‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד תפיסה זהות אתנית בקרב בדואים בישראל מעצבת את עמדותיהם כלפי גיוס לצה"ל לא חובה ולהיפך ? 

תוכן עניינים

מבוא  

סקירת ספרות  

מתודולוגיה  

ממצאים ודיון  -

סיכום ומסקנות  

רשימה ביבליוגרפית  

נספחים    

הנושא : התגייסות הבדואים לצבא .

שאלת המחקר : כיצד תפיסה זהות אתנית בקרב בדואים בישראל מעצבת את עמדותיהם כלפי גיוס לצה"ל לא חובה ולהיפך ?

מחקרים רבים שנערכו במדינות שונות מראים שעמדות הציבור בנושאים שעל סדר היום תלויות במידה רבה בזהויות האתניות והלאומיות של הפרטים בחברה . בעבודת הסמינר שלי עוסקת בקשר בין זהויות אתניות ולאומיות בישראל לבין עמדות פוליטיות בכלל ועמדות הציבור ביחס התגייסות של בדואים לצבא .

הנושא שבחרתי הוא התגייסות הבדואים לצבא , עניין אותי לחקור את סוד התגייסותם של הבדואים לצבא למרות שהתגייסות הבדואים לצבא איננה חובה , כמעט יותר מ 50% מהבדואים מתגייסים לצבא , רציתי לחקור דבר זה בהיותי בדואית וגרה בכפר בדואי ויש לי קרובי משפחה שגם כן התגייסו לצבא . העדה הבדואית היא מיעוט בתוך קבוצת המיעוט שבמדינת ישראל , כל הבדואים הם מוסלמים . החברה הבדואית מוקד להתעניינות חוקרים וסופרים , מי שהתוודע לחברה הבדואית הוקסם ממנה , נורמות וערכים עניקי יומין ממשיכים להתקיים בחברה הבדואית אף על פי שהבדואים עוברים תהליכי שינוי מרחיקי לכת בכל תחומי החיים כשהמודרניזציה על יסודותיה העיקריים , הטכנולוגיה והעיר מהווה חלק מאור חייהם העכשווי למרות כוחם של גורמים אלה , הזהות הבדואית אינה מטשטשת ומתקיימת ליד המודרניזציה , עמה הם זורמים תוך שילוב מורשתם במערכות החיים של ראשית המאה ה- 21 .

בעבודת הסמינר שלי אני מחלקת את העבודה לפרקים , הפרק הראשון הוא הפרק של סקירת הספרות , אני מציגה את גיבוש ואת הגדרת הזהויות אצל ערביי ישראל והיהודים וגם אצל הבדואים , את מאפייני החברה הבדואית , על הגדרת הזהות האישית והחברתית , גם מציגה חומר על התגייסותהבדואים לצבא ועל סיפור גיוסם של הבדואים
 .בעבודת הסמינר עשיתי ראיונות עומק , המדגם של המרואיינים היה מורכב מ- 5 אנשים בדואים בעלי תפקידים שונים ובגילאים שונים עשיתי תמלול לראיונות וניתחתי את הראיונות כדי להגיע למסקנות , דבר זה עזר לי למלא את החלק של הממצאים והדיון . 

גיוס בני העדה הבדואית לצבא אינו חובה למרות זה הם מתגייסים , כמעט 50% מהבדואים במדינת ישראל מתגייסים לצבא , הדעה של הבדואים בישראל בקשר גיוס לצבא שונה לגמרי לדעה של בדואי הנגב .

את הקטגוריה , דעות בקשר גיוס לצבא מחולקת לשתי תת קטגוריות , הראשונה היא בעד והשנייה הייתה נגד , רוב המרואיינים הייתה הדעה שלהם היא בעד התגייסות הבדואים לצבא מטעם שדבר זה מוביל לטובת העם הישראלי והערבי .

(קטע מראיון מס 1 ) " השירות בביטחון המדינה אצל הבדואים לא חובה , אבל עם זאת כמעט 85%מהעידה הבדואית היא משרתת בכל מערכת הביטחון , צה"ל , משטרה , שירותי בבית הסוהר וכבאות של אש , כן אני בעד זה אם היה זה תמורה במקביל לגיוס של העידה הבדואית ולצעירים של העידה הבדואית במערכת הביטחון , חוץ מזה לפי דעתי מגיע לכל אזרח במדינת ישראל להתגייס " . מדבריו אנחנו מבינים שהוא מעודד את בני העדה הבדואית להתגייס לצבא במטרה לשמור על ביטחון האזרחים במדינה כמו השומרים על הגבולות של מדינות אחרות אז זה כמו שהוא מגן עליי אני צריך להגן על אנשים אחרים .

