‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הוצאת לשון הרע על מת, לשון הרע על הציבור? 

תוכן עניינים

מבוא

הגדרה

חוק איסור לשון הרע

שלילת האפיק האזרחי

היסטוריה חקיקתית

לשון הרע על המת

הוראות החוק

לשון הרע שנאמרה על אדם זמן קצר לפני פטירתו

זכותו של המת לשם טוב

קרובי המשפחה כנפגעים

פסק הדין בעניינה של חנה סנש

לשון הרע על הציבור

הוראות החוק

שמה הטוב של הקבוצה

ההלכה הפסוקה

מבט לעתיד

מרכיבי העוולה והעבירה של פרסום לשון הרע

פרסום לשון הרע כעוולה אזרחית וכעבירה פלילית

פרסום לשון הרע כעוולה נזיקית

פרסום לשון הרע כעבירה פלילית

מהו האיזון המצוי בין הערכים המתנגשים בסוגיית פרסום לשון הרע

סעיף 13

סעיף 13- פרסומים מותרים שיזכו להגנה מלאה, אין במעשה חוסר צדק ואנו כחברה, מחליטים שהדבר מותר ואף רצוי. להלן סוגי הפרסומים המותרים:

סעיף 13(1)

פרסום שנעשה על ידי חבר כנסת תוך כדי ולשם ביצוע תפקידו. חברי כנסת מייצגים את הציבור בבית המחוקקים (כנסת). לשם מילוי תפקידם עליהם לקיים דיונים בצורה משוחררת לגמרי ובשל כך הם מקבלים חסינות אישית בפרסומים שלהם, מכיוון שאם יחששו מפני תביעה משפטית הם יכולים שלא לבצע את תפקידם בצורה הטובה ביותר.

סעיף 13(3)

סעיף 13(4)

סעיף 13(5)

סעיף 13(6)

סעיף 13(8)

סעיף 13(9)

סעיף 13(10)

סעיף 13(7) ו- 13(11)

סעיף 13 לחוק

התנאים להחלת סעיף 13

איזונים – לשון הרע בכלל

הערך החברתי המוגן

שמו הטוב של המת

כבוד (שמה הטוב) המשפחה

עוולת לשון הרע בפייסבוק

פרשת הנער דוידאל שהתאבד בגלל פרסום לשון הרע

השוואה לארה"ב: פרשת אמנדה טוד

השוואה ליפן : בריונות מקוונת ולשון הרע בפייסבוק יכולים להרוג

הענישה בגין פרסום לשון הרע של קטינים אשר עלול להוביל למוות

סיכום במבט ביקורתי

לשון הרע על מת

לשון הרע על ציבור

ביבליוגרפיה

ככלל, חוק איסור לשון הרע, בדומה למצב הקיים במשפט המקובל ובמשפט האמריקני, קובע כי לא קמה עילת תביעה אזרחית בגין לשון הרע על המת ולשון הרע על ציבור. אולם, יש לבחון את ההסדר בחוק על הרקע המיוחד של החברה הישראלית.

כבר נזכר במספר מקומות בפסיקה כי שלילת זכות התביעה בגין מקרים אלו עשויה לפגוע בכבוד האדם. מהו אותו כבוד האדם שנפגע? ד"ר אורית קמיר, בספרה: "שאלה של כבוד ישראליות וכבוד האדם" מחלקת את מושג כבוד האדם לארבע קטגוריות שונות: הדרת כבוד Honor, הילת כבוד Glory, כבוד מחיה Respect וכבוד סגולי Dignity. ניתוח מדויק יותר, שיקבע אילו מבין הקטגוריות של הכבוד המנויות לעיל נפגע, יקל על הקביעה האם המצב החוקי הקיים ראוי אם לאו.

