‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההיסטוריה של ההסתדרות מהקמתה עד ימינו?

תוכן עניינים

מבוא

עקרונות סוציאליסטיים ציוניים של ההסתדרות

משימות לאומיות של ההסתדרות

מאפייני הארגון

המבנה הארגוני של ההסתדרות

הוועידה הכללית

הוועד הפועל

חברת העובדים

המבנה ההיסטורי של ההסתדרות וכשלונו

כשלים מבניים נוספים

היסטוריה

ארגוני הפועלים הקודמים להסתדרות

פועלי העלייה השנייה

איגודים מקצועיים עירוניים

בניית הבית הלאומי.

הקמת ההסתדרות ב 1920 בניית הבית הלאומי.

העשור הראשון 1920-1929

העשור השני 1930-1939

התחזקות שיתוף הפעולה בין ההסתדרות לבין המוסדות הלאומיים

העשור השלישי 1940-1948

ההתנגדות להסתדרות ביישוב

ההסתדרות כתשתית למדינה

בין השנים 1948-1994

קליטת עלייה

פנחס לבון

תרבות בתי ההבראה

בין השנים 1960-1977

חקיקת העבודה

בין השנים 1977-1994

ההסתדרות החדשה

חוקי המגן העיקריים

זכויות המוענקות בצווי הרחבה - צווי הרחבה אחדים מעניקים זכויות מסוימות למרבית העובדים בישראל:

חוקי מגן בהלכה היהודית

מהפיכת חיים רמון

עבודה מאורגנת בישראל

חברי ההסתדרות

מבנה ארגוני

היסטוריה

תקופת עמיר פרץ

תקופת עיני

תקופת ניסנקורן

משא ומתן בין כחלון וניסנקורן סוף 2015 : הסכם היסטורי לגבי תוספות השכר במגזר הציבורי

ביקורת על ההסתדרות

הביקורת מימין

הביקורת משמאל

ביבליוגרפיה

מחקרים

 נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם". עם קום המדינה חלק מפעילות הארגון עברו לאחריות הממשלה והארגון המשיך לפעול כאיגוד פועלים וניהול חלק ממפעלי המשק. במהלך שנות השמונים החל הארגון להתפרק עד שבשנת 1994 הוקם מחדש כ'הסתדרות העובדים הכללית החדשה' המתמקד בעיקר בפעילות איגוד עובדים.

אנשי "אחדות העבודה" בראשות בןגוריון, ברל כצנלסון, יצחק טבנקין, דוד רמז, שמואל יבנאלי, אליהו גולומב, דב הוז ודוד זכאי, שנבחר למזכ"ל הראשון של ההסתדרות, דחפו לפעילות רחבה, עלמפלגתית וחובקת כל למיצוב ההסתדרות כתשתית לבית לאומי. אנשי "הפועל הצעיר" בהם יוסף שפרינצק, יוסף אהרונוביץ, חיים ארלוזורוב, אליעזר קפלן ואחרים ראו בהסתדרות ארגון מוגבל יותר בהיקפו ובמשימותיו, בדגש על הטיפול בפרט ומשימות מסורתיות של איגוד עובדים כגון ייצוג מול מעסיקים והשגת תנאי עבודה וביטוח משופרים.

פיצול כוח הפועלים למספר מסגרות ארגוניות בעלות מרכיבים משותפים חופפים גרם לחוסר יעילות בתפקוד ולהחלשת הכוח. לאחר מלחמת העולם הראשונהחלו מספר שינויים בארץ ישראל שחייבו פעולה שונה. היישוב היהודי נפגע עקב המלחמה ונדרש מאמץ מיוחד כדי לקומם אותו. הצהרת בלפור והכיבוש הבריטי של ארץ ישראל נראו כתחילתה של התגשמות בניית הבית הלאומי. התחדשות העלייה השלישית הביאה עולים רבים ונמרצים בעלי תודעה סוציאליסטית שלא היו קשורים לאחת מן המפלגות וחיזקו את "הבלתי מפלגתיים". כך קמה ב1919 תנועת אחדות העבודה שדחפה לכיוון של איחוד הכוחות לפי חזונו של דוד בןגוריון עוד בנאומו בקונגרס הציוני של 1906. בעיתונות הפועלים התפרסם בנובמבר 1919 "קול קורא" מאת יוסף טרומפלדור שקרא לאיחוד כוח הפועלים, אשר הפך לצוואה עם נפילתו של טרומפלדור במרץ 1920....

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים)

אהרון הראל, בין בניין להרס: ההסתדרות ותנועת העבודה, פרקי מחקר ועדות, תל אביב: הוצאת עם עובד

זאב צחור, בדרך להנהגת היישוב: ההסתדרות בראשיתה, ירושלים: יד יצחק בן צבי