‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מחאה בראי השירה הישראלית המודרנית ?

 תוכן עניינים

 מבוא

 1. מה יש בין אומנות לפוליטיקה?

1.2. תקשורת ומחאה

2. שירה פוליטית  

 2.1. התפתחותה של השירה הפוליטית בארץ ישראל  

3. מוזיקה ורוקנר'ול 

4. מאפייני החברה הישראלית  

מתודולוגיה

ניתוח

דיון ומסקנות

ביבליוגרפיה 

נספחים 

עבודה זו תתמקד בשירה הפוליטית, כאומנות בעלת תפקיד חברתי, המביאה לידי ביטוי מחאה וביקורת בשירים פופולאריים. מחקר זה מתבסס על השיטה האיכותנית והוא כולל ניתוח של עשרים וארבעה שירים שנכתבו בין שנות השמונים לשנה זו, שנת אלפיים ושמונה. העבודה בוחנת את האופי הפוליטי של השירים הללו, והאופן בו מחאה על גווניה השונים, באה בהם לידי ביטוי.

מקומה של האומנות בחברה ויחסיה עם העולם הפוליטי היא הסוגיה הפותחת עבודה זו. יצירות האומנות, היו מאז ומתמיד בסיס לדיון באשר לתפקידה של האומנות: האם היא מבע אומנותי או שמא יש לה שליחות מעבר לכך. קונפליקט זה בא לידי ביטוי גם במציאות הארץ-ישראלית, ועם הקמת המדינה עולם הספרות והשירה נתפסו אף יותר מבעבר כמכשיר במאבק הפוליטי. ניתן היה לראות כיצד משתמשים בתחומי אומנות מגוונים בכדי להטמיע אידיאולוגיות שונות ולהביא ללכידות חברתית, זאת מתוך הכרה בכוחה של האומנות ומסריה.

בעולם האמנות הישראלי קיימים יוצרים שמשקפים עמדות ביקורתיות שונות, זאת לצד יוצרים שמתרחקים מן הפוליטיקה ודווקא בוחרים באסקפיזם אומנותי. בשנים האחרונות ניתן לראות טשטוש גבולות בין הפוליטיקה והאומנות, כאשר האומנות יוצרת שיח ביקורתי ומעלה על פני השטח את המציאות ואת הבעיות החברתיות המניעות למחאה.

מן הדברים הללו חשוב להתייחס גם לנושא המחאה, כאשר זו באה לרוב לידי ביטוי דרך כלי התקשורת השונים, שמשמשים כמתווכים, ועל כן כוחם בחברה רב. האומנות תיכנס לרוב לתודעת הקהל דרך ה'דלת האחורית' ולא על ידי אמצעים קונבנצינליים, זאת משום שאמצעים אלה בדרך כלל מיישרים קו עם הממסד והקונצנזוס הקיים. אמצעי התקשורת מהווים גורם מרכזי בעיצוב תמונתה של החברה וכאשר עולה מחאה ציבורית, היא תשפיע רק בעזרת התקשורת, שתעביר את מסר המחאה למנהיגים ולציבור הרחב.

מתוך שלל ההיבטים האומנותיים הקיימים בחברה, עבודה זו תבחן את השירה הפוליטית. שירה זו היא אמצעי הבעה אומנותי מורכב, המביע התנגדות וביקורת. לרוב יצירות פוליטיות אלה מבטאות את האסור ואת המהפכני, ומקדימות את הלכי הרוח הציבוריים, ואת מה שאחר כך מתקבל בכל מקרה. השירה הפוליטית מייצגת עמדות ורגשות של פרטים בחברה, אך מתוקף מקומה בעולם הרוח, ניתן לשייך את אותן התחושות כמייצגות את כלל החברה.

התעוררות הפן המחאתי היא תוצאה לא רק של כתיבה פוליטית-ביקורתית, אלא היא אפקט של ז'אנר מוזיקלי חדש, הרוקנר'ול. כיום, בעידן הרייטינג, את מקומה של המוזיקה האומנותית תופסת המוזיקה הצעירה יותר, הפופ והרוק, כאשר מטרתה להישמע, ולא רק להיכתב. עוצמתה מתבססת על כך שהיא כלי באירועים חברתיים וציבוריים ולא אומנות יחידנית. מוזיקה זו הגבירה את הפוליטיזציה, את המגמה החתרנית ואת הנטייה שלא ללכת על פי המוסכמות החברתיות. כך ז'אנר זה בשילוב של תכנים פוליטיים הביא לצורה חדשה של אומנות, המבטאת ביקורת ומחאה במידות שונות ובאמצעים שונים.

ז'אנר זה, שחדר לחברה הישראלית מארצות זרות, העיד על שינוי ערכי בחברה הישראלית והשפיע רבות על הנוער, היוצרים והתכנים המופצים. שינוי ערכי זה ומחאה רבה מצד גורמים שונים בחברה הביאו אותי לסקור את מאפייני החברה הישראלית, ולעמוד על ריבוי הסתירות בה, שכאמור באים לידי ביטוי בשירים המודרניים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אייזנשטט, ש.נ. תמורות בחברה הישראלית. משרד הביטחון - ההוצאה לאור.

אלירם, ט. בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל-הבטיים מוזיקליים וחברתיים. חיפה: אוניברסיטת חיפה.