החברה הישראלית מאופיינת במנטאליות של הדרת כבוד Honor. חברות בהן הדרת הכבוד היא ערך מרכזי הן חברות היררכיות, ומקומו של האדם בהיררכיה נקבע על פי הדרת כבודו. הכבוד בחברות אלו נתפס כנכס דופני: הפן החיובי הוא הדרת הכבוד והפן השלילי הוא בושה. ככל שאדם צובר לעצמו יותר השפלה ובושה כך מעמדו יורד. פגיעה בהדרת כבודו של הזולת מאדירה את הדרת כבודו של הפוגע על חשבון הנפגע ומותירה אותו עם מעין "חוב הדרת כבוד". כדי לכסות את החוב הזה על הנפגע לבצע פעולת גמול כלשהי להשבת הדרת כבודו. תפקיד פעולת הגמול הוא לגרוע מכבודו של הפוגע עם ריבית ולהשיב כבוד זה לנפגע. בעבר בחברות מסוימות טקס הדוקרב שימש ככלי יעיל ליישובם וסיומם של סכסוכים על רקע הדרת כבוד אחרת סאגת נקמת הדם הייתה נמשכת עד טיפת הדם האחרונה של המשפחות היריבות.

חברת הדרת כבוד מעודדת אומנם אינדיבידואליזם ואחריות אישית, כיוון שכל פרט מגן על הדרת כבודו ומאדירה. עם זאת כתם של בושה הדבק בהדרת כבודו של אדם משפיע גם על המקורבים לו ועל בעלי בריתו משפחה, שבט, חמולה, קהילה, קבוצה וכו'.

יש להניח כי כל נושא לשון הרע שייך לעולם של הדרת כבוד, כפי שציטט השופט חשין בפסק דין סנש את ויליאם שייקספיר, במחזה ריצ'רד השני בתרגום חופשי: "האוצר הטהור ביותר שהזמנים מאפשרים הוא מוניטין חסר רבב...קח ממני את כבודי וחיי תמו."

The Purest Treasure mortal times afford Is spotless reputation…Take honor from me and my life is done

האומר דברי לשון הרע מאדיר בכך את הדרת כבודו העצמית על חשבון הדרת כבודו של האדם אליו מכוונים דברי לשון הרע. האדם אליו מכוונים דברי לשון הרע מאבד מכבודו ולכן צובר בושה.

מבחינה זו ההסדר החוקי, השולל עילת תביעה אזרחית בגין לשון הרע על המת, הוא בעייתי. כשהמת עובר מן העולם הוא מותיר מאחוריו את משפחתו. הדרת הכבוד נתפסת כ"נכס של המשפחה" כולה ולשון הרע על המת כמוה כפגיעה בהדרת כבודה של המשפחה וצבירת בושה. קיים חשש שבשל ההסדר המשפטי בחוק, שלא מקים עילת תביעה אזרחית בגין לשון הרע על המת, יחסם האפיק המשפטי כולו ליישוב הסכסוך וכך עלולה המשפחה לפנות לערוצים לא רצויים לשם ביצוע פעולת גמול שתשיב את הדרת הכבוד. נראה כי בעולם של הדרת כבוד, קיים היגיון להמשיך להגן על הדרת כבודו של המת ושל משפחתו כדי למנוע מצבים בהם המשפחה 'תיקח את החוק לידיים' באמצעות ביצוע של פעולות גמול להשבת הדרת הכבוד שנגרעה ממנה.

שיקום הדרת כבודה של משפחת המת, יכולה להיעשות בבמות אחרות מבימת בית המשפט והמשפחה. לדוגמה, המשפחה יכולה לפנות אל אמצעי התקשורת לשם טיהור שמו הטוב של יקירם ולהשיב בדרך חוקית זו את הדרת כבודם.

בנוסף, מן הראוי לציין כי ההסדר הנוגע ללשון הרע על המת עשוי לפגוע גם ב"הילת הכבוד". הילת הכבוד מוגדרת ככבודו של האדם כנברא בצלם אלוהים. הילת כבוד היא תכונה מולדת, מוחלטת וטבועה לדעת רבים באדם, שיש להימנע מכל ניסיון לפגוע בה. הילת הכבוד הנה מטפיזית והיא חלק מתפיסת עולם אמונית. היא אינה פועל יוצא של אנושיותו של האדם אלא נגזרת מאלוהותו של האל. כבוד מעין זה, בשונה מהדרת הכבוד מקנה כבוד שווה לכל האנשים ולכן כשם שיש להביא לקבורה את כל בני האדם כך אסור לחלל את כבודם לאחר לכתם. אכן, המשפט העברי כפי שהודגם בפרק של לשון הרע על מת, לעיל מקנה הגנה לכבודו של אדם לאחר מותו מתוך הרעיון שפגיעה בשמו הטוב של המת כמוה כפגיעה באל.

