‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגת סרטי תעמולה?

תוכן עניינים

ראשי פרקים

1.      מבוא

הצגת הנושא 

שאלת המחקר 

2.      תולדותיו של קפרה

3.      משמעות הסיפור והסרט ההיסטורי

4.      תאור הסרט

מבנה הסרט 

פתיחה 

החייל היפני 

תורת העליונות היפנית 

הדת ביפן 

גיאוגרפיית יפן 

היסטוריית יפן 

מודרניזציה ,הגירסא היפנית 

החברה היפנית המגויסת 

מכונת המלחמה היפנית מתחילה לנוע 

השיא התעמולתי של הסרט 

סיום אופטימי 

5.      ניתוח עקרונות התעמולה

מסרים עיקריים בסרט 

שיטות ואמצעים להעברת המסר לצופה 

6.      סיכום

7.      ביבליוגרפיה

סרטי תעמולה הופיעו באמצע מלחמת העולם השנייה ואף לפניה כפטריות אחר הגשם. אלו היו סרטים שהופיעו על מנת להעלות את המורל של הלוחמים. הסרטים היו מצד כל הצדדים הלוחמים.

בעבודה הנוכחית אנו עוסקים בסרטי התעמולה שפרסם הבימאי היפני קפרה תוך התייחסות לסרט "דע את האויב". היפנים פתחו במלחמת העולם השניה לאחר שנוכחו לדעת כי הם עשויים לזכות בניצחון. ההתקפה הראשונה באה מצד היפנים . המערכה ביניהם החלה בשנת 1942 עם הפצצת פרל הארבור ונשמה עד לשנת 1945. לא היתה הידברות בין שתי המעצמות כלל. המלחמה היתה עקובה מדם כאדר היפנים הטילו למערכה את כל כוחם. יפן היתה למעה לבדה במערכה נגד ארה"ב. המערכת האזורית בה היתה חברה ארה"ב כללה עד מספר מדינות כמו אוסטרליה וקנדה.

במהלך המלחמה התבקשו הלוחמים היפנים להקריב את חייהם למען הקיסר ומהאזרחים להקריב את כל מה שיקר להם לטובת המאמץ המלחמתי.

הסרט "דע את האויב: יפן "מתיימר להיות יותר מעוד סרט תעמולה. הסרט שנעשה בהזמנת הצבא בעבור החיילים העומדים לצאת לחזית הפסיפיק אמור להיות סרט דוקומנטרי חינוכי, המציג את ה"אמת" על יפן והסיבות למלחמה. קפרה בהאמינו בלב שלם בערכים הדמוקרטים ובדרך החיים האמריקאית לא מנסה ליצור שכנוע רגשי עיוור. הוא מייצר סרט תעמולה שהוא אינפורמטיבי מאוד ורק לקראת סופו פונה יותר לרגש.

קפרה שכפי שסרטיו האחרים כגון "מר סמית הולך לוושינגטון" ו"מר דידס הולך העירה" מאמין באינדיבידואליזם ובבחירה השכלתנית האישית בניגוד לדגמים של הפשיזם והנאצים. כתוצאה מכך הוא מנסה לשכנע את החיילים בנחיצות המלחמה ופחות להלהיב אותם לשנאה עיוורת. וכך להציג לחיילים, קהל היעד של הסרט, את התמונה האמיתית ומכוח זה הם יבינו את נחיצות הצורך במלחמה, כפי שהוא עצמו הבין אותו, אפילו לאחר כניעת גרמניה הנאצית ובנות בריתה באירופה.

הסרט בנוי כסרט דוקומנטרי המתאר אספקטים שונים של חיי העם היפני ההיסטוריה שלו והגיאוגרפיה היפנית. בתוך התיאורים העובדתיים מסתתרים גם המסרים הפחות עובדתיים והיותר תעמולתיים. אך צריך לציין שהסרט מכיל אינפורמציה רבה מאוד וממלא את חלקו גם כסרט תיעודי. גם מחקרים שנערכו לאחר הקרנת סרטיו גילו כי החיילים למדו מהם עובדות רבות.

העבודה הנוכחית עסקה בנושא התעמולה שהוצגה בסרטו של פרנק קפרה "דע את האויב" על היפנים במלחמת העולם השניה.

