‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי יכולות פונולוגיות אצל ילד דו לשוני?

תוכן עניינים

מבוא. 

יכולות פונולוגיות אצל ילדים דו לשוניים.

דו-לשוניות בו-זמנית ומיתוסים.

דו-לשוניות עוקבת - אתגר או פיצוי לילדים בעלי לקות שפה. 

פונולוגיה ודו לשוניות. 

חינוך לרב תרבותיות. 

בית ספר דו לשוני 

הייחודיות בבית הספר. 

שיטה - מתודולוגיה.

גישות למחקר האיכותני

ממצאי הראיונות. 

ראיון עם מנהלת בית הספר- מירה שגיא. 

ראיון עם המורים.

דיון ומסקנות. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

נספחים.

מהי דו לשוניות ומי נחשב דו לשוני? כיצד דו לשוניות משפיעה על התפתחות שפה של ילדים?

דו לשוניות היא תופעה נפוצה בארצות הקולטות מהגרים ועליה. ילד נחשב דו לשוני כאשר חשוף כבר מהשנים הראשונות לשתי שפות במקביל. לעתים שני הוריו דוברים שפות שונות ולעתים נחשף הילד לשפה נוספת באמצעות מטפל/ת ו/או מסגרת חינוכית.

 ילדים החשופים לשתי שפות במקביל עלולים להתחיל לדבר מאוחר יותר מילדים חד לשוניים בני אותו גיל. איחור זה איננו מדאיג כשלעצמו, כיוון שילדים דו לשוניים בעלי שפה תקינה ישלימו את הפערים השפתיים בכוחות עצמם, ללא התערבות של קלינאי התקשורת.

( Leonard)

חשוב להדגיש, כי דו לשוניות איננה פוגעת ביכולות השפתיות של הילד, אלא אף מקדמת את המודעות של הילד לשפה ומשפרת את יכולותיו הקוגניטיביות.

המחקרים של השנים האחרונות מראים כי גם במקרים של ילדים לקויי שפה, אין דו הלשוניות פוגעת

ביכולותיהם ההבעתיות וכיום ממליצים להורים של ילדים דו לשוניים להמשיך את החשיפה לשפת האם במסגרת הבית.

שפת אם עשירה ותקינה מהווה בסיס חשוב, עליו תירכש השפה השנייה של הילד.

ליקויים בשפת האם יצביעו ככל הנראה גם על ליקויים עתידיים בשפה השנייה. לעקביות החשיפה לשפה חשיבות רבה וקלינאי התקשורת ממליצים כי כל דובר יקפיד להשתמש בשפה קבועה מול הילד ושהילד ימשיך לקבל דגמי שפה מגוונים אך קבועים– כך למשל, בגן הילד חשוף באופן קבוע לשפה אחת, ובבית- אם האב דובר עם הילדים עברית והאם – ספרדית, עליהם להשתמש באופן עקבי באותה השפה כשהם משוחחים עם ילדיהם ולא לערבב בין השפות.

(Pierce)

כאשר קיים חשש כי התפתחות השפה איננה תקינה, וכן כאשר הילד מגיע לגיל שנתיים ועדיין אין לו 50 מילים בשפה העיקרית יש לעבור אבחון אצל קלינאי תקשורת, במידת האפשר בשפה בה הילד שולט באופן מרבי.

מחקרים מצביעים על היתרונות הטמונים בעידוד הדו-לשוניות הן באוכלוסייה בעלת התפתחות תקינה והן באוכלוסיית לקו״ השפה. המחקרים מראים שדו-לשוניות איננה מובילה לעיכוב בשפה אלא להיפך: היא משמשת לא פעם זרז להתפתחות יכולות לשוניות במקביל

בשתי השפות.

דוגמא לחלק מראיון:

מורה  ע.ט.:

"אני באתי ללמד בבית ספר דו לשוני משום שאנחנו חיים שני עמים ביחד במדינת ישראל, ובאתי בתקווה לנסות להתקרב לצד השני משום שתמיד קיבלנו את האחר הערבי כאויב, כמישהו שאין לבטוח בו. אך כדי להוביל לשינוי איזהשהו והשתפרות במצב הלא נעים אפילו אם זה בקטנה ומשפיע רק על כמה אנשים, צריך להתחיל איפשהו. והאיפשהו הזה לפי דעתי היה בבתי הספר, אם כבר מחנכים את הילדים שלנו על דו קיום בין שני עמים באותה מדינה, כבר אפשר להרגיש שינוי. גרעין האהבה או השנאה במקרה שלנו, מתחיל ל יותשתרש דרך החינוך בבתי הספר.

נקודת המפנה בחשיבה שלי לגבי הערבים הייתה כשיצאנו פעם, אני ובעלי לטיול ג'יפים עם קבוצה אשר אחד מהמוזמנים לטיול היה זוג ערבי, לפי מה שאני זוכרת זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת נתקלתי בערבי מקרוב. הזוג היה נורא נחמד ומתורבת, ומעל הכל אינושי. מה שגרם לי להבין שכל הסטריאוטיפים שכל הזמן הפנימו לי בראש בבתי הספר והמדיה הם כמעט לרוב מוטעים ומבוססים על אינטרסים שמשרתים לרוב רק צד אחד."

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חסונה ערפאת, ספיה. אימהות קוראות ומתווכות לילדיהן ספר: עדויות מהמשפחה הערבית על תרומת התיווך לאוריינות הילד הצעיר. מכון מופ"ת, (2017)

נעמי מנדל-לוי, שווים : תמיכה בית ספרית בשוויון הזדמנויות, תרגום מאנגלית: לירון רובינס, יותם בן משה.  ירושלים : אבני ראשה - המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)