‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי איכות חיים והשמנת יתר?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

סקירת ספרות

השמנה

השמנת יתר

הגדרה

אפידמיולוגיה של ההשמנה

אתיולוגיה של ההשמנה

סכנות בריאותיות

מנגנוני ויסות אכילה

השמנה בקרב מתבגרות

התסמונת המטבולית

אפידמיולוגיה

עמידות לאינסולין

שביעות רצון

הקשר בין השמנה לבין שביעות רצון

שיטה

מערך המחקר

קבוצת המחקר

הגדרת המשתנים

כלי המחקר

הליך המחקר

אופן ניתוח הנתונים

מקורות

נספח 1 שאלון איכות חיים

מחקר שבדק את השפעת ה BMI על איכות חיים, תחלואה ותמותה בקרב מבוגרים מעל גיל 65, במשך 7 שנים, מצא שנבדקים עם BMI שקרוב לטווח השמנת יתר, או בתוך הטווח הראו הישרדות גבוהה יותר. ממצא זה קורא לשינוי טווחי האינדקס הנוכחי, אך חוקרים שמצאו ממצאים הפוכים מתנגדים לכך. בנוסף לכך, חוץ מתמותה יש פרמטרים רבים של בריאות ואיכות חיים. השמנת יתר יכולה לגרום לתוצאות אחרות כמו נכות, וסיכון למחלות (Kennedy et al).

בנוסף להשפעות הבריאותיות, השמנת יתר ומשקל עודף פוגעים באיכות החיים בתחומים רבים ושונים כמו בתפקוד הגופני, בהערכה עצמית, בחיי המין, בסטיגמה החברתית ובעבודה. יותר מ 14% מהמבוגרים בארצות הברית סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר (BMI 35 ומעלה) הפוגעים באיכות החיים מבחינה בריאותית, פיזית (תפקוד גופני) חברתי וכלכלי. מהבחינה החברתית ישנה סטיגמה לגבי שומן והשמנת יתר, הבאה לידי ביטוי בעבודה, חיי החברה ואף בקבלת טיפול רפואי, ומהבחינה האישית בעלי המשקל העודף או השמנת יתר סובלים מהערכה עצמית נמוכה, שפוגעת גם היא באיכות החיים (Wee et al.. Groessl et al חקרו את איכות החיים ואת הקשר שלה ל BMI בקרב זקנים. הם מצאו שלזקנים עם השמנת יתר (obese) יש פחות בעיות בריאותיות הקשורות לאיכות החיים, מאשר לכאלה עם משקל עודף או תקין. איכות החיים הנמוכה ביותר בקרב זקנים קשורה בהשמנת יתר. המסקנה העולה ממצאי המחקר היא שהשמנת יתר או משקל עודף אינם בעלי השפעה מובהקת על בעיות בריאותיות ואיכות חיים בקרב זקנים (Groessl, et al).

השמנה היא גורם משמעותי בפגיעה באיכות החיים. השכיחות המשעורת של השמנת יתר בקרב מתבגרים בארצות הברית היא כ- 20%. ילדים ומתבגרים בעלי משקל עודף נוטים לפתח מחלות כרוניות בשלב מאוחר יותר בחיים, מאשר בעלי משקל תקין. כמו כן הם מופלים לרעה בחברה וכתוצאה מכך סובלים מבדידות, דיכאון ובידוד חברתי. מחקרים שבדקו את הקשר בין השמנה ואיכות חיים בריאותית מראים שילדים ובני נוער הסובלים מהשמנת יתר מדווחים על איכות חיים בריאותית נמוכה יותר, מאלה שאינם סובלים מהשמנת יתר. כמו כן נמצא יחס הפוך בין מדד מסת הגוף BMI לבין איכות החיים. הפגיעה באיכות החיים הינה בתפקוד הגופני, החברתי והרגשי (Ganghi, Revicki and Huanh, 2015). בתחום הרגשי נמצא יחס ישר בין השמנת יתר לבין דיכאון וחרדות. נמצא כי הם מחריפים זה את זה (Nigatu et al).

מערך המחקר

מערך המחקר המתאים למחקר מסוג זה הינו בשיטת ה mixed methods . שיטה זו משלבת אלמנטים כמותיים , מכיוון שזהו מחקר מדעי עם קווים אפידימיולוגים. אך בשל היות מדדי איכות חיים עמוקים ומורכבים מאלנמטים אשר עלולים להאבד בשאלונים סגורים היינו משלבות ,במידת היכולת שאלות פתוחות או ראיון ומנתחות אותם על פי מדדים א-פרמטרים. בפועל המחקר עליו התבססנו נעזר בשאלונים כמותיים ואנו יצרנו מתאם בין המדדים בתחומי משקל ואיכות חיים.

קבוצת המחקר

בעבודת המחקר שלנו היינו בוחרות אוכלוסיית יעד נרחבת ככל האפשר. היינו מנסות לחזק את עוצמת המחקר גם בעזרת מאגר רנדומלי, רחב ומגוון ככל האפשר. מכיוון שראינו במחקרים באוכלוסיות שונות שישנם מרכיבים דומים בינלאומיים אך גם שונים בעוצמת השפעת השמנה על איכות החיים. מכיוון שהמחקר שלנו נערך בישראל יש להתיחס למרכיב האוכלוסיה. האוכלוסיה בישראל מורכבת ממוצאים אתניים שונים, תתי תרבויות שונות ולעיתים אף אמונות שונות בתחום תפיסה עצמית .

מתוך המאגר היינו יוצרים קבוצות ניתוח בעלת אפיוני ריבוד שונים:

גיל: חלוקה לקבוצות גיל מוגדרות. מכיוון שמחקרים מראים שינויים השפעה שונה של השמנה על שביעות רצון מהחיים בקבוצות גיל שונות.

