‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הוראה לחשיבה?

תוכן עניינים

מבוא    

רקע תיאורטי     

מהי חשיבה מסדר גבוה?

פיתוח חשיבה גבוהה      

יחידת הוראה    

מטרות ראשיות –           

שיעור מספר : הכרת מושגי בסיס ומאפייני תחרות חופשית משוכללת        

מטרות  

מהלך השיעור    

שיעור : שיווי משקל בשוק תחרותי         

מטרות  

מערך השיעור    

שיעור : שינויים בשיווי משקל כתוצאה משינויים בביקוש ובהיצע 

מטרה   

דיון      

שיעור : שינוי שיווי משקל בשוק התעופה - פעילויות         

שיעור : מאפייני תחרות בלתי משוכללת   

מטרה   

פעילות במליאה 

שיעור : תחרות בלתי משוכללת – המשך  

מטרה   

מערך השיעור    

דיון במליאה      

שיעור  – התערבות ממשלתית בשוק המוצרים – מחירים רשמיים, חוק ההגבלים העסקיים, מיסוי וסובסידיות         

מהלך השיעור    

רציונל   

סיכום רפלקטיבי           

רשימת מקורות  

חוקרים רבים העוסקים בחינוך ובהוראה מגדירים חשיבה מסדר גבוה מזה עשרות שנים, באופנים שונים. ההגדרות השונות מתייחסות למגוון של יכולות וסוגי חשיבה, ארגון מחדש של ידע ושימוש במושגים ידועים בנושאים חדשים. קיימים סוגים שונים של חשיבה מסדר גבוה כמו חשיבה ביקורתית וחשיבה גלויה. הסוגים השונים קשורים זה בזה. כל סוג של חשיבה מסדר גבוה מכיל בתוכו תת סוגים שהם המעשה של החשיבה (כמו פרשנות, ניתוח והסקת מסקנות. חשיבה מסדר גבוה מתקיימת ומשפרת את הלמידה בכל המקצועות. היא סוג של הרגלי למידה המחייב שילוב של מיומנויות ונטיות אישיות.

הוראת החשיבה מסדר גבוה מחליפה בימינו את הוראת הידע. הוראת הידע משמעותה מסירה של הידע מצד המורה, שינון וזיכרון שלו מצד התלמיד. הגישה שעומדת מאחורי שינוי סוג ההוראה היא שיש להקנות לתלמיד מיומנות של חשיבה יצירתית ולוגית ולא "חבילות" של מידע, זאת משום שהידע יכול להשתנות או לחלוף, אך מיומנות החשיבה תשרת את התלמיד בכל תחום בחייו. בעידן האינטרנט כמויות הידע גדלות, וכן נדרשות מיומנויות חדשות בעקבות השימוש האינטנסיבי במחשב – חשיבה צילומית וחזותית, חשיבה חברתית-רגשית ועוד.

עבודה זו עוסקת בחשיבה מסדר גבוה, ומציגה יחידת הוראה בכלכלה. יחידת ההוראה בנויה כך שהיא משלבת סוגים שונים של חשיבה, ארגון מחדש של החומר ויצירת מידע חדש ממידע קיים. היחידה נפתחת בהצגת אירוע כלכלי וניתוחו, ומתפתחת לתמונה כלכלית רחבה יותר והכרת מושגים מרכזיים בה, ומסתיימת בחזרה לאירוע שהוצג בשיעור הראשון, רק שבסוף הניתוח שלו מתבצע על ידי הידע שנרכש ביחידה. 

בחרתי לכתוב יחידת לימוד בנושא כלכלה, שהוא נושא קרוב אליי ולדעתי מעניין וחשוב.

יוקר המחייה, שוק קפיטליסטי וצרכנות נכונה הם נושאים הנמצאים בכותרות ומעסיקים כל תושב בישראל, במיוחד מאז המהפיכה החברתית בשנת 2011. כל אחד מאיתנו הוא צרכן של מוצרים שונים, ותלמידי תיכון הם צרכני ההווה והעתיד. לדעתי הם לא מספיק יודעים את המשמעות של הצרכנות שלהם כיום, כי סביר להניח שברוב המקרים הם אינם משלמים על המוצרים שלהם מכספם ומכאן החשיבות הרבה בהיכרות עם שוק של מוצרים, האינטרסים של היצרנים ושל הצרכנים כאחד. כמו כן הם לומדים על הכוח שלהם בתור צרכנים להשפיע על השוק. כדי לקרב אליהם את הנושא, השתדלתי לבחור בנושאים משניים שהם חלק מהחיים שלהם כמו ספרי לימוד ומכשירים סלולריים. נוסף לכך, כצרכנים או יצרנים בעתיד חשוב שיבינו את האפשרויות שיש להם, ואת ההזדמנויות להתפתח בהתבסס על מושגי הבסיס של הכלכלה. הכרת התמונה הכללית, תגרה בהם גם את הרצון לגבש את עמדתם בנושא.

לדעתי, החשיבה מסדר גבוה ולמידה משמעותית אפשריות לכל התלמידים, כפי שצוין גם בספרות המקצועית. לכן, למרות חוסר הניסיון שלי שמחתי שהיתה לי ההזדמנות לבנות יחידת הוראה כזאת, ועליי לציין שהיא דרשה ממני ופיתחה גם אצלי את החשיבה מסדר גבוה.

אינני בטוח לגבי אורך היחידה, יכול להיות שהיא עמוסה, ולכן אפשר ללמוד רק חלק ממנה (כמו למשל לדלג על השיעור החמישי. לדעתי הוא מוסיף ומרחיב את הידע ומעמיק את ההבנה, אך מבין כל השיעורים הוא יחסית בעל אופי של למידה קונבנציונאלית, והסרה שלו מהיחידה לא תפגע בה, במטרות שלה ובנושא המרכזי שלה. בנוסף התקשיתי בהתאמת היקף החומר לכל שיעור, וכך בחלק מהשיעורים יש פעילות רבה, ובחלק האחר קצת פחות. אני חושב שצריך להרגיש את הכיתה, ועם הניסיון שלי כמורה אעשה זאת טוב יותר.

הידע שלי בכלכלה והעיסוק שלי במקצוע בעבר, גירו אותי מאוד למצוא את הדרך להעביר לתלמידי תיכון. למדתי על עצמי שאני יכול להפשיט מושגים, שלמדתי בתור סטודנט לתואר ראשון וחשבתי שהם מקצועיים מאוד ואינם מתאימים ללימוד בגיל תיכון. אני מרגיש שהשגתי את המטרה של הפשטת המושגים, ויותר מכך למידה שלהם בדרך מעניינת ומגוונת ולא שינון יבש של מושגים, שמשעמם בדרך כלל את התלמידים ומקשה עליהם להבין אותם ועל ידי כך לזכור אותם.

לסיכום, הקורס חשיבה מסדר גבוה תרם לי מאוד בלימודיי בהסבת אקדמאיים להוראה. לדעתי פיתוח חשיבה מסדר גבוה יכול לתרום מאוד למערכת החינוך ולדור העתיד. נהניתי מאוד לפתח את היחידה תוך ההדגשים של החשיבה מסדר גבוה, ולראות בעצמי כיצד ניתן להמיר את התיאוריה למעשה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יהודית וינברגר, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג, 2016

אדמיאל קוסמן, נפש החינוך מהות ורוח ליבת החינוך. הוצאת מכון מופ"ת

בן-יהושע צבר, נעמה (עורכת) מסורות וזרמים במחקר האיכותני - תפיסות, אסטרטגיות וכלים למתקדמים. תל אביב, מופת. (2016)