‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ייצוג זהויות בתקשורת?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

רקע: אי שווין עדתי

סטריאוטיפזציה כאמצעי לחיזוק הפערים העדתיים

קומדיית מצבים – סיטקום

קומדיית מצבים הדמויות

קומדיית מצבים - מבנה העלילה

קומדיית מצבים- תסריט

קומדיית המצבים בישראל

בורקס: פערים עדתיים בקולנוע

פערים עדתיים בטלוויזיה

פרק התאוריה

מתודולוגיה

ממצאי המחקר

שלב א – ניתוח דה-קונסטרוקטיבי

אתניות ודעות קדומות

. 'בא לי לצעוק אני פרחה'

לו הייתי הולנדר

'שקר החן והבל היופי'

. 'אתה לבן אני שחור'

חלומות בהקיץ

"אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה"?

שלב ב'- ניתוח קהילות פרשניות

סטריאוטיפים קלאסיים

סיפור סינדרלה

זאת המציאות?

דיון ומסקנות

ז'אנר סרטי הבורקס הוא אחד הז'אנרים האהובים ביותר על הקהל הישראלי. הז'אנר החל את דרכו בשנות השישים והשבעים והוא סוג של קולנוע "עממי", שבנוי ממקטעים מתחלפים של מלודרמה וקומדיה, כאשר נושא היחסים בין הדמויות (מחלקים שונים של האוכלוסייה) המוצגות באופן סטריאוטיפי, הוא מרכז הסרט(שניצר). רוב העלילה בסרטי הבורקס, עוסקת בקונפליקט שבין עדות המזרח לעדות אשכנז. הגיבור בסרטים אלו, הוא לרוב בן עדות המזרח, עני, בעל חכמת חיים וערמומי, המתנגש בדמויות מעדות אשכנז אשר מוצגות כמתנשאות, עשירות, אטומות ומנוכרות או לחלופין, מתנגש עם מוסדות הארץ. המאפיינים של סרטים אלו באים לידי ביטוי בחיקוי מבטאים, בעיקר של יוצאי מרוקו, פרס ופולין, בדיחות גרוטסקה, חילופי זהויות ושילוב של בורלסקה ומלודרמה (שוחט).

אומנם הרוב המובהק של סרטי הבורקס נוצר בתחילת דרכו של הקולנוע הישראלי, אך נדמה כי עדיין נוסחתם לא נעלמה מהמסך של הצופים הישראלים וגם בשנים אלו, הם מקבלים ביטוי חזק בסרטים ובסדרות הטלוויזיה המגוונת. מכאן, סמינר זה יעסוק ב: אופן הייצוג של זהויות חברתיות כפי שבאות לידי ביטוי בסדרה הטלוויזיה "להיות איתה", אשר שודרה השנה בערוץ 2, עבור הזכיינית "קשת". הסדרה זכתה למקום מרכזי ב'פריים טיים' הישראלי ושודרה בזמן צפיית שיא, כ- 700 אלף צופים בממוצע לפרק. הסדרה מכילה נוסחאות שהיו עוד בסרטי הבורקס, שמתייחסים לעדה ומעמד וההתנגשות ביניהם (בוסי), לצד התבנית הקבועה והמוכרת של הקומדיות הרומנטיות שמציג סיפור אהבה של זוג הטרוסקסואלי. אותו סיפור אהבה,מתאים עצמו כל פעם מחדש לתבניות הקיימות והמשתנות בחברה, בתרבות ובמצב הכלכלי שמקנות לו את מסגורו ומשמעותו (קרוטניק).

מצאנו לנכון לחקור נושא זה, כיוון שנוכחנו לדעת שכיום קיימים מעט מחקרים העוסקים בייצוג זהויות חברתיות בתקשורת ובייצוג מזרחי ואשכנזי בפרט בתכנים טלוויזיוניים פופולאריים, וכמו-גם שמרבית הספרות האקדמית מתמקדת בעיקר בקולנוע של שנות ה-60 או ה-70 ובסרטי בורקס. יתרה מכך, הסיבה שבחרנו לחקור סדרת טלוויזיה, היא כיוון שהטלוויזיה עומדת בראש המציאות הסמלית וככזאת, היא משמשת דוגמא ליחסי הכוחות בחברה, שכן היא בעת ובעונה אחת משקפת ומעצבת את המציאות. הופעת קבוצות שונות על המרקע נותנת להם הקשר ציבורי, ומאפשרת להן להשתתף בשיח הציבורי, ומנגד, ההופעה, מעודדת אותן להגדיר את זהותן ולעצב את הדימוי העצמי שלהן (פירסט ואברהם, מתוך פירסטורמר-ביאל). חשיבות הטלוויזיה מתבטאת בהשפעתה על תפיסת הצופים את המציאות היומיומית, כתוצאה מאותה מציאות תקשורתית שמוצגת בה. לכן, במחקר זה בחרנו להישען על תאוריית "הבניית המציאות" של גרבנר וגרוס .

