‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה מעמד האישה הדרוזית מול האישה החרדית והערביה ישראלית ?

תוכן עניינים

מבוא

נשים בחברה הערבית בישראל

שאלת המחקר

מה מעמד האישה הדתייה הדרוזית תוך השוואה עם האישה החרדית ?

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה

תעסוקה בקרב נשים אקדמאיות ערביות

נתוני השכלה כלליים

תחומי הלימוד של סטודנטיות ערביות לתואר ראשון

מכללות אקדמיות

הלימה בין השכלה לתעסוקה בקרב אקדמאיות ערביות

נתוני תעסוקה לפי תחומי לימוד

תחומי תעסוקה של אקדמאיות ערביות

הכנסתן של אקדמאיות ערביות

הלימה ועבודה בתחום הלימודים

קידום תעסוקת נשים ערביות

חסמים בקידום נשים ערביות

תוכניות לקידום תעסוקה של נשים ערביות

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי

הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה

״אשת חיל״ - שריקאת חיית (שותפות לחיים)

הכשרה טכנולוגית לצעירות

תוכנית ״עידית״

המוסד לביטוח לאומי: תוכניות במימון הקרן למפעלים מיוחדים

תוכנית ״הורים כשותפים״ - מכון הנגב ״אגייק״

קידום יזמות עסקית

מט״י כפרים (מט״י דרוזי בגליל)

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית

יחסים דרוזים – יהודים :

הדרוזים בישראל

מעמד האישה הדרוזית

ביגמיה והמשפחה הדרוזית בישראל

ייצוג פוליטי נשים מוסלמיות ערביות לעומת חרדיות

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל

נתונים סטטיסטיים

נשים חרדיות

מגמות של היבדלות ופתיחות בחברה החרדית בישראל

קבוצות וזרמים בחברה החרדית

תמורות בחברה החרדית

האישה החרדית

נשים חרדיות בשדה הפמיניסטי

המבט המפקח

הצטלבות מיקומי שוליים

חרדיות - סוכנות שינוי או שומרות סף

סיכום

ביבליוגרפיה

נשים בחברה הערבית בישראל

מעמדן של הנשים בחברה הערבית מעיד בצורה חזקה על כך שלא התחוללה תמורה ראויה לציון ביחסים בכפר הערבי למרות שבקהילה הנוצרית הנשים חופשיות יותר מאשר המוסלמית מסורתית ולבטח יותר מהמוסלמית הדתית.

"מעמדן ומצבן של הנשים, יותר מכל דבר אחר, מעידים על כך שלא התחולל שום שינוי מהפכני ביחסים בכפר הערבי" (ליש).

הנשים עדיין אינן יורשות קרקעות או בעלות נכסים מכל סוג שהוא, הן אינן מפרנסות עיקריות (למעט מיקרים יוצאי דופן) ותלויות ברוב המקרים במפרנס שהוא גבר. כאשר נשים עובדות מחוץ לכפר זה נעשה בדרך כלל בפיקוח של "ראיס" והשכר אותו הן מקבלות מעבודה זו אינו מופנה לפרנסת המשפחה אלא משמש להן כ"דמי כיס" לקניית תכשיטים, בגדים ועוד. האישה אינה יכולה להעביר את שכרה לבעלה, אביה ועוד לצורך פרנסת המשפחה או לחילופין לחסוך את הכסף למטרות של בנייה, קניית מוצרים יקרים בסדרי גודל גדולים ועוד . לפיכך, הנשים נשארות כעקרות בית, בביתן, דואגות לעבודות הבית, בישול, כביסה, ניקיון ואחרים בעוד שהבעל מסתובב ודואג לפרנסה (Ginat).

הדרך בה מנצלים נשים למעשה והאופן בו מתייחסים אליהן מבחינה רעיונית (במישור המוסרי, הכלכלי, החברתי והפוליטי) קושרים את הכפר הערבי לעבר" (ליש).

