‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משטר פשיסטי דיקטטורי ?

תוכן עניינים

מבוא

האידאולוגיה הפשיסטית

בין פשיזם לנאציזם

הגדרות של פשיזם

הפשיזם באיטליה

רקע לעלייתו

איטליה הפשיסטית

הפשיזם בעולם

בניטו מוסוליני: רודן איטליה

ילדות ונעורים

הדרך אל השלטון

ייסוד התנועה הפשיסטית

המצעד על רומא

ההתבססות בשלטון

הדיקטטורה הפשיסטית

מדינת משטרה

הכלכלה הפשיסטית

ממשל באמצעות תעמולה

תוקפנות צבאית

הדרך אל מלחמת העולם השנייה

המשטר הנאצי והמשטר הפשיסטי

מלחמת העולם השנייה

הכרזת המלחמה

הכישלונות במלחמה

ההדחה, המאסר, והשחרור על ידי סקורצני

הרפובליקה של סאלו, שקיעה ומוות

משפחתו

מוסוליני והיהודים

הארכיטקטורה הפשיסטית

החיבור בין הרציונליסטים לפשיזם

נקודות ההשקה בין האידיאולוגיה הפשיסטית לרציונליסטים

הרציונליסטים מגלים את הפשיזם

הארכיטקטורה הפשיסטית כבאה לידי ביטוי בקומפלקס הספורט פורו איטליקו

סיכום

ביבליוגרפיה

האידאולגיה הפשיסטית היא מקבץ רעיונות הטרוגני, ותווי הגדרתו כאידאולוגיה הם "נזילים" ו"שנויים במחלוקת" בין חוקרים ממדעי הרוח והחברה; לדעת החוקר זאב שטרנהל הוא פרי "משבר הדמוקרטיה הליברלית ושל משבר הסוציאליזם", לאחר שנוסו משלהי המאה ה19; הגם כי ניתן להצביע על איפיון עיקרי שלו: "לאומנות מופלגת ועל כן של פרטיקולריזם קיצוני" של קבוצה אתנית. לאחר מלחמת העולם הראשונה, הפשיזם כתפיסת עולם היה נחלתם של מגזרים מגוונים בחברה האירופאית; הוא "שיגשג הן במרכזי התעשייה הגדולים של אירופה המערבית, והן בארצות הנחשלות באירופה המזרחית. הוא משך באותה המידה כמה מבחירי האינטלקטואלים, כמו גם המוני איכרים אנאלפביתיים.

במלחמת העולם הראשונה הצטרפה איטליה אל צרפת ואל בריטניה כנגד ציר גרמניה אוסטריה. למרות הניצחון, תבעה המלחמה קרבנות רבים, דבר שהציבור האיטלקי לא ציפה לו, ונוסף לו מיתון כלכלי כבד. השנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה התאפיינו בחוסר יציבות. ארגוני העובדים פתחו בשביתות תכופות ומשמעותיות, שהשביתו את המשק והכבידו אף יותר על המצב הכלכלי ועל מצב הרוח הלאומי.

בשנת 1919 ייסד בניטו מוסוליני את המפלגה הפשיסטית, ובבחירות שהתקיימו בשנת 1921 זכתה מפלגתו, לראשונה, ב35 מושבים מתוך 535 מושבי הפרלמנט. חוסר היציבות הפוליטית הביא למצב שבו היה מוסוליני נציג המפלגה היחידה שזכתה לתמיכת מפלגות אחרות, דבר שהביא את המלך ויטוריו אמנואלה השלישי, שאהד את מוסוליני ומפלגתו, להטיל על מוסוליני את הרכבת הממשלה. בשנת 1924 התקיימו בחירות חדשות באיטליה, דבר שהביא להגדלת מספר חברי המפלגה הפשיסטית בפרלמנט. לאחר ניצחונו בבחירות 1924 הביא מוסוליני לחקיקה שסילקה את מפלגות האופוזיציה מבית הנבחרים, והלאים את התקשורת ואת האיגודים המקצועיים. [1]

בשנת 1936 הכריז מוסוליני על ידידותו והערכתו כלפי המפלגה הנאצית בגרמניה וכלפי מנהיגה אדולף היטלר, והודיע עם היטלר על הקמת "ציר רומאברלין". ב10 ביוני 1940 הודיע מוסוליני על הצטרפותה של איטליה למלחמת העולם השנייה כבת בריתה של גרמניה. [2]

בניטו מוסוליני היה, לפני שיצר את המערכת האידאולוגית הפשיסטית, ממנהיגי המפלגה הסוציאליסטית האיטלקית שהייתה מפלגה מרקסיסטית ועורך בטאונה "אוואנטי!". הוא גורש מן המפלגה הסוציאליסטית בשל התנגדותו להשתתפות איטליה במלחמת העולם הראשונה לצידן של בעלות הברית, בניגוד להסכם ההגנה עליו הייתה חתומה עם גרמניה ואוסטריה ערב המלחמה. הוא החליף את האידאולוגיה המרקסיסטית באידאולוגיה החדשה שיצר, תוך שהחזיק במספר רעיונות טוטליטרים, אולם זנח את היסוד של מלחמת המעמדות.

מלבד איטליה, מדינות נוספות שהיו בעלות אוריינטציה פאשיסטית ובחלקן גם נאצית הן: האימפריה היפנית, אוסטריה, הונגריה,בולגריה, רומניה, קרואטיה, סלובקיה, צרפת של וישי, ארגנטינה, ברזיל ובמידה מסוימת גם ספרד ופורטוגל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Stanley G. Payne. A history of fascism. Digital printing edition. Oxon, England: Routledge