‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עמותת עלם בשיקום נערות שהידרדרו לזנות?

 תוכן עניינים

1           מבוא   

2           סקירת ספרות   

2.1         קווים לדמותה של הרווחה החברתית     

2.2         רווחה חברתית בישראל

2.3         ארגונים חברתיים         

2.3.1      ההגדרה של ארגון חברתי          

2.3.2      מאפייניו של הארגון החברתי     

2.4         מלכ"רים          

2.5         הפרטת שירותי רווחה לבני נוער בישראל

2.6         שינוי חברתי     

2.6.1      מעמדות בחברה

2.6.2      יצירת תודעה ציבורית   

3           זנות     

3.1         סטריאוטיפים   

3.2         תדמית 

4           שיקום 

4.1         שינוי התנהגותי 

4.2         החזרה למעגל החברתי ולמעגל העבודה   

4.3         השיקום כיוצר רווחה חברתית לחברה   

5           ארגון עלם        

5.1         פרופיל הארגון  

5.2         מטרת הארגון   

5.3         השיקום בארגון

6           דיון ומסקנות    

7           ביבליוגרפיה      

במדינת ישראל חיים עשרות אלפי בני נוער במצוקה אך מדינת ישראל באמצעות שירותי הרווחה שלה, אינה ערוכה לטפל בבעיותיהם.

לשם כך, נרתם ארגון עלם אשר שם לעצמו למטרה להשלים את החסר ולהצליח במקום שבו המדינה נכשלה.

בעבודה זו התמקדתי בעיקר בנושא של שיקום נערות שנמלטו מבתיהן ונלכדו במעגל הזנות. ארגון עלם באמצעות הפרויקט שלו "ערים בלילה" שם לעצמו למטרה לאתר את הנערות הללו ולחלץ אותן מן הגיהינום שבו גופן ממוסחר ומנוצל, כבודן נרמס וחייהן נמצאים בסכנה מתמדת וכל זה בעודן פרי בוסר.

שכן, רוב הנשים נכנסות לזנות בגיל צעיר מאוד, שהוא מתחת לגיל ההסכמה לקיום יחסי מין על-פי החוק. עובדה זו מעידה על הנסיבות של הכניסה לזנות, היות והגיל הצעיר מעיד שלא ייתכן שמדובר בבחירה חופשית או לגיטימית.

מדינת ישראל אומנם רואה את עצמה כמדינת רווחה שמטרתה להעניק לאזרחיה המודרים והנחשלים סל שירותי רווחה אשר יאפשר להם להשתחל חזרה אל המעגלים החברתיים מהם הודרו בשל אביונותם, מצוקתם ובכלל הרקע הסוציו אקונומי הקשה ממנו באו. כחלק ממדיניות זו היא אמורה להעביר את בני הנוער המועסקים בזנות ממצב של סיכון למצב של סיכוי אך היא אינה ערוכה לכך ומכיוון שכך היא משאירה את המלאכה למגזר השלישי שעמותת עלם מהווה חלק ממנו בהיותה ארגון ללא מטרות רווח.

בישראל יש מאות ילדים ובני נוער השורדים ברחובות, בעיקר ברחובות הערים תל אביב וירושלים. רובם התנסו בהתעללות ובהזנחה בבתי הוריהם. הם שורדים ברחוב בדרכים שונות כאשר פגיעותם גדולה: מקצתם מנוצלים מינית, אחרים סוחרים בגופם, מקצתם גונבים מזון כדי לשרוד, אחרים פתחו תלות בסמים ואף סוחרים בסמים.

לבני נוער בסיכון המסוגלים לתפקד באופן נורמטיבי אף כשהם רק בני 17 המדינה אינה מציעה כעניין שבזכות דיור קהילתי מוגן, ולא תזונה או תגמולים כספיים שיאפשרו להם לחיות בתנאי מחיה אנושיים מהסוג שבני הנוער האלה אינם זוכים להם בבתי הוריהם. אם עומדת לרשות הנער חלופה ארוכת טווח לבית הוריו, לרוב זוהי מסגרת מוסדית ממנה יברחו בני הנוער חזרה לרחובות.

לא אחת גם רצונותיהם, סבלם וחלומותיהם של ילדים החיים בשולי החברה הישראלית מודרים מהשיח המרכזי על ילדים. כך למשל , ילד שנפל קרבן להתעללות או להזנחה ונשלח למעון סגור מתוקף צו בית משפט, שניתן לטובתו שלו ושאין לו שום רישום פלילי, עלול להיות מתויג כעבריין בשל בריחה מהמעון. קול סבלו במוסד שממנו ברח אינו נשמע כראוי שכן הוא עסוק בהתגוננות מפני מי שמבקשים לתפוס אותו או להאשים אותו בעבריינות. קולו של הילד בסיכון, שבדרך כלל אינו "משלנו" אלא משתייך לקבוצות מודרות, אינו נשמע .

אף שסבלם של בני נוער אלו אינו שנוי במחלוקת, מדינת ישראל אינה ערוכה לסייע להם, להגן עליהם ובוודאי שלא לחלצם ממעגל הזנות אליו הם נכנסים לרוב בסביבות גיל ההתבגרות. המענה לסבלם של בני הנוער האלה מופקד בעיקרו של דבר בידי עמותות וולונטריות דוגמת עמותות עלם, ואילו פועלה הישיר של המדינה למענם זניח ולכן פועלו של ארגון עלם כה חשוב על-מנת להצילם.

בד בבד, מכיוון שארגון זה הינו וולונטארי, הוא אינו יכול להתקיים ללא תמיכות הן מצד הממשלה והן מצידם של תורמים ופילנתרופים שונים.

על-מנת לעשות נפשות לארגון צריך להעלות את רמת התודעה הציבורית לחשיבותו של ארגון זה, מטרותיו ומעשיו. לשם כך, חשוב שהארגון וכלי התקשורת יקיימו ביניהם קשרי גומלין שיסייעו בגיוס תמיכה ציבורית למען הארגון.

בד בבד חשוב שיהיו קשרי גומלין בין ארגון עלם שהנו ארגון וולונטארי חיצוני, לבין שירותי הרווחה שלמרות תפקודם החסר מחזיקים בבלעדיות באספקת שירותים מסוימים. לכן, חשוב להדק את הקשר בין הגורמים הן לצורך הטיפול והן לצורך האיתור של בני הנוער השרויים במצוקה והלכודים במעגל הזנות.

סקירת שירותי הרווחה לילדים ולבני נוער מצביעה אפוא על ממדיה הרחבים של הפרטת שירותי הרווחה ונזקיה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)