‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בניית רשימת מעומדים לכנסת, השפעת גובה תקציב מועמדים, שריון מקומות לנשים , מיעוטים ומחוזות גאוגרפיים?

תוכן עניינים

 שאלת המחקר

מבוא

בחירת מועמדים לכנסת

בניית רשימת מועמדים לכנסת ע"י בחירת היו"ר או ועדה מסדרת

יתרונות וחסרונות

דוגמא ליו"ר כל יכול הקובע הרשימה : לפיד יש עתיד

יש עתיד יש עתיד בראשות יאיר לפיד

בניית רשימת מועמדים לכנסת ע"י פריימריז פתוחים

סוגי בחירות מקדימות

בחירות בגוף נבחר

בחירות מקדימות בקרב כלל מתפקדי המפלגה

דוגמא לפריימריז פתוחים באינטרנט : הבית היהודי

מה הסיכוי של מועמד להיות חבר כנסת? תלוי כמה כסף יש לו

חובת המועמד לכנסת לחרוש את ישראל

הח"כים המכהנים לעומת מועמדים חדשים

פרסום תעמולה וכסף

בניית רשימת מועמדים בארה"ב בהשוואה לישראל

מה השיטה העדיפה לבניית רשימת מועמדים לכנסת?

סיכום

ביבליוגרפיה

סמינריון זה הוא בנושא בניית רשימת מעומדים לכנסת, השפעת גובה ההוצאות והכנסות מועמדים על סיכויי ההצלחה שלהם, שריון מקומות לנשים[1], מיעוטים ומחוזות גאוגרפיים, ובנוסף גורמים נוספים אשר יכולים לסייע למעומדים להתברג למקום ריאלי ברשימה כמו ניסיון פוליטי קודם, רקע צבאי, קירבה למנהיג ועוד.

בניית רשימת מועמדים לכנסת ע"י בחירת היו"ר או ועדה מסדרת:

ועדה מסדרת היא שיטה להרכבת רשימת מועמדים של מפלגות לקראת בחירות. שיטה זו הייתה נהוגה בעבר בקרב רוב המפלגות בישראל לקראת הבחירות לכנסת. כיום שיטה זו מקובלת בעיקר בקרב מפלגות קטנות.

בשיטה זו מוסדות המפלגה ממנים ועדה, המורכבת מבכירי המפלגה, לשם הרכבת רשימת המפלגה שתוגש לוועדת הבחירות המרכזית (לרוב ראש הרשימה נבחר עוד לפני הרכבת הוועדה, בבחירה נפרדת במוסדות המפלגה). ועדה זו משבצת ומסדרת את סדר המועמדים ברשימה, לרוב תוך התייחסות ליחסי הכוחות בין הקבוצות והמגזרים המרכיבים את חברי המפלגה. בדרך כלל הוועדה מונה בין שלושה לחמישה משתתפים (בכך נבדלת השיטה משיטה שבה מורכבת הרשימה על ידי אדם אחד, לרוב ראש הרשימה).

בניית רשימת מועמדים לכנסת ע"י פריימריז פתוחים

בחירות מקדימות מתקיימות לפני בחירות כלליות לבית הנבחרים או לראשות המדינה (נשיאות או ראשות ממשלה), בתוך המפלגות השונות ועל פי תקנון התנועה.

ב14 בינואר 2015 התקיימו הבחירות המקדימות של "הבית היהודי" מפד"ל החדשה לכנסת. נפתלי בנט זכה בראשות המפלגה וברשימה לכנסת זכתה איילת שקד במרב הקולות והוצבה במקום השלישי אחרי בנט ואריאל. אחריה הגיע סגן השר הרב אלי בן דהן שעבר מ"תקומה", אחריו נבחרו שאר חברי הכנסת המכהנים של הבית היהודימפד"ל ואחריהם המועמדים החדשים הרב אביחי רונצקי ורונן שובל. בבחירות לנציג מרכז המפלגה זכה המנכ"ל ניר אורבך.‏ [1]

ב26 בינואר הודיע בנט על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה למקום בעשירייה הראשונה. למחרת הודיע על שריון ד"ר ענת רוט למקום בעשירייה השנייה. בעקבות הכעס שעורר שריון אוחנה בקרב פעילים רבים במפלגה, הוא הודיע שלושה ימים לאחר מכן על פרישתו מהרשימה. זבולון כלפה, שפרש במחאה על שריון אוחנה, חזר בו בעקבות פרישת האחרון, אך בעיות משפטיות מנעו את החזרתו לרשימה, ובמקומו הוצב מזכ"ל תקומה נחי אייל. [2]

החוקים בישראל לגבי תרומות נוקשים מאוד, וקובעים תקרה של כ-10,000 שקל לתרומה למועמד בפריימריז וכ-40 אלף שקל למתמודד על ראשות מפלגה. "פעם, כשתרמת לעבודה או לליכוד, ידעת שאם אתה תורם אתה מקבל מישהו שבטח ימונה לשר או לתפקיד בכיר אחר", נזכר מצנע. "כיום אין מפלגות גדולות, כך שאתה שם את כספך על קרן הצבי. חוץ מזה, יכול להיות שאני קצת תמים, אבל קשה לי להאמין שבעלי ההון קונים שליטה בנציגים באמצעות תרומות של 10,000 שקל".

