‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עבודה אקדמית משל המערה בניתוח יצירות אמנות?

תוכן עניינים

מבוא

מומחיות

צנזורה

הדרך במשל המערה

ניתוח יצירות אמנות

משל המערה של אפלטון- איורים מאת מרקוס מורר

ציור מהמאה ה־16 של משל המערה של אפלטון (אמן לא ידוע)

סוף דבר

ביבליוגרפיה

נספחי תמונות

משל המערה של אפלטון הוא מטאפורה, אשר נועדה לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החוכמה. גם כאשר הפילוסוף - האדם שיצא מבורות לחוכמה - בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם. כמו כן, מוצג תהליך ההחכמה כתהליך קשה, כואב ורצוף מכשולים.[1]

האירוע המכונן בחייו של אפלטון היה הוצאתו להורג של סוקרטס. אפלטון מזועזע ממותו של סוקרטס, והוא מתקשה להאמין כיצד מדינה "ויתרה" על אדם כמו סוקרטס, ידידו החכם מכל אדם. בשביל אפלטון זהו סימן שדבר מה אינו תקין ביסוד המדינה. אפלטון רוצה מדינה שבה ייתנו כבוד והערכה לפילוסופים, ודעה זו מובאת במשל. מטרתו של משל זה היא להסביר שמה שאנו רואים וקולטים על ידי החושים שלנו הוא רק העתק של הדברים האמיתיים האידאות.

משל המערה של אפלטון- איורים מאת מרקוס מורר

באיורים (ר' נספח תמונות בסוף) מורר מתאר בצורה פיגורטיבית את משל המערה. האיור מספר על אנשים, המצויים בתוך מערה, שלא ראו מעולם את הסובב אותם או את עצמם, הם רואים את הצללים על הקיר ושומעים את ההדים, הם ממיינים את סדר הופעות הצללים ומפתחים חוקיות מסוימת על פיהם. עולם הצללים הוא מידת ה'יש' הפחותה ביותר ומקורו בעצמים שמחוץ למערה. משל המערה עומד כמקביל ל'קו המחולק', המתחלק לשני חלקים עיקריים העולם הנראה והעולם הנחשב, וכל חלק מתחלק גם הוא לשני חלקים. הרי שבמשל 'הקו המחולק' לא הוסברו המעברים האונטים בין חלק לחלק, ב'משל המערה', האש מסבירה את החוקיות שבעולם התופעות ובמקביל לה השמש מסבירה את החוקיות בעולם האידאות. סיבת הדבר היא גם טעם צידוקו ב'יש'. על כן, בעולם הצללים אין 'אין' מוחלט ובתור שכזה ניתן להבחין בחוקיות והתנייה. הצללים במערה והבבואות ב'קו המחולק' הם מידת היש הפחותה ביותר, משום שהם אינם מתנים את קיומם של אחרים. ואילו השמש היא מידת היש הגבוהה ביותר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שקולניקוב, שמואל אידאה ומתודה ל"ג עיונים באפלטון, ירושלים, מגנס