קיים מתאם ברור בין יחסי הדרת הכבוד בין פרטים מסוימים בתוך חברה, בינם לבין עצמם, לבין ההתנהגות הקולקטיבית של החברה ביחסיה עם חברות אחרות. כל פרט הנמנה עם קבוצה מסוימת עשוי לחוש הזדהות מלאה ואחריות כלפי שאר חברי קבוצתו כאשר הם ניצבים מול קבוצה אחרת. כפועל יוצא, פגיעה בהדרת כבודה של קבוצה אחת לדוגמה על ידי הוצאת לשון הרע עליה מפי קבוצה אחרת מחייבת פגיעה גדולה יותר בהדרת כבודה של הקבוצה הפוגעת. ללא מנגנון יעיל ליישוב סכסוכים, יכולהנקמת הדם בין שתי הקבוצות להמשיך עד בלי די.

בחברות המאופיינות בהדרת כבוד תמיד קיים פוטנציאל ברור וחזק לשימוש באלימות על מנת לפרוע את חוב הדרת הכבוד, אימתי שנוצר. ההסדר החוקי כיום, כפי שהוצג, לא מקים עילת תביעה אזרחית בגין לשון הרע על ציבור וגם פנייה לאפיק הפלילי מותנית באישור היועץ המשפטי לממשלה, שכמוהו לא ניתן עד היום. לכן, למעשה, לא ניתן לפנות לדרך המשפטית ליישוב סכסוכים מעין אלו. לפיכך, קיים חשש ממשי שבהיעדר מנגנון משפטי שכזה, יפנה אותו ציבור נפגע או מי מתוכו שחש פגוע אישית מהנאמר וכתוצאה מכך צבר בושה, לדרכים לא רצויות על מנת לשחרר לחצים ותסכולים ולהשיב את הדרת הכבוד האבודה מהגורם הפוגע. כפועל יוצא, הדבר יעצים ויחמיר את השסעים השונים המאפיינים במילא את החברה הישראלית דתי, עדתי, מעמד כלכלי, עיסוק וכו'.. ויוביל ליצירת מדנים ואיבה ואף לאלימות.

בנוסף, בהסדר החקיקתי בנוגע ללשון הרע על ציבור יש גם משום פגיעה בכבוד המחיה. כבוד המחיה מכיר באדם כמות שהוא, תוך התחשבות בצרכיו וקבלתו יחד עם השונות שבו ומאפייניו האישיים והייחודיים. כבוד המחיה מכיר בצרכים הדרושים לשם פריחתו ומימושו האופטימלי של כל פרט הן כפרט ייחודי והן כחבר בקבוצת זהות שהוא מרגיש שייך לה. לפיכך כבוד המחיה הוא מושג רחב יותר מהכבוד הסגולי ומעורפל יותר, וממנו נגזרות זכויות חברתיות וקבוצתיות. כבוד המחיה מתייחס לשונותם של פרטים וקבוצות ולצורך הקולקטיבי של כל בני האדם לדוקיום על אף השונות. דומה כי שלילת זכות התביעה בגין לשון הרע על חבר בני אדם יכולה לפגוע בכבוד המחייה ובזכויות קבוצתית. זאת במיוחד אם בוחנים את הדברים על רקע תפיסת הקהילתנות לפיה כל אדם הוא תמיד ובהכרח, קשור לבני אדם אחרים, לקהילות שונות, להיסטוריה כלשהי ולמקום מסוים והשתייכותו זו היא שמגשימה אותו והופכת אותו לעמוק יותר ומלא תוכן.

מצגת ספיציפית פאוורפוינט מקצועי לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בנימין שמואלי "האינטראקציה בין דיני הנזיקין לדיני המשפחה הדתיים האזרחיים: המעגלים השונים של תביעות הנזיקין במשפחה" עשרים שנה לבית-המשפט לענייני משפחה (צבי ויצמן עורך)

אריאל פורת נזיקין כרך א (המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר)