאי המשרה. לפי סעיף 1 לחוק החברות, כל עילת תביעה שיש לחברה, בעל מניות יכול לדרוש להפעילה.

§ 194(ב) - "המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה - דרישה)." לפני התביעה יש צורך לשלוח לדירקטוריון מכתב ולדרוש שהחב' תמצה את זכויותיה. בעל המניות צריך להסביר מהי עילת התביעה שהוא חושב שישי ולבקש שיימצו את התהליכים בתוך החברה.

§194(ד) שני מצבים בהם לא צריך לפנות לחברה בדרישה לתביעה נגזרת:

כאשר ברור שהדירקטוריון לא יגיש תביעה. לדוגמה, תביעה כנגד הדירקטוריון, על כך שאישר שכר מופרז למנכ"ל החברה. לכל חברי הדירק' יש עניין אישי בתביעה הזו, לכן אין טעם להגיד להם לפנות לדירק' כי הם לא יעידו על עצמם שהתרשלו, כשלו וכו'. הדרישה תפגע באפשרות לקבל את הסעד.

בפס"ד תנ"ג 32690-10-11 גוטליב נ` איילון אחזקות בע"מ:

פסק דינו של כב` השופט ח` כאבוב, שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אישור פשרה בתביעה נגזרת. השופט דן בין השאר במוסד ועדת תביעות מיוחדות בלתי תלויה המעוגן במשפט האמריקאי ואשר טרם אומץ בחוק הישראלי כמכשיר לצמצום תביעות נגזרות. בית המשפט קבע כי ניתן לאשר הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה כחריג במקרים בהן קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות בירור הטענות של התובע בתביעה נגזרת במוסדות החברה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הראל שחם "חשוף בצריח - סוגיות בהגנה על נושא משרה בחברה מפני תביעה נגזרת" תאגידים ט/4

זוהר גושן, "מבט ביקורתי על חוק החברות החדש: תכלית החברה, הצעות רכש והתובענה הייצוגית", משפטים לב תנ"ג גוטליב נ` איילון אחזקות בע"מ כב` השופט ח` כאבוב, שופט המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל אביב