(קטע מראיון מס 2) " אני מאוד בעד את זה התגייסות של כל העם הישראלי לא רק בדואים , זה ערבים או יהודים שלא רוצים להתגייס לא משנה מה המוצא שלהם , כל אחד מבחינתי וזאת הדעה שלי ואני חושב שהיא הכי טובה שיש , כל בן אדם שחיי במדינת ישראל אני לא אומר שהוא חייב , הוא סופר חייב להתגייס למדינת ישראל " . רואים שהמרואיין הזה ממליץ לכל עם ישראל להתגייס ולשרת את המדינה זה לא משנה אם זה סדיר או קבע העיקר להתגייס .לפי דעתו כי קודם אנחנו חיים במדינה וצריכים להשתלב במדינה , איך שאנחנו מקבלים זכויות עלינו חובות שאנחנו צריכים גם לתת ולפי דעתי מי שלא מתגייס הוא מפסיד מאוד דבר חשוב בחיים שלו וזה לא משנה אם זה דעה או עמדה או חוויה , שצריך מכל אחד לעבור אותה כדי להמשיך את החיים שלו בסדר הכי נכון .

(קטע מראיון מס 4) " לדעתי יש מה שנקרא בעולם נורמה , נורמה זה הרגש בחברה שהתנהגו ההורים , השכנים , הסבא והסבתא , איך התנהגות שלהם יש מזהו שנקרא העתקה מאז ומתמיד קום המדינה , הבדואים התגייסו ולבשו מדי צה"ל ולבשו מדים של זרועות הביטחון השונים וזה כלכל לכל הדורות ולכן התגייסות של הבדואים למרות שהיא לא חובה , הם רואים בזה גאווה , דרך אגב מסיירת יש גדול כולל מדים , כולל חייל , כולל ביטחון גם ערבים וגם יהודים הרוב המכריע הוא גידוד בדואים " לפי המרואיין הזה שהתגייסות הבדואים נובע מנורמת ההעתקה כאילו צעיר שיש לו אב ששרת בצבא הוא מעתיק את זה לעצמו ומשרת ומתגייס לצבא ודבר זה נמצא במידה רבה אצל בדואים .

(קטע מראיון מס 5 ) " בדרך כלל אני לא בעד , אני נגד נראה לי שהבדואים מתגייסים לצבא במטרה מה שמגיע להם מהטבות ומעזרות מהשירות הצבאי , אני נכון נגד השירות הצבאי והלאומי למרות זה אני עשיתי שירות לאומי כי הייתי צריכה את העזרה שלו כי אני לא יכולה להתנתק מהמדינה , לכן לא מצאתי דרך אחרת חוץ מהשירות הלאומי וכשמצאתי עבודה , עזבתי את השירות הלאומי והתחלתי בעבודה " . מדבריה היא לא ממליצה בשירות צבאי ולא בעד התגייסות בדואים לצבא ,היא אומרת שמי שמשרת בשירות צבאי או לאומי מטרתו תהייה , צריכת העזרה .

כפי שראינו מניתוח הראיונות , הגענו לתשובה לשאלת המחקר, בנוגע לתפיסה של זהות אתנית , תפיסה דתית ותפיסה לאומית , רוב המרואיינים היו מגדירים את עצמם מבחינת דת שהם מוסלמים , מסורתיים , הדת הוא דבר חשוב אצלם , הגדרה זאת הייתה משותפת לכולם , כולם היו מוסלמים ולכולם הייתה הגדרת הדת דבר בסיסי בתפיסתם הדתית . בנוגע לתפיסה הלאומית , ערבי , בדואי זאת ההגדרה הייתה משותפת אצל כולם ,רוב המרואיינים הגדירו את עצמם כערבי , בדואי ישראלי בהיותם מרגישים בהשתייכות למדינת ישראל יותר מפלסטין ומי שלא להפך , את המרואיינים שהגדרתם הייתה ערבי בדואי ישראלי , לא היו מעדיפים לגור במדינה אחרת במקום מדינת ישראל הם מושפעים ממנהגים של המדינה ומהתהליכים שלה לכן ,גם הם היו בעד התגייסות הבדואים לצה"ל למרות שזה אינו חובה , אבל מי שהייתה תפיסתו הלאומית , ערבי , בדואי פלסטיני לא היה מרגיש בשייכות למדינת ישראל אלא יותר לפלסטין , גם היה מעדיף לגור במדינה ערבית אחרת במקום מדינת ישראל בתקווה שירגישו בשייכות למדינה שחיים בה , גם לא ממליץ התגייסות הבדואים לצה"ל , הם היו נגד הגיוס לצבא . רוב המרואיינים היו לא מתעניינים בפוליטיקה , ולא מעדיפים להתערב הם היו תמיד רחוקים מהפוליטיקה הישראלית .גם כן רובם היו בעד התגייסות בדואים לצבא חוץ מהמרואיינת החמישית הייתה נגד התגייסות של בדואים לצבא .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

רוז נהויז יהודית , הבדואים בצפון הארץ – חדש לעומת ישן