אחת מהבעיות בהסתכמות על אמצעי תקשורת ההמונים והטלוויזיה בפרט, היא שאלה מעוותים את המציאות בתחומים רבים כגון חיי משפחה, יחסי בין דורות, חלוקת תפקידים בחברה ועוד, מעצבים את הסיפורים בצורה הקשורה למציאות, אך גם מוספים פרשנות משלהם. כתוצאה מכך, כלי התקשורת משפיעים על הבניית המציאות בעודם יוצרים תמונה מסוימת ומקנים ערכים מסוימים לנמעניהם. חשיפה זו מטפחת את נטייתם של הצופים להיצמד למגמות מרכזיות בחברה ולזנוח מגמות אחרות (Gerbner& Gross). דרך הטלוויזיה, הקהל לומד מהי ההתנהגות המקובלת בחברה, דבר שמשפיע ישירות על תפיסה ויישום של ידע במציאות החברתית שלהם. (Nichols, 2001). כך למעשה, קהל רב של צופים, מבנה ותופס את מעמדו, האתניות והלאום שלו, הגזע ואת ההפרדה שהתקשורת מבנה בין "אנחנו" ו"הם"Kellner).

כאמור, בסמינר זה אנו נבחן את הייצוג של זהויות חברתיות בסדרה הטלוויזיונית 'להיות איתה'. הדבר יתבצע באמצעות מחקר דו שלבי שיתבסס על שתי שיטות מחקר שונות- הראשון יבדוק כיצד מיוצגות הזהויות החברתיות בסדרה 'להיות איתה'. מדובר בניתוח תוכן קולנועי, בשיטת דה-קונסטרוקטיבי ביקורתי, בהתאם למספר סצנות עיקריות מהסדרה. השני יבדוק את הפרשנויות והמשמעויות השונות שמייחסים הצופים המהווים "קהילה פרשנית" לתכני הסדרה, תחת מתן דגש לזהויות חברתיות. המחקר השני ייעשה על ידי ראיונות עומק חצי מובנים, בהתבסס על עקרונות הריאיון של שיטת המחקר האיכותני.

לצורך עבודת מחקר זאת, נציג תחילה את פרק סקירת הספרות שיעסוק ברקע לאי-שוויון עדתי וכיצד הוא מתבטא באופן סטריאוטיפי באמצעי התקשורת ובסרטי הבורקס בפרט. שנית, נפרט ונסביר על תאוריית "הבניית המציאות" והשלכותיה על קהל הצופים ושלישית נציג את המתודולוגיה בה בחרנו לעשות שימוש, שמתחלקת כאמור לשניים. בשלב ניתוח הממצאים הראשון, נציג את התמות בנושאי : "אתניות ודעות קדומות", "לו הייתי הולנדר" ו"מה שווה כל סיפור אהבה הזה". בשלב ניתוח הממצאים השני (הקהילה הפרשנית), נציג את התמות בנושאי: "סטריאוטיפים קלאסיים", "סיפור סינדרלה" ו"זאת המציאות?". לסיום, נסכם את תהליך המחקר על ממצאיו השונים, תוך דיון ומסקנות שעלו מניתוח הממצאים ונציג הצעות למחקרי המשך.  

דוגמא לחלק מהראיון 

ש:מה גרם לך לראות את הסדרה? 

ת:אין משהו ספציפי, זה מה שהיה בטלוויזיה , אני לא חסיד גדול של צפייה בתוכניות. זה היה בטלוויזיה אז ראיתי.

ש:מה במיוחד אהבת בסדרה?  

ת: ממ..שאלה טובה. הסיפור סינדרלה הוא קוסם ורלוונטי, לתמיד אתה מביון?! תמיד נחמד לשמוע שמישהו שמצליח להסתדר בסיטואציה לא טובה שהוא נימצא בזה.