היפנים החלו במלחמה בצורה מאוד אכזרית ולא קשה היה לשכנע את העם האמריקאי כי מדובר באויב אכזרי העומד מולו. ואכן היפנים לא ניסו להסתיר את אכזריותם גם כלפי השבויים האחרים כגון הסינים, הפיליפינים והמלאיים. הטבח שבוצע בכולם היה מהאכזריים ביותר שבוצעו במלחמת העולם השניה (למעט היהודים) והיפנים לא ניסו להסתירו כלל וכלל. הקולקטיביזם החברתי שלהם הציב אותם בעמדה שלמעשה נטלה מהם את חופש המחשבה.

הסרט בנוי כל כולו בצורה דוקומנטרית- בתחילתו הוא מציג את האומה היפנית על מנהגיה ותרבותה וממנה כבר ניתן להבין כי מדובר ב"אחרים". כאשר מפרידים בין האחרים הללו לבין המנהגים הרווחים באמריקה כגון חמלה ורגשות כבוד כלפי הירי, אין בעיה להמשיך לחלק השני של הסרט בו מוצגים היפנים כחיות

כבכל תהליך קומוניקטיבי, נקבעה המשמעות החברתית או האישית של תקשורת המונים בסופו של דבר לא ע"י ההיצע, אלא ע"י מידת הקליטה מתוך ההיצע זה ע"י הצופה- ועל מנת להעצים את התחושה אנו רואים כי הבמאי נוקט ברוב המרכיבים של מודל רנק:   

הגברה - מבוצעת על ידי:

• חזרה שוב ושוב על המסר (להפוך אותו לקליט ולמקם אותו עמוק בתודעה)- הצגת הצייתנות העיוורת של היפנים מוצגת לאורך כל הסרט – היפנים הם אלו שאינם חושבים על הטוב והרע ומובלים בידי המפקדים שלהם ולכן אין כלל להתחשב בתרבותם
• חזרה על תכנים: לאורך כל הסרט ישנה חזרה על התכנים שיופיעו בה. טרם כניסת הפתיח
• פורמט חוזר וקבוע: הפורמט של מפקד צועק וכולם אחריו חוזר שוב ושוב ; הצגת החייל היפני כאחוז אמוק בולטת מאוד לאורך כל הסרט ויוצרת לו דמורליזציה
• מעברים קבועים מבחינת גרפיקה ומוזיקה: בין אייטם לאייטם ניתן לראות עקביות גראפית, הן בצבעוניות, בסוג האותיות והדגשתן והן במוזיקה.  במעברים משולב  הצבע האדום. הכותרות של כל אייטם מופיעות באופן קבוע בצבע בולט
• יצירת אסוציאציות חיוביות לעמדת התועמלן ושליליות לעמדה המנוגדת לצורך מניפולציה רגשית.
• שימוש במונחים מעולם הזוהר – ישנם שימושים במונחים מעולם הקולנוע כמו ENLIGHTMENT , DELIRIOUS PICTURES   
• אסוציאציה של אולפן חדשות: האמור מוצג כמו חדשות לצופה ועל כן מעצים מאוד התחושה כי מדובר בתעמולת אמת ולא בתעמולה פרי רוחו של במאי מסוים. הרצף בין הקטעים דומה מאוד לסדרת דרמה המשודרת על ידי הממשלה או גוף ציבורי אחר.

ניתן במחקר המשך לבחון את היחס בינו לבין סרטים יפניים שהציגו את ארה"ב במלחמה כאויב חסר רחמים.

[1] https://www.youtube.com/watch?v=XjEQlvmXyrk&feature=related

[2] כמו למשל https://www.youtube.com/watch?v=CUl1mAjTTb0&feature=related

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הופמן, ר. מבוא לקורס לוחמה פסיכולוגית ותעמולה בניהול סכסוכים, תל אביב

מאלי, י "האם ההסטוריה פוטוגנית? הסרט ההיסטורי בעידן הפוסט מודרניסטי". זמנים 39-40

carlIhorland,Arthur A lunsdaine, Fred d. Sheffield "experiments on mass communication" (Princeton university pres ) Vol 3 P.253