‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התנהגות צרכנים בענף המים המינרלים?

 תוכן עניינים

מבוא

מים מינרליים

חברת מי עדן

חברת נביעות

חברת עין גדי

חברת סופר פארם 

1. ניתוח התנהגות הצרכן ופעילות היצרן

2. חיפוש מידע 

3. פילוח 

4. בניית עמדות 

5. הערכת חלופות 

6. תפיסה 

7. קניה 

8. תקשורת שיווקית 

9. ניתוח למידה צרכנית 

סיכום והמלצות 

 ביבל'

 בעבודה זו בחרתי להתמקד בענף המים המינרלים. האירופאים שותים מים מינרלים בגלל מה שיש בהם - מינרלים. האמריקאים שותים אותם בגלל מה שאין בהם - רעלים וזוהמה. הישראלים עדין שותים בעיקר מי ברז, אך גם אצלנו צריכת המים המינרלים עולה בהתמדה.
בשנים האחרונות יש עליה במודעות של הישראלים לאיכויות המיוחדות של המים המינרלים.
השינויים שחלים בעת האחרונה בדפוסי הצריכה של הצרכן הישראלי גורמים לפירמות נוספות להיכנס ולנגוס בנתחי שוק קיימים תוך כדי הגדלת קהלי היעד, וכמו בכלכלה כאשר הביקוש עולה, חברות נוספות מעונינות להרוות את צימאון הצרכנים ולספק את העתודות הנדרשות.
שוק המים המינרלים בישראל נחשב לאחד הקטנים, גם בהשוואה לקבוצות משקאות אחרים וגם בהשוואה לצריכה במרבית מדינות המערב.

שוק המים המינרליים בישראל מוערך בכ- 100 מיליון דולר בשנה והוא מהווה כ- 15% משוק המשקאות הקלים בארץ, צריכת המים לשנה עומדת כל כ- 32 ליטר לנפש.
מגזר המים המינרליים מאופיין בתחרות גבוהה, חוסר נאמנות, חוסר בידול בטעם, ומחירים גבוהים.
המים המינרליים מהווים מוצר תחליפי למי ברז ולמשקאות קלים אחרים כמו גם לקפה ותה.
מנגד המים המינרליים צריכים להתמודד כנגד מטהרים המים המשרדיים והביתיים ומתקני מים מיני בר קר ו/או חם הנתפסים על ידי הציבור כתחליף הולם.
בחלק ממדינות המערב מהווה שוק המים המינרליים עד כ- 50% משוק המשקאות הקלים. בשנים האחרונות, מגזר המים המינרליים בעולם, מתאפיין בשיעור צמיחה הגבוה ביותר מבין כל מגזרי המשקאות הקלים (עד פי שתיים). מים מינרליים הם מים המכילים מינרלים או חומרים מומסים אחרים המשנים את טעם המים או מעניקים להם ערך טיפולי. חומרים מסיסים נפוצים הם מלחים, תרכובות גופרית וגזים. מים מינרליים לרוב יכולים לעבור פחמון, כלומר תהליך שבו תכולת הפחמן מתגבשת בתהליך בעירה שאינו צורך חמצן. מים מינרליים מופקים בטבע במקורות תת-קרקעיים. לעתים מים מינרליים נצרכים באופן מסורתי ישירות ממקום נביעתם, כמו במרכזי ספא ובארות. לעתים קרובות אתרי תיירות יוקמו סביב אתר מים מינרליים. התפתחויות תיירותיות כאלו הן ערי ספא ומלונות הידרופתיים. בימינו נפוץ לשווק מים מינרליים בבקבוקי פלסטיק לצריכה אישית. ההגעה ישירות אל מקורות המים המינרליים אינה נפוצה כיום ולעתים אף חסומה בגלל זכויות בלעדיות של בעלי המקום. כיום יש מעל 3,000 מותגי מים מינרליים בעולם. בישראל, מותגי המים המינרליים העיקריים הם נביעות, מי עדן ועין גדי. השאלה האם מים מינרליים עדיפים מבחינה בריאותית על פני מי ברז רגילים, תלויה בעיקר באיכות המים המקומית. על פי משרד הבריאות וחוקרים נוספים, ישראל נמצאת בין המדינות המובילות בעולם באיכות מי שתיה ובאחוז חריגות נמוך, ולכן אין כל יתרון בריאותי לצריכת המים המינרליים על פני מי הברז כשמומחים רבים טוענים כי דווקא מי הברז בריאים יותר. בנוסף, נטען כי במבחני טעימה עיוורת מי ברז זוכים בדרך כלל לציון גבוה יותר ממים מבוקבקים וכי אלו שמעדיפים את טעמם של מים מינרליים עושים זאת בעיקר ממניעים פסיכולוגיים. טענה נוספת כלפי יצרני המים המינרליים, היא שהשימוש הגובר במכלי הפלסטיק לצריכת מים מגביר את צריכת הנפט, פליטת גזי החממה ותורם לזיהום הסביבה. בשל הביקורת, פועלות החברות להקטין את תכולת הפלסטיק בבקבוקים. בשפת הדיבור, הביטוי "מים מינרליים" יכול להתייחס למי שתייה המשווקים בבקבוקי פלסטיק גם אם לא מדובר במי מעינות מיוחדים. קיימים מפעלים שאורזים ומשווקים מים מאספקת המים הכללית. מפעלים אלו מעבירים את המים שמתקבלים מאספקת המים הכללית מספר תהליכים של סינון ובקרת איכות לפני אריזתם בבקבוקים. מים מבוקבקים נחשבים בדרך כלל לבטוחים לשתייה גם כאשר באספקת המים הכללית מתגלות תקלות שמחייבות הרתחה. למרות זאת, רשויות בריאות רבות בעולם, ובכללם משרד הבריאות הישראלי ממליצות להרתיח מים המשמשים להכנת מזון לתינוקות עד גיל שנה, גם אם משתמשים במים מבוקבקים או מינרליים. מים מינרליים מבוקבקים אינם עוברים הפלרה כמו מי ברז רגילים, ולכן המתנגדים להפלרה מקפידים לשתות מהם, ומנגד התומכים בהפלרה קוראים לא להסתמך עליהם. חברת "מעיינות עדן" (Eden Springs) הוקמה כחברה פרטית ונקראה בתחילה. "יודן סוכנויות בע"מ". שינתה החברה את שמה ל"מעיינות סלוקיה בע"מ", ואז שונה שוב השם לשם הנוכחי, "מעיינות עדן בע"מ" או בשמה המוכר יותר "מי עדן". באותה שנה קיבלה החברה מהמדינה רישיון הפקה למים ממעיין סלוקיה שבאזור קצרין, לאחר בדיקות מקיפות של איכות המים ומקורם, והחלה לשווק את המים בבקבוקים. בכך הפכה
לחלוצת עידן המים המינרלים בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] גרג קוטלר, מים מבעבעים חודרים עמוק, "יין וגורמה" גיליון מספר 117

[2] דוחות כספיים של חברת מי עדן, מאיה, פרסומי הבורסה