‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי גניבת זהות באינטרנט, דיוג פרטים, חשבון פייסבוק מזוייף , התחזות ברשת האינטרנט, סייבר-פלילי? 

תוכן עניינים

מבוא

גניבת זהות בפייסבוק כאקט פלילי

פתיחת חשבון פייסבוק מזוייף על שם הקורבן

היקף התופעה:

סוגי גניבת הזהות נחלקים למספר תחומים:

דרכי ביצוע:

גניבת זהות באינטרנט

הבעיה: הרשעת חפים

פתרון מוצע א': ההליך שיפוטי

פתרון מוצע ב': פרשנות רחבה לחקיקה הקיימת

פתרון מוצע ג': חקיקה חדשה

פתרון מוצע ד': שינוי בדיני הראיות

פתרון מוצע ה': החמרת הענישה

פתרון מוצע ו': אמצעים ביומטריים

ארה"ב:

פרשיות גניבת זהות ידועות בארה"ב:

בריטניה:

שוודיה:

צרפת:

קנדה:

פסיקה בישראל

היסטוריה

שיטות התחזות באינטרנט

שינוי קישורים

זיוף אתרים

שימוש בווב 2.0

נזק

התגוננות מפני דיוג

שיטות זיהוי

אמצעים טכנולוגיים בדפדפן

אמצעים טכנולוגיים באתר

אמצעים חברתיים

יחסי הגומלין בין האינטרנט לבית המשפט

1.            שיטות לסינון דואר זבל

2.            סינון על פי כתובת השולח

סינון על פי כללים Rules

סינון בעזרת זיהוי תבניות

3.            איתור על פי כתובות URL

החקיקה

רגולציה וטיפול דרך ספק האינטרנט

DNSBL:

הדין המצוי בישראל

התפתחות משפטית מהזמן האחרון

התעלמות מבקשות ההסרה

סקירה בינלאומית השוואתית

דיון בממצאים וסיכום

ביבליוגרפיה

נספח: הצעה לדין רצוי: חקיקה בדבר גניבת זהות באינטרנט

עבודה זו תעסוק בהתחזות ברשת האינטרנט.

אף אחד מאיתנו לא רוצה לקום יום אחד בהיר ולגלות כי מישהו פרץ לו לחשבון הפייסבוק שלו ומשתמש בו על מנת להתחזות אליו. גניבת זהות ברשת האינטרנט היא הרבה יותר קלה וזמינה מאשר בעולם האמיתי : אחרי הכול, מרגע שלמתחזה יש את שם המשתמש שלנו ואת הסיסמה שלנו, אף אחד לא יכול לדעת שמי שמחובר לחשבון אינו הבעלים המקורים שלו... גם אם ברוב המקרים קשה להחזיק בזהות בדויה בלי לעורר חשד אפילו ברשת האינטרנט, הנזק התדמיתי שנגרם לאדם שמתחזים אליו ותחושת החוסר אונים הנלווית לכך, יכולים לגרום למועקה קשה ביותר.[1]

חשוב לדעת כי פריצה לחשבון פייסבוק היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין, ומי שנחשד במעשה כזה, מוטב שישכור לו עורך דין פלילי כמה שיותר מהר...

במידה ומישהו אכן הצליח לפרוץ לחשבון שלכם, תוכלו בראש ובראשונה לנסות ולשנות את הסיסמה שלכם דרך כתובת הדואר שלכם או מספר הטלפון הנייד. אם הפורץ לא היה מספיק חכם כדי לשנות את הפרטים האלו, תוכלו להחזיר לעצמכם את השליטה בחשבון תוך מספר דקות.

לעומת זאת, אם הפורץ היה מספיק חכם כדי לשנות את הנתונים האלו, תאלצו להשתמש בחברים שלכם על מנת לקבל גישה לחשבון מחדש. התהליך הוא די פשוט ולמעשה ידרוש מכם להתקשר לאותם חברים (דרך הטלפון הרגיל כמובן...) ולקבל מהם שלושה קודים שונים שיפתחו מחדש את החשבון.[2]

בעולם הרשתות החברתיות, ובעיקר בפייסבוק נפוצה תופעת ההתחזות לאדם אחר. המדובר בהתחזות לאדם אחר בכל צורה אפשרית בין אם בליווי תמונות או שבהצגת מין שונה מזהות המתחזה למשל: זכר המתחזה לנקבה לשם סיפוק מיני, גבר שמתחזה לילד למילוי צרכיו הפדופילים ושלל התחזויות במטרה להונות או להשיג דבר במרמה שלא כדין.

במרבית המקרים, גניבת זהות – כלומר, התחזות לאדם חי או מת, נעשות לצרכיי תחבולה והסתרת זהות במטרה לשמור על אנונימיות של המתחזה ובמטרה להשיג דבר במרמה שבהצגת הזהות האמיתית הוא כלל אינו היה משיג. כאשר אדם מתחזה לאדם אחר במטרה להונות, הוא מפר באופן גורף את סעיף 441 לחוק העונשין ומסתכן בעונש של עד 3 שנות מאסר. [3]

במקרים חמורים יותר בהם החשבון שלכם נפרץ שוב ושוב, ייתכן כי יש טעם לפנות למפלג עבירות מחשב של המשטרה. הסיבה לכך היא שמדובר בעבירה על חוק המחשבים וחוק הגנת הפרטיות. רבים סוברים בטעות כי אם הם נכנסים לחשבון פייסבוק שהם קיבלו את הפרטים שלו מהאדם לו שייך החשבון, ואפילו רק לשם שעשוע, אז הכול בסדר. בפועל, מקרים כאלו בהחלט יכולים להסתיים בהגשת תלונה וכל הסיבוכים הנלווים לכך כגון שכירת שירותיו של עורך דין פלילי שהוא גם עורך דין לדיני אינטרנט. [4]

על מנת להגן על החשבון שלנו, אנחנו למעשה צריכים להשתמש בסיסמה שקשה לפצח אותה ולא למסור אותה לאף אדם אחר גם אם מדובר באדם שאנחנו סומכים עליו בעיניים עצומות וגם אם אנו מוסרים אותה בעל פה. כמו כן, ליתר ביטחון, יש לשנות את הסיסמה כל חודשיים או שלושה ולא להשתמש בסיסמה שכבר השתמשנו בה לאתר אחר עם אותה כתובת דואר אלקטרוני.

באופן דומה, גם אם אנחנו זקוקים לעזרה בביצוע פעולה כלשהיא בחשבון שלנו ומתחבריםממחשב שאינו המחשב הרגיל שלנו, אסור בשום פנים ואופן לסמן את תיבת הבחירה ששומרת את ההתחברות על המחשב המקומי.

מצגת על דיוג פישינג 

מצגת על גניבת זהות 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

נעמי אסיא ורחל אלקלעי, "עבירות מחשב בעשור החולף" שערי משפט ד (2) 397, 400-399, 407-406 

Amir Herzberg "Controlling Spam by Secure Internet Content Selection"