עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חובת הגילוי דיני חוזים - האם חובה קוגנטית (11434)


‏290.00 ₪

 39 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11434
עבודה אקדמית חובת הגילוי דיני חוזים - האם חובה קוגנטית

שאלת המחקר

חובת הגילוי דיני חוזים - האם חובה קוגנטית ?

תוכן עניינים

מבוא                                                                                                                 

פרק ראשון – חובת הגילוי – רקע כללי                                                                

פרק שני – מקורות חובת הגילוי                                                                          

פרק שלישי – היקף חובת הגילוי בפסיקה                                                

פרק רביעי – חובת הגילוי בדין העברי                                                                 

פרק חמישי - האם חובת הגילוי הינה חובה קוגנטית?                                           

פרק שישי – הצורך בוודאות בדיני חוזים                                                             

פרק שביעי השוואה: הסדר הגילוי בחוק חוזה הביטוח, לעומת הסדר הגילוי בחוק החוזים הכללי

פרק שמיני: משפט משווה

סיכום ומסקנות                                                                                                 

בבליוגרפיה    

                                                                                                   

בשיטת המשפט בישראל קיימים כללים קוגנטים וכללים דיספוזטיביים. כלל קוגנטי הינו כלל אשר לא ניתן להתנות עליו, בהיותו כלל כופה. הכלל הקוגנטי, אף אינו מאפשר לאדם לוותר על זכות המוענקת לו מאחר ואין תוקף לוויתור. כך לדוגמא, אדם אינו יכול להסכים שיבצעו כלפיו עבירה פלילית.

להבדיל, מהכללים הקוגנטים, ישנם בשיטת המשפט כללים דיספוזיטיבים, עליהם יכולים הצדדים להתנות. כלל דיספוזיטיבי הינו כלל בעל אופי מרשה ועל כן הצדדים יכולים לשנות את ההסדר הקבוע בחוק ואף לוותר על הזכויות שמקנה הכלל באותו מקרה. חוק החוזים ברובו, הינו חוק דיספוזיטיבי, וככזה הינו חוק גמיש, המאפשר לצדדים לסטות ממנו לפי רצונם.

לפיכך, מאפשר חוק החוזים לצדדים לחוזה להתאים את התנאים בחוזה לצרכיהם. ההנחה בדיני חוזים, ביחס למרבית המרכיבים הינה, כי אם אדם חותם מרצונו ומוותר על זכות המוקנית לו, חתימה זו, הינה בעלת תוקף.

אלא, שאף חוק החוזים קובע מגבלות אשר סטייה מהן תגרום לבטלות החוזה. כפי שנראה בעבודה זו, מגבלות אלה קבועות בחוק החוזים בין היתר באמצעות שימוש במושגי שסתום שהינם : "תום לב" ותקנת הציבור"[1].

כפי שנראה בעבודתנו, באמצעות שימוש במושגי השסתום הנ"ל נקבעים גבולות המותר והאסור בדיני חוזים, כאשר האיסורים העיקריים הינם ביחס לתניות הנוגעות בזכויות אדם או בעקרונות העומדים ביסוד השיטה המשפטית – לרבות האיסור להטעות או להסתיר מידע במסגרת המשא ומתן לחתימת חוזה.

הקושי בשימוש במושגי השסתום ביחס לקביעת היקף הגילוי הדרוש בעת משא ומתן, כפי שנראה בהמשך, הינו בעיקר בעובדה כי מדובר במונחים כלליים, אשר ניתן ליצוק לתוכם תוכן רחב כראות עיניו של בית המשפט בכל מקרה ומקרה דבר היוצר חוסר ודאות. חוסר ודאות בתחום דיני החוזים בכלל ובתחום הקונקרטי בו נעסוק בעבודה זו – הוא מכר דירות יד שנייה – הינו רכיב המתומחר בעסקה ועל כן יש למזערו ככל האפשר לטובת שני הצדדים בעסקה.

נציין כבר כאן, כי בנוסף לחוק החוזים ישנו חוק נוסף המסדיר את כל התחום של מכירת דירות יד שנייה והוא חוק המכר תשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר"). אמנם, חוק המכר קובע, כי כאשר המוכר יודע או צריך היה לדעת מידע חיוני לעסקה ולא גילה אותו לקונה זכאי הקונה להסתמך על אי ההתאמה גם אם יכל לגלות אותה בעצמו, אולם גם שם לא נקבע היקף חובת הגילוי של הצדדים במסגרת המשא ומתן לרכישת דירה יד שנייה.

על כן, בעבודה זו נבחן, ראשית את היקף חובת הגילוי המוקדם בעת משא ומתן למכירת דירת יד שנייה, וכן נבחן האם ניתן להתנות על חובה זו במפורש בהסכם. בסיכום עבודה זו נטען, כי על המחוקק לקבוע את היקף החובה באופן מפורש בחוק על מנת ליצור ודאות משפטית בתחום זה, בדומה לחובת הגילוי הקבועה בחוק המכר (דירות) 

לשם כך נסקור בפרק הראשון של עבודה זו נסקור מה היא חובת הגילוי בין צדדים להסכם ומה הן תוצאות הפרת חובת הגילוי.

בפרק השני של עבודה זו נסקור את מקורות חובת הגילוי תוך השוואה לחובות גילוי הקבועות בחוקים ספציפיים כגון חוק הגנת הצרכן וחוק המכר דירות בעת רכישת דירה יד ראשונה מקבלן.

בפרק השלישי של עבודה זו נבחן מה היקף חובת הגילוי עפ״י הפסיקה- שכן החוק אינו מגדיר את גבולות החובה.

בפרק הרביעי נסקור את חובת הגילוי בדין העברי.

בפרק החמישי נתייחס לחופש החוזים, אשר הינה זכות יסוד בשיטת המשפט לצד הקביעה כי חובת הגילוי הינה חובה קוגנטית אשר לא ניתן להתנות עליה בהסכם.

בפרק השישי נסקור בקצרה את הצורך בוודאות בדיני חוזים – כפקטור המשפיע על עלויות העסקה והכדאיות בעסקה.

בסיכום העבודה נטען כי היקף חובת הגילוי כפי שהיא מיושמת כיום ע״י ביהמ"ש הינו רחב מדי, שכן הוא יוצר חוסר וודאות בדיני חוזים וכן הוא מגביל את חופש ההתקשרות בחוזים. עם זאת, ברור כי יש לחייב את המוכר, אשר הינו הצד החזק בעסקה לעדכן את הקונה על כל מידע המצוי בידו. האיזון בין זכותו של הקונה לזכותו של המוכר הינו איזון עדין ועל כן יש לדעתנו לקבוע בחקיקה את היקף חובת הגילוי כפי שנעשה ביחס למכר מקבלן. 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שחר ליפשיץ, אלעד פינקלשטיין "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" משפטים מג 

גבריאלה שלו, אפי צמח "דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים" קריית המשפט י 

Adams J. The impact of changing regulation on the insurance industry. Financial Services Authority.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)