עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית מבצע באמצעות אחר, פשע מאורגן, שותפים לדבר עבירה, דיני עונשין, פשיעה מאורגנת


‏390.00 ₪

28 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11414
עבודה אקדמית מבצע באמצעות אחר בראי הפשיעה המאורגנת

שאלת המחקר

האם ביצוע באמצעות אחר מחייב קיומה של שליטה היררכית או שדי בהסדר בין הצדדים?

מילים אחרות, האם נדרש להתקיים ארגון פשע או שדי בקיומה של פשיעה מאורגנת? 

תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר

המסגרת הנורמטיבית לעבירה נגזרת ולא מושלמת

עקרונות מנחים לאחריות בפלילים

סייג לאחריות פלילית – האחר הלא אחראי

עקרון האשם

הסיווג לסייג

היעדר שליטה

אילוץ – צורך וכורח

יסודות הביצוע העקיף

פסול מוסרי בהתנהגות

עמימות בהגדרה

הביצוע באמצעות האחר

הנגזר, הנגרר והניסיון

מעמדו של האחר

התנהגות חופשית במקור

פירמידת השליטה

התארגנות לחלוקת ביצוע העבירה

המבנה הנורמטיבי

סיכום

ביבליוגרפיה

במרוצת השנים עלתה וגברה ההכרה בצורך להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת יחד עם הקונסטרוקציה המערכתית של ארגון פשע, המהווה עקב אכילס לרשות האכיפה והתביעה בבואם להוכיח קשירת הקשר הפלילי. במישור החקיקתי ניתן אפוא להקביל מהות העבירות, לא רק לארגונים שמטרתם השאת רווח כלכלי, אלא אף ביחס לארגוני טרור ודומיהם, המבצעים עבירות שאופיין אידיאולוגי-לאומי.

ראשיתה של הפשיעה המאורגנת היא בעבריינות מגוונת ובעיקר אלימה, תוך יצירת אמון ושיתוף פעולה בין אישיים, דרך כריתת בריתות לעניין חלוקת ענפי "העיסוק" הפלילי, וסופה ביצירת עצמה כלכלית, חברתית ופוליטית בממדים העלולים להוות סכנה אסטרטגית ואף חתירה תחת הריבון ומוסדותיו. על הוכחת ארגון פשיעה, נמצא את מוקד ייחוד הפשיעה בחברה הישראלית אל מול המודל הסכמתי שבארה"ב. כך נאמר לעיל, כי המבחן לקיומו של ארגון אינו צר באפיקו, כזה המבקש הוכחת פעילות סכמתית ומקובעת לכל אורך שלבי התכנון והביצוע, אלא די בהצבעה על דפוסי פעולה דומים בכדי להיכנס בשערי הגדרת 'ארגון פשיעה' ואין כל הכרח במטריצה ייחודית ביחס לאופן או להיקף הפעולה. מילים אחרות, אין חובה להצביע על זהות במאפיינים ודי בקיומם של מספר מאפיינים דומים בדבר ביצוע העבירה.

לשם הטלת אחריות פלילית על מנהיג בארגון פשיעה, ניתן להשית את הדוקטרינה של "אחריות

בכירים", אשר מייחסת אחריות למנהיג ארגון הפשיעה במקום לייחס לו את הביצוע עצמו. כך

ניתן לזנוח את הגישה המשפטית הקושרת את השליטה ‫הארגונית לביצוע באמצעות אחר. אמנם יש בדוקטרינה זו משום סטייה ‫מעקרונות היסוד של המשפט הפלילי, כגון עקרון המעשה ועקרון האשם המפורטים לעיל, ואולם, סטייה זו מוצדקת ומותאמת לייחודיות הסיטואציה. במסגרת סיטואציה

 ‫ייחודית זו, ראש הארגון הוא בעל מעמד אמיתי של עבריין עיקרי, ואף עבריין-על, מעצם עמידתו בראש הפעולה הפלילית הקולקטיבית והיותו אחראי לה. היתרונות העיוניים והפרקטיים של השימוש בדוקטרינה זו רלוונטית אף למבנה הארגונים ומאפייניהם. יתרון

 פרקטי אחר הוא בוויתור על משפטי על בחינת השתתפותו הקונקרטית של המנהיג הארגוני, תוך הסתפקות בעובדת היותו גורם בכיר בארגון. בהתאם, רמת המודעות הנדרשת ממנו היא כללית, ליעדים

 ‫שהתווה, ולא לכל עברה המתבצעת בארגון. כך, גם אם השליט ממודר ואינו מגבש

 ‫מודעות קונקרטית לפעילות העבריינית, ניתן יהיה לייחס לו אחריות פלילית. למעשה, דוקטרינה זו מתיימרת לענות על החסר שיצר ביטולה של "דוקטרינת ‫האחריות הסולידרית של קושרים" מבלי להיות גורפת מדי.

מבחינה קונספטואלית ניתן לדמות את שני השלבים, ביצירת הסיכון ובגרימת התוצאה. בשלב המוקדם העושה יוצר את הסיכון אשר תוצאתו בביצוע עבירה נוספת בשלב הסופי. כשם שבעבירות תוצאה, התוצאה מהווה נסיבה רלוונטית לעונש, כך ניתן להתייחס לתוצאת ההתנהגות, במבצע במאצעות האחר, כנסיבה רלוונטית לעונש בגין המעשה שנעשה בשלב המוקדם. בית המשפט רשאי לשקול לצורך העונש הן את תוצאותיה המידיות של העבירה והן תוצאתה הרחוקה, היינו גרימת עבירה פלילית בשלב הסופי. בכך יושג איזון בין הצורך בהרתעה מפני יצירת סיכונים לבין השמירה על זכויות ההגנה מחד, ובין העדר תגובה לזכות הציבור להעניש על התנהגות שלילית מבלי לפגוע בעקרונות יסוד של המשפט הפלילי, מאידך.

אבהיר דעתי כי, הרעיון ניתן ליישום רק במתכונת נורמטיבית לפיה קיים ניתוק בין טיב יצירת הסיכון בידי המבצע לבין שאלת הצפיות, אשר גורם להיעדר השפעה של חומרת ההתנהגות בשלב המוקדם על השתת המרות החברתית מטעם הריבון - בשלב הסופי. במתכונת דין שאינה מטילה אחריות, לא מתקיים ניגוד רעיוני בין ההרשעה בעבירת גרימה בשלב הסופי לבין השלכות ההתייחסות השלילית של ההתנהגות המקורית ותוצאותיה בעונש. זאת, משום שההתחשבות במשתנים נסיבתיים קונקרטיים, לצורך קביעת עונש ובמובחן ממימוש האחריות, אינה נוגדת את העקרונות החוקתיים של דיני העונשין, וברי לכל שבית המשפט רשאי ויכול להתעלם מכולם או מקצתם, בכל מקרה ונסיבותיו הוא. באשר לשאלת המחקר הרי, שככל והדבר תלוי באנשי הארגונים, נדרשת בהכרח הכרה במדרג הפעילים, אך אלו נשענים על מקור הצורך בהתארגנות בלבד.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דורון מנשה ואייל גרונר מהות הספק הסביר (הוצאת נבו, 2017).

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.

א' אמיר, "היש פשע מאורגן בישראל", שערי משפט ב(3), עמ' 321.

  

L. Alexander and K. Kessler "Mens Rea and Inchoate Crimes", 87 J. Crim. L. & Criminol. 1138


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)