ש: לאיזה דמות התחברת ולאיזה לא התחברת ולמה?  

ת: לא התחברתי לאף אחת מהדמויות בצורה חזקה אבל, אני יכול להגיד שמאוד לא אהבתי את נועה. וגם את צביקה העוזר שלה.את נועה לא אהבתי משום שהסיבה היא פשוטה ...היא נכנסת לתוך סיטואציה ומפריע לה. תחשוב על מישהו במציאות אמתית שיוצא עם מישהי והם אמורים להתחתן ואז באה מישהי מבחוץ ומתחילה לשגע לך את הראש ולהוציא אותך מאיזון. וגם היא לא כזו מציאה (נועה) גם לה יש משהו לא בסדר בראש. היא גם השתמשה בעמוס והשליכה אותו שלא היה לה נוח.

ש: ומה לגבי צביקה ?

ת: צביקה הוא סתם היה סוג של מתנסה, לזכותו יאמר שהוא היה לאורך כל הסדרה אמתי ואפילו בסוף הוא היה טוב ונחמד לעמוס. אבל הוא אמר לעמוס שהוא לא קשור לסיטואציה של נועה בחיים ובגלל זה אני מעריך אותו שהוא אמר לו את האמת.

ש: יש איזה שהיא סצנה שזכורה לך במיוחד?  

אני חושב שהסצנה שעמוס רץ לבית של נועה לאחר ארוחת שישי , בה היא גילתה את כל השקרים. עמוס דפק לה בדלק ורואה גבר אמריקאי... ואז אני אומר לעצמי אם הייתי גבר בסיטואציה הזאת יש גבול כמה אתה יכול להשפיל את עצמך.

ש:במה לדעתך עלילת הסדרה עוסקת?  

בסך הכול, כול העלילה זה סוג של סיפור סינדרלה קלאסי. מגיע מישהו ממעמד נמוך, מישהו ממשפחת אצולה שמציל את אותו נסיך או נסיכה מתוך העבדות שלו. כמו בסיפור המקורי של סינדרלה הייתה מישהי בעמדה של עבדות ואז מגיע נסיך ומוציא אותה מתוך הסיטואציה הזו. בסדרה, הנסיכה הייתה נועה והעבד היה עמוס. ועמוס עבד בגלל שהוא גר עם ההורים, משפחה בקריסה כלכלית, עובד במאפייה.

ש: האם לדעתך הסדרה משקפת דעות קדומות, ואם כן אלו?  

ת: אני לא חושב שהיא משקפת דעות קודמות, היא אבל משחקת על דעות קדמות . שים לב ,אם פעם בסרטי בורקס היה צ'רלי (הסרט צ'רלי וחצי) שהוא עני והוא מתחן עם האישה העשירה, יש את עמוס והוא עני שהוא מתקשר לנועה הולנד אשכנזייה בלונדית ממוצא אשכנזי.

ש: מה לדעתך הייצוג שלו זוכה האשכנזי והמזרחי? 

ת: אני כאדם תימני התביישתי והרגשתי מבוכה לאורך כל הסדרה. איך המזרחי מוצג - הוא מוצג נחות, תמיד הדבר זה מוכר במכולת או בעלי מאפייה או חלום להיות זמר . ותמיד אין להם כסף וקריסה כלכלית...ותמיד כל המשפחה גרים כולם ביחד בבית. אני יגיד לך משהו בעיניי המשפחה מוצגת כסוג של אנשים חשוכים . לילדה (מירב) יש לה בלבול מיני ואז האבא פותר לה את זה ואומר לה שרב יעשה לך תיקון זה מאוד מעליב אותי כמזרחי כל המסרים האלו.

ש: במה עוד התביישת?

ת: כל המזרחיות הזו. המזרחים מוצגים כחמורים והם לא יכולים להסתדר לבד . המזרחי לא מוצג כמישהו מצליח .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רוזן, המדיום הוא המסר: התקשורת בישראל, הוצאת כרמל, (2022)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

אלה בן עטר, משדרים תחת אש: רדיו חינוכי במצבי חירום , הוצ' פרדס (2020)

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת, (2019)

אברהם, א. “התקשורת בישראל: מרכז הפריפריה” בתוך: ד. כספי וי. לימור (עורכים), אמצעי תקשורת המונים בישראל, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ’ 506-479.