סקירה של רשימות התורמים באתר מבקר המדינה אינה מעלה שמות כמו יצחק תשובה: אולי הפומביות של התרומה, והעובדה שהיא תתפרסם באתר לעין כל, מרתיעה אותם, והם מעדיפים להשפיע בדרכים נסתרות יותר. "התרומה לשלי יחימוביץ' פגעה בי - לא באופן ישיר אלא באופן עקיף", מספר איש עסקים בתחום ההיי-טק שתרם לקמפיין שלה. "אנשים בעולם העסקים אמרו לי שלא ראוי שתרמתי לה, כי היא יצאה נגד הטייקונים".[1]

ובכל זאת, תרומה למועמד בוודאי מגבירה את הנגישות שלך אליו - ומי שכבר מוכר יכול להרים טלפון למכרים ולחברים. כך, ברשימת התורמים של אבישי ברוורמן מ-2008 מופיעים מנכ"ל שטראוס השקעות רונית חיימוביץ', רעיה שטראוס, דב לאוטמן, אהרון איזקסון מאי.די.בי ודוד אסיא ממג'יק תעשיות תוכנה. יחימוביץ' גייסה את רוב המימון שלה בפריימריז האחרונים בתרומות קטנות דרך האינטרנט, מעשה אובמה - אבל זה דורש, כמובן, מוכרות גבוהה בקרב הציבור הרחב. [2]

לפעמים קל יותר לגייס את התרומות בארץ הדוד סם, ורשימות התרומות של מועמדים לכנסת זרועות בשמות לועזיים ובתרומות מתורגמות מדולרים. "יש בזה משהו נקי יותר, משפיע פחות. איסוף תרומות בישראל יוצר תחושה לא כל כך נעימה, ובארה"ב המודעות לתרומה לפוליטיקאים גדולה הרבה יותר", אומר מצנע.

גיוס כספים בארה"ב אינו עניין של קפיצה לחו"ל לפני הפריימריז, אומרת דבי שטיין-מגנזי, מנכ"לית TLV Consulting המתמחה בגיוס תרומות למועמדים פוליטיים ולעמותות בארה"ב. "גיוס תרומות לפוליטיקאים הוא עבודה שוטפת, אבל רוב הפוליטיקאים הישראלים לא מבינים זאת עדיין. כמו בכל מערכת יחסים, אם אתה לא מטפח אותה - אתה מאבד אותה. כך שפוליטיקאי שלא מטפח קשרים עם תורמים באופן שוטף, לא יכול לצפות לקבל מהם תרומות במערכת הבחירות הבאה".[3]

שיריון נשים ברשימות לכנסת תת-הייצוג של הנשים במערכת הפוליטית הישראלית צורם עוד יותר לאור העובדה ששיטת הבחירות לכנסת היא יחסית, שיטה האמורה להקל על חדירתן של נשים לבתי המחוקקים, בניגוד לשיטות רוביות. מבט על לוח 1 מדגים זאת: ברוב המדינות המאכלסות את תחתית הרשימה יחד עם ישראל, מופעלות שיטות רוביות.

משתנה נוסף העלול להקשות על נשים להיכנס לבתי הנבחרים הוא התרבות הפוליטית, או ליתר דיוק - מידת שמרנותה של החברה ופתיחותה כלפי שילובן של נשים בעמדות השפעה; לכן, מדינות קתוליות שמרניות כמו אירלנד ואיטליה מצויות בחלק התחתון של הלוח. שמרנותה של החברה עשויה להסביר בצורה חלקית את תת-הייצוג של נשים בכנסת ישראל. לפחות שתי קבוצות חברתיות - ערבים וחרדים - מונות יחדיו יותר מרבע מן האוכלוסייה. בהתחשב בעובדה שהמפלגות הפוליטיות המייצגות את רוב האזרחים המשתייכים לקבוצות אלה אינן מעמידות נשים ברשימות מועמדיהן, אין תמה שאנו מוצאים מספר מצומצם כל כך של נשים בכנסת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עופר קניג, "שיטת הפריימריז בישראל אחרי עשרים שנה: מאזן ביניים", המרחב הציבורי, גיליון 7, עמ' 154-131. 

 Kenig, Ofer, William Cross, Scott Prusyers and Gideon Rahat, "Party Primaries: Towards a Definition and Typology", Representation