המשפחה עדיין מוסד פטריארכאלי, בו אין לאישה קול וההחלטות מתקבלות על-ידי הבעל שגם נוטה להגביל את תנועת האישה בכפר ומחוץ לו. הנשים המוסלמיות מקבלות השכלה פורמאלית בלבד, הן מתומרנות מגיל קטן כלפי נישואין ומהוות "עול" על כתפי הוריהן עד למועד חופתן (מנצור).

עם התפתחות הטכנולוגיה המודרנית אנו עדים לשינויים רבים המתרחשים בארץ בכלל ובחברה הערבית גם כן. מיכון טכנולוגי חדש נכנס לתחום החקלאות ובכך הגברים הערבים יכולים להשאיר את מלאכות החקלאות הקטנות לנשים ולפנות לתחומי פרנסה אחרים כגון מסחר, תעשיה וכד'. החברה מתקדמת לאט-לאט, ותופעת ההשכלה מתפתחת בקרב החברה הערבית. רוב הכפרים והערים כיום מחוברים למים זורמים ואין עוד צורך בשאיבת מים כבעבר, או במילים פשוטות יותר, – הקדמה שמגיעה לאט לחברה הערבית מצמצמת את המטלות והיקף הזמן שהנשים נאלצות להשקיע בהן ומשאירה בידיהן זמן רב שניתן לניצול בדרכים שונות ורבות.

מעמד האישה הדרוזית

מבחינה משפטית הדת הדרוזית שוויון לאישה בנישואים ובגירושים.
האישה הדרוזית חייבת להתלבש צנוע, וחייבת להסתיר כמעט את כל איברי גופה כשהיא נמצאת בחברת גברים. נאסר עליה להימצא בחברת גברים שהם לא בני משפחתה. עליה להיות מאחורי פרגוד או רעלה כשהיא נמצאת בחברת גברים לא מבני משפחתה.
האישה חייבת לדעת לארח ולהיות עקרת בית מדרגה ראשונה. על האישה להיות אחראית על חינוך הילדים, והיא צריכה להיות בקיעה בכל ערכי המוסר של החברה.
הדת הדרוזית היא היחידה המאפשרת לאישה לשמש כמנהיג רוחני, ולמלא כל תפקיד דתי שהוא. דרוזי לא יכול לגרש את אשתו בלי פסק דין של בית דין דרוזי, וניתנת לה זכות שווה לדרוש פרוד מבעלה.
כדי למנוע את תופעת ההתבוללות מנסים הדרוזים לשמור על ייחודיותם ע"י קשרים עם בני עדתם בסוריה, לבנון וישראל.
בישראל מקיימת העדה הדרוזית מערכת שיפוט משלה.
רוב הדרוזים משרתים בצה"ל ומשרתים ביחידה הדרוזית ובמשמר הגבול.

חמזה ציווה על הסתרת החוכמה והעברתה רק לאלה הראויים להבינה באופן מלא זה הרקע לחלוקה הקיימת בדת הדרוזית בין העוקאל הבקיאים בסודות הדת לבין הג'האל שלא יודעים את הדת שהם פשוטי העם.
כל גבר ואישה יכולים לעבור לקטגוריה של עוקאל אם הם ראויים לכך אחרי שעברו בחינה מצד זקני העדה הנמשכת בין 6 עד 12 חודשים.
אישה שעברה את גיל הבלות, פתורה מהמבחנים האלה ואכן שיעורי הנשים בעוקאל הוא גבוה.
עיקרון התקיה- זהירות, לדרוזים מותר להסתיר את דתם תחת סכנה.

האמונה הדרוזית בעיני השיעים:

