‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגננת כמקדמת ומטפחת לומד עצמאי בגיל הרך?

תוכן עניינים

מבוא                                                                                                               

פרק 1: חינוך ודמות המחנך                                                                                     

פרק 2: חשיבות החינוך בגיל הרך                                                                         

פרק 3: תפקידי הגננת בגן הילדים ודמותה כמחנכת                                              

פרק 4: הגננת כמקדמת ומטפחת לומד עצמאי בגיל הרך                                       

            מושגי יסוד:

4.1. הכוונה ללמידה עצמית                                                                                              

                4.2. מיהו הלומד העצמאי                                                                                             

היבטים מעשיים לקידום וטיפוח למידה עצמית:

4.3. סביבה לימודית ואקלים מיטבי                                                                                               

4.4. זמינות הגננת, תמיכתה והקשבתה (תיווך)                                                          

4.5. שמירת הקשר בין ההורים לבין פעילות הילד בגן הילדים                                

4.6. עיצוב וארגון מרחב הגן                                                                                              

פרק 5: סיכום                                                                                                

רשימת מקורות                                                                                                                        

נושא "הלומד העצמאי" תופס מקום משמעותי בשיח האקדמי והמקצועי ונראה כי אחת הסיבות לכך היא הזיקה הישירה הקיימת בין למידה עצמית ללמידה משמעותית (הרפז, 2014). אין ספק כי מדובר בנושא חשוב כיוון שהקניית היכולת ללמוד באופן עצמאי חשובה לא רק לשם רכישת ידע לימודי (חשבון, עברית וכו'), אלא לכל תחום שבו יבחר הילד לעסוק (כגון ספורט, אמנות וכיו"ב) ופיתוח יכולות להתנהל באופן עצמאי - לחשוב, לשאול שאלות, לבדוק, לבחון, להפעיל שיקול דעת וכו' – חשובים להצלחה בחיים בכלל ולא רק ללמידה בפרט. על אף שהתכונות הנדרשות מלומד עצמאי הן תכונות פנימיות של הלומד (בירנבוים, 2000), לא מדובר ביכולות הקיימות בלומד באופן טבעי או נרכשות באופן עצמי (כהן וקרמסקי, 2010) ומכאן, החשיבות של המחנכים, המורים והגננות בפיתוח יכולות הלמידה של הילד. במסגרת עבודתי כגננת בגיל הרך הבנתי את החשיבות של הגננת כדמות משמעותית בחיי הילדים בגיל הרך ולכן, הפרקים הראשונים בעבודה זו עסקו בדמות המחנך וחשיבות החינוך בגיל הרך. המסקנות העיקריות העולות מסקירת הספרות הן שקיים דגש כיום על מימוש עצמי של הלומד ויצירת תנאים להתפתחותו האישית (לם, 2000) והתגבשה התפיסה כי הגיל הרך הינו תקופה רגישה ומשמעותית בחיי הילד ולא רק בתחום הלימודי-קוגניטיבי (ארם ודשבסקי, 2004). בהמשך לכך חל שינוי בשיח החינוכי בגיל הרך ודוגמה בולטת הממחישה זאת ניתן למצוא אצלנו, בישראל. אבידן (2016) עמדה על השינויים המשמעותיים שחלו במערכת החינוך ובתפיסת החשיבות של החינוך בגיל הרך בשלושה מגזרים בישראל: בחברה הערבית, בחברה הדתית (בחינוך הממלכתי-דתי) ובחברה הבדואית. ראיית חשיבות מסגרות החינוך בגיל הרך עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות במגזרים אלה, במיוחד בחברות הסגורות והשמרניות יותר – החברה הערבית-נוצרית והחברה הבדואית (שם, 2016). לצד השינוי בשיח החינוכי ביחס לגיל הרך, חל שינוי גם בתפיסת תפקידה של הגננת שהפך לתפקיד מקצועי בשלל היבטים כגון הקוגניטיבי, האישיותי, החברתי, כישורי חיים ועוד (Brooker,2007) לצד כישורי ניהול מגוונים. פירסטטר (אצל דוד-עדולמי, 2015, אבידן, 2016).

ממסקנות אלה מובנת גם חשיבותה של הגננת בכל הקשור לטיפוח לומד בעל יכולות עצמאיות ללמידה. מטרתה של הגננת היא לפתח את אצל הילד את אותן מיומנויות פנימיות שיביאו אותו להכוונה עצמית ללמידה אולם, אין הדבר פשוט כלל ועיקר. על אף שנעשו ניסיונות למפות את רשימת המיומנויות או התכונות של לומד עצמאי לא ניתן היה להצביע על "רשימה סגורה" (זילברשטיין וגבע, 1992) ולכן, השתרשה ההבנה כי יש לתרגם תכונות אלה למונחים אופרטיביים ולא לעסוק בהגדרתם (זילברשטיין, 2000). כלומר, לא ניתן להבין ולהגדיר את הלומד העצמאי ללא ההיבט המעשי והניסיון שצבר המורה, או הגננת, בשטח ומסקנות אלה תואמות את תחושתי האישית משנותיי כגננת. במהלך עבודתי "הרגשתי" שבכדי לפתח אצל הילדים יכולות עצמאיות עליי לפעול בשטח - ליזום, ליצור מצבי למידה, ליצור סיטואציות מעוררות מחשבה ושאלות, לגרום לילד למצוא את התשובה במקום לתת לו אותה, ליצור מיזמים שיביאו את הילדים להפעיל כישורים ויכולות - לפתח אותם או למצוא אותם אצלו. כמובן, שעל מנת להצליח בכך על הגננת להניח תשתית מתאימה לכך על ידי סביבת למידה מיטבית ויצירת אקלים מיטבי בגן – כלומר עליה לטפח מאפיינים של הסביבה המאפשרים והמעודדים את התנאים הפנימיים אותם יש לפתח אצל הלומד עצמו והקשורים לפנימיותו של הלומד (הרפז, 2014).

