‏290.00 ₪

העבודה האקדמית הוכנה ולוקטה במיוחד למאגר זה ולא הוגשה בשום מוסד אקדמי.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת הגירת העבודה על התעסוקה של עובדים ערבים?

השערת המחקר המרכזית:

עליה גדולה בהגירה מגדילה את שיעור האבטלה במדינה של עובדים ערבים.

תוכן עניינים

מבוא 

סקירת ספרות

הגירה וכלכלה

הגירה וההשפעה על התעסוקה

אפליה על רקע לאומי של ערבים בעבודה והקשר למהגרי עבודה

אפליה עקיפה של עובדים ערבים ע"י העסקת עובדים זרים

כשל האכיפה של המסגרת המשפטית הקיימת- בקשר לאפליית העובד הערבי

"מעסיקים מעדיפים סודנים" - אפליה בתעסוקה

שינוי מוסדי: נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה

שינוי במדיניות: הטלת חובות אקטיביות על מעסיקים לקדם שוויון של קבלת עובדים ערבים ישראליים

חסם הסיווג הביטחוני של ערבים: העדפת מהגרי עבודה "נייטרליים"

דיון וסיכום

ביבליוגרפיה

צעירים ערבים ישראלים נוטים לראות במהגרי העבודה כסיכון לאופציות ההעסקה שלהם וכמי שמורידים את שכר העבודה במדינה.

כאשר יש אופציה להעסיק מהגר עבודה מסודן למשל על פני עובד ערבי – מעסיקים רבים יעדיפו להעסיק סודני.

עובדים ערבים ישראלים נוטים לראות במהגרי העבודה כסיכון לאופציות ההעסקה שלהם כיוון שמהווים אלטרנטיבה להם ובכך גם פותרים למעסיקים החשש מהעסקת ערבים בשל נטיה גזענית לאומית וחשש בטחוני.

בעבודה זו נתמקד בהשפעת המהגרים על שוק העבודה בישראל מנקודת מבט של עובדים ערבים ומעסיקים. 

כיום קיימת הסכמה רחבה על כך שהמהגרים תורמים להקטנת הביקוש לעובדים ערבים-ישראלים בעלי השכלה נמוכה יחסית ולירידה בשכרם, ולכן יש להקטין את מספרם.

מדוח 53ב' של מבקר המדינה, לשנת 2012, עולה כי: "הגידול במכסת ההיתרים לא נוצל ללגליזציה של המהגרים שעבדו בארץ, אלא להבאת מהגרים נוספים מחו"ל. הדבר עלול לגרום לדחיקה של שכירים ערבים-ישראלים ולהקטנת המוטיבציה של המעסיקים למשוך עובדים ערבים-ישראלים באמצעות העלאת השכר".

העבודה תתבסס על רקע תיאורטי והצגת נתונים רלוונטים לבחינת השערות המחקר.

גוטליב בחן את ההשפעה של משקל המהגרים על ההסתברות של ערבים-ישראלים להשתתף בכוח העבודה, וזאת תוך התחשבות בקיום מערכת תשלומי הרווחה ובשינויים שחלו בה: נמצא כי הסתברות ה ערבים-ישראלים להשתתף ירדה עם הגידול בשיעור העובדים הלא-ישראלים וגם עם הגידול של יחס ההחלפה שלהם (הכנסה פוטנציאלית מתשלומי רווחה יחסית להכנסה הפוטנציאלית מתעסוקה). נבחנה גם ההשפעה על משקל המהגרים על ההסתברות של ערבים-ישראלים השייכים לכוח העבודה להיות מועסקים, ואולם השפעה מובהקת כזו לא נמצאה.

גוטליב חקר את ההשפעה שהייתה בשנים לכניסת עובדים לא-ישראלים על משתנים שונים של שוק העבודה. לגבי השכר היחסי של שכירים ערבים-ישראלים – נמצא, כי ליחס של עובדים לא-ישראלים לישראלים בענף הבניה הייתה השפעה שלילית (של תחלופה) על שכר ערבים-ישראלים מיעוטי השכלה (פחות מ-12 שנות לימוד) בתעשייה, בחקלאות ובשירותים העסקיים, ואילו השפעה חיובית (של השלמה) על בעלי השכלה גבוהה יותר (12 ש"ל ומעלה) – באותם ענפים וגם בבנייה. את הממצא לפיו השפעת התחלופה על מיעוטי השכלה ערבים-ישראלים לא ניכרה בענף עתיר עבודת זרים כמו הבנייה אלא דווקא בתעשייה, מייחס גוטליב לקיומה המשוער של גמישות תחלופה בין ענפית גבוהה בקרב מיעוטי ההשכלה הישראלים : רמת התמחותם הנמוכה מסבירה לדעתו את הגלישה המהירה של השפעת התחלופה לכלל הענפים תוך התכנסות לשיווי משקל כללי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)