מין: היינו גם מרבדים לקבוצת גברים ונשים בנפרד. מכיוון שמחקרים הוכיחו שינויים ברמת ההשמנה, חומרתה וחומרת השפעתה על מדדים שונים בינהם שביעות רצון מהחיים בין המינים.

רמות השמנה: את קבוצות המשקל היינו מרבדים לארבע תתי קבוצות משקל, לפי המלצת וחלוקת ה NIH וה WHO וכמקובל במחקרים דומים.

מוצא אתני: בשל השפעה המשמעותית של אמונות ותפיסה על מהי איכות חיים ומהי השמנה, ובשל רבגוניות החברה הישראלית, היינו מרבדים את הנבדקים גם לפי מוצא ולאום. על מנת לנסות ולהפחית מרכיבים ממסכים כמה שניתן.וכן להבין השפעות על חברות שונות.

קריטריונים להוצאה- במחקר שלנו היינו מוציאות חולים כרונים במחלות אקוטיות שאינן נובעות מהשמנת יתר באופן מוחלט. מכיוון שמחקרים מראים כי ישנם מחלות בעלות השפעות דומות על תפקוד ואיכות חיים אשר עלולים להתערבב עם המחקר ולמסך את תוצאותיו. על מנת לבודד את מרכיב ההשמנה כגורם מכריע. כמו כן, נבדקים בעלי תת משקל אינם תואמים את המחקר מכיוון שמסתבר ממחקרים כי ישנה השפעה שונה ולפעמים חמורה בתחומים מסויימים (כגון קוגניטיבים) ומשפיעה באופן שונה על תפקודים המשפעים על איכות חיים.

מחקרים מקבילים בעולם הוציאו אנשים שאינם הדוברים של שפת המחקר המקורי. אך בישראל, בשל האקלקטיות החברתית, היינו ממליצים דוקא לתרגם את השאלונים ולא לוותר על מגוון האוכלוסיות. אנו מרגישים כי על מנת להבין בראיה מערכתית את ההשפעות בישראל, יש להתייחס למגוון האוכלוסיות המרכיבות אותה.

שיטת דגימה- באופן אידיאלי, היינו מבקשים דגימה רנדומלית, עוורת של אנשים בריכוזי אוכלוסיה שונים .מתוך תקווה לקבל מגוון נרחב של מועמדים. עם זאת, בשל הקושי לגייס כמות מספקת של שמנים למחקר, יתכן והיינו דוגמים בשיטת אשכולות. במרכזי טיפול בהשמנה (כמו דיאטניות) , ובמקביל במרכזי בריאות וכושר למשל שם היינו מצפים למצא כמויות דומות של שמנים ובעלי משקל תקין בהתאמה.

הגדרת המשתנים

אינדקס מסת הגוף (BMI) - וא מדד הנותן הערכה כמותית האם אדם נמצא במשקל תקין, בעודף משקל או בתת משקל. המדד מחושב באמצעות נתוני הגובה (במטרים) והמשקל (בק"ג). סולם המדידה הוא 18.5-40 כאשר מתחת לערך הנמוך נחשב תת תזונה ומעל הערך הגבוה נחשב מצב חמור מאוד. בעבודה זו נתמקד בערכים הנמוכים מ- 25 כמייצגים משקל תקין, 25-30 המייצגים משקל עודף ומעל ל-30 כהשמנת יתר.

שביעות רצון היא הערכה סובייקטיבית של הרווחה האישית של האדם. זאת בניגוד למדדים אחרים של רווחה חברתית כמו תוצר מקומי גולמי, לדוגמה, שמנסים למדוד דברים אלה בצורה אובייקטיבית. שביעות רצון מהחיים מהווה לפעמים חלק ממדדים חלופיים לתמ"ג ואמת מידה מול התמ"ג - אם יש צמיחה כלכלית והגענו לרמה גבוהה של תוצר כלכלי האם הדבר מתרגם גם לדרך שבה אנשים מרגישים. מידת שביעות הרצון תשוקלל על ידי תוצאות השאלונים העוסקים בשביעות הרצון (היגדים העוסקים בהיבטים שונים של שביעות הרצון אותם ידרגו המשתתפים מ- 1 (בכלל לא מסכים) ועד 5 (מסכים מאוד).

כלי המחקר

את המידע עבור המחקר שלנו שאבנו מתוך מחקרה של ד"ר דינה ואן דייק. הכלי הינו שאלון שנכתב עבור המחקר אותו ערכה. השאלון מורכב משאלות הדומות לשאלות הנשאלות בQOL . בשאלון ישנה התייחסות למדדים פזיולוגים ומחלות רק על פי שאלת כןלא. הנשאל משיב לגבי עצמו ללא ציון ערכי המשתנה.

בהמשך ישנם מדדים שונים המתייסים לתפקוד יום יומי. ובהמשך לגבי מדדי איכות חיים.

חלק הממצאים הרפאיים כאמור נמדד על פי קריטריון כןלא. ויתר השאלון נמנות על סקאלה בה הנשאל צריך למצב את עצמו בין האפשרויות הניתנות. 

דוגמא לשאלון (חלקי)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לירן-אלפר דליה ועמית קמה ."עיצוב הגוף וחיטוב הזהות: ייצוגי הגוף בטלוויזיה המסחרית" מכון חיים הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה (7) אגרתא.

המזון והתזונה (בפועל) משרד הבריאות 

Scheen AJ, Luyckx FH. Obesity and liver disease. Best Pract Res Clin Endocrinol Metab