סביבה לימודית אין משמעה רק תנאים חומריים או פיזיים בלבד וכדי שסביבה לימודית תהיה מיטבית היא זקוקה לתנאים נוספים מעבר לתנאים הפיזיים (טהרני, שלתיאל וקסנר ברוך, 201). ראשית, על הגננת להיות זמינה, תומכת וקשובה כיוון, שמעורבותה בגן יוצרת למעשה פעולת תיווך בין הילדים לבין הסביבה הלימודית. בדומה לסוגיית ההגדרה של מיהו הלומד העצמאי גם כאן היה צורך בתרגום המונחים למעשים. את ההיבט המעשי בהקשר זה קידמה רבות קליין (2008) ובדרך זו הלכו גם גבעון ועצמון (2009). שנית, על הגננת לשמור על קשר עם ההורים כיוון, שהעבודה עם ההורים הינה חשובה בראש ובראשונה עבור הילדים (קלודי ובר, 2010, גבריאלי, 1997). על אף שהעבודה עם ההורים היא המרכיב המסובך והקשה ביותר בתפקיד הגננת (Baxter & shimoni אצל אייזנברג ואופלטקה, 2008) על הגננת להשקיע את המאמץ ואת הזמן הדרושים לשם בנייתו וטיפוחו של הקשר עם ההורים. מניסיוני למדתי כי הקשר הזה הוא אכן חיוני לא רק לגננת אלא גם להתפתחות הילד, בין היתר לשם להגשת המטרה המבוקשת – פיתוח לומד עצמאי, כיוון שההורים הם אחד הגורמים המשמעותיים בעיצוב אישיותו של הילד (גבריאלי, 1997). מרכיב חשוב נוסף הוא עיצוב וארגון הסביבה הלימודית כיוון שיש להם השפעה על למידה משמעותית ועל הלומד העצמאי (הוד-שמר, 2014, הרפז 2014). גם בתחום זה חל שינוי תפיסתי אולם, בכל הקשור לחינוך בגיל הרך, חלה מהפכה של ממש. נושא זה תופס מקום נכבד בתהליך הלמידה של ילדים בגיל הרך וחלק משמעותי מעבודתה החינוכית של הגננת וזאת, נוכח החשיבות הרבה שיש לעיצוב מרחב הגן בעידוד סקרנות וחקר אצל ילדים בגיל הרך (אשנהיימר ושות', 2000) וההשפעה שיש לסביבה החינוכית בכל הקשור להתנסויות ואינטראקציות עם הסביבה (וידיסלבסקי, 2014). לכן, על הגננת לתת את הדעת לארגון ועיצוב מרחבי הגן תוך השקעת המחשבה והזמן הדרושים לשם כך ואל לה להתייחס למרחבי הגן, לרבות חצר הגן (שם, 2014), כ"מקומות משחק" או התאווררות" בלבד. יש אף הסבורים כי ארגון סביבת הלימוד הוא כה מהותי עד כדי כך שהוא נוגע בפנימיותיה של הגננת ממש (פרץ וספקטור-לוי, 2000). כאשר הסביבה הלימודית היא מיטבית, מתאפשרת למידה עצמית (הוד-שמר, 2014) ובספרות המקצועית ניתן דגש מיוחד, בהקשר ללמידה עצמית, לסביבה המאפשרת חופש בחירה (הרפז, 2014, זילברשטיין וגבע, 1992) ומניסיוני כגננת אכן למדתי כי הדבר חשוב מאד.

עבודה זו והניסיון המקצועי שצברתי בעבודתי כגננת, הביאו אותי למסקנה כי בתנאים הקיימים היום במערכת החינוך, הגננת היא, ככל הנראה, הגורם היחיד שיש בכוחו כדי להביא את הילד ללמידה עצמית. הגיל הרך, שהוא כאמור גיל בעל משמעות רבה ביותר בחיי הילד, ודמותה החינוכית של הגננת, שהיא בעלת משקל רב ומשמעות רבה עבור הילד, הם חלון ההזדמנויות העיקרי ליצירת לומד עצמאי. לדעתי, עם כניסת הילדים לבית הספר וגדילתם הפיזית חלון ההזדמנויות הזה הולך ונסגר ועלינו לנצלו עד תום בהבאת נושא זה לקדמת המודעות של כל הנוגעים בדבר. לכן, יש להכשיר את הגננות בנושא הלמידה העצמית בכלל ובנושא ארגון וסידור מרכזי הלמידה בפרט, ולערוך השתלמויות מקצועיות בנושא. בכוונתי לחקור בהקשר זה את נושא הלמידה בדרך של פרויקטים כסביבה מסקרנת ומגרה המקדמת ומטפחת לומד עצמאי וזאת מתוך ההבנה, כי למידה מסוג זה באה מתוך עולמם של הילדים ועשויה להעצים את חווית הלמידה ולהעשירה בצורה משמעותית.

"לילד הייתי נותן כנפיים, אך משאיר אותו ללמוד לעוף בעצמו" / גבריאל גרסיה מארקס (2014)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אייזנברג, מ' ואופלטקה, י'. ההורים הסייעת והמפקחת: מקורות התמיכה של מנהלת הגן בשנות עבודתה הראשונות. עיונים במנהל ובארגון החינוך, 30, 252-227 .