היסטוריונים נוצרים ומוסלמים שהתבססו על מקורות שונים תיארו את אל חאכם כשליט אכזר שהתעלל בנתיניו ובבני דתות אחרות.
הכרזתו כנביא נחשבה כפירה גלויה בעיני המוסלמים הסונים שטוענים כי מוחמד הוא הנביא האחרון.
הסודיות והבדלנות של הדרוזים גרמו להפצת סיפורי זוועה על המאמינים ודתם, והדרוזים נרדפו ע"י המוסלמים.
החליפה הפאטימי שתפס את מקומו של אל חאכם, התיר לרצוח ולהשמיד מאמינים דרוזים חדשים, וכך עשו גם מושלים אחרים.
בשנת 1516 רכשו העותומאניים את סוריה וזו הייתה נקודת מפנה בהיסטוריה הדרוזית.
הדרוזים תמכו בשליט העותומאני והוא הכיר להם תודה. [1]
אולם היחסים הטובים לא נמשכו זמן רב.
שוב ושוב פרצו התמרדויות מקומיות בקרב הדרוזים והתנהלו מאבקי כוח בין השליטים העותומאניים לבין שליטים דרוזים מקומיים.
בין הדרוזים ושכניהם המוסלמים בגליל ובכרמל שררו תמיד יחסי איבה, ולמרות מספרם המועט מול המוסלמים חששו הערבים מהדרוזים ולא העזו להתגרות בהם.
ב- 1859 פרצו מהומות על רקע כלכלי בין נוצרים בלבנון לבין דרוזים.
הקרב המכריע בינהם נערך ובו נהרגו כאלף מארונים ו- 300 דרוזים.

נשים חרדיות

החברה החרדית בישראל שורשי החברה החרדית

מקורו של תהליך התגבשותה של החברה החרדית בתגובת התנגדות והיבדלות של קבוצות בחברה היהודית למול תהליכי החילון והמודרניזציה באירופה במאות ה-18 וה-19 (כ״ץ; פרידמן). יחסה של הקהילה היהודית באירופה לרעיונות וההזדמנויות החדשות בתקופת מהפכת ההשכלה הביאה את חלק מהקהילה להשתלב בעולם החדש עד כדי זניחת הערכים והמסורות ואת חלק ממנה להסתגר ולהיבדל מן הפלגים החילונים והרפורמים של החברה היהודית , לקיים אורח חיים במסגרות קהילתיות נפרדות תוך הקפדה על קיומה של ההלכה המסורתית כפי שהיא מפורשת בידי האוטוריטה האורתודוקסית במסורת היהודית (אטקס; פרידמן).

עם הקמתה של מדינת ישראל התעצבה מערכת יחסים מורכבת בין מנהיגי הקהילה החרדית לשלטון מפא״י. מחד, קיבלה החברה החרדית אוטונומיה פנימית ונהנתה ממערכות חינוך נפרדות ופטור משירות צבאי ומאידך, חלקה הגדול בחר להסתייע בתמיכה כלכלית של המדינה אשר נבעה ממספר הולך וגדל של אברכים חרדים אשר המירו את היציאה לעבודה בלימוד תורה. תופעה זו של גברים הלומדים בישיבות ואינם עובדים לפרנסת המשפחה מכונה ״חברת הלומדים״ ( Friedman,; Kaplan; פרידמן) הסדר זה עם ממשלת ישראל הונהג על ידי המנהיג המרכזי של החברה החרדית בתקופת קום המדינה, הרב אברהם ישעיהו קרליץ הידוע בכינויו ה ״חזון איש״ אשר קבע את לימוד התורה כערך עליון והביא לידי הסדר פוליטי שקבע נורמות אלו עם ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון. עיגון התופעה בחוק המדינה היה אחד הגורמים המרכזיים להפיכת החברה החרדית לחברה המסתמכת ברובה על הנשים החרדיות היוצאות לעבודה ובתמיכה כלכלית מטעם המדינה המתבטאת בתקציבי רווחה וקצבאות ילדים (ברמן; פרידמן). בשל הריבוי הטבעי הגבוה במשפחות החרדיות, חלקן באוכלוסייה הכללית גדל בהתמדה. כך למשל שיעור החרדים מתוך כלל האוכלוסייה בישראל עלה מ 3.8% ל-7.8%(לוין) ועומד נכון על 750,000 חרדים 9.9% מכלל האוכלוסייה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שמעון אביבי, טס נחושת - המדיניות הישראלית כלפי העדה הדרוזית , הוצאת יד יצחק בן ‏צבי.‏

אבו בקר, ח'אולה. " בדרך לא סלולה: נשים ערביות כמנהיגות פוליטיות בישראל", המכון לחקר החברה הערבית בישראל