‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 

היחשפות ילדים לתכנים אלימים אמיתיים ודמיוניים.

האם היחשפות ילדים לתכנים אלימים במשחקי מחשב ווידיאו מגבירה אצלם התנהגות אלימה?.

האם ההשפעות השליליות של היחשפות ילדים לתכנים אלימים נמשכות גם לתקופת הבגרות?. 

כיצד היחשפות ילדים לתכנים אלימים מגבירה אצלם התנהגות אלימה?. 6

עידוד לאלימות דרך חיקוי והזדהות. 6

חיזוקים למודלים תוקפניים בתוך סרטים ומשחקים:. 7

חיזוקים למודלים תוקפניים ממי שצופים בבסרטים ובמשחקים:. 7

גורמים עיקריים המשפיעים על התפתחותה של התנהגות אלימה דרך תהליכי חיקוי והזדהות:. 7

כיצד יועצים חינוכיים יכולים לצמצם את הנזקים שבהיחשפות תלמידים לתכנים אלימים?. 8

תפקיד היועץ החינוכי בהדרכת הורים כיצד להתמודד עם ההיחשפות של ילדיהם לתכנים אלימים.. 8

תפקיד היועץ החינוכי בהדרכת מורים להתמודדות עם היחשפות תלמידיהם לתכנים אלימים באמצעי המדיה השונים   10

שלב ראשון - הגברת המודעות של התלמידים לעוצמת היחשפותם לתכנים אלימים:. 10

שלב שני - הבנת ההשפעה של היחשפות התלמידים לתכנים אלימים, על התנהגותם:. 10

שלב שלישי - זיהוי דרכים להתמודדות יעילה עם תכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקי מחשב ווידיאו:. 11

סקירה תיאורטית. 11

ייצוג דתיים בטלויזיה. 25

מתודולוגיה. 26

נבדקים.. 26

כלים.. 26

הליך. 27

השערות המחקר. 27

ממצאים ודיון 28

סיכום. 40

ביבליוגרפיה. 42

נספחים. 47

השאלון אשר חולק לבני הנוער. 47

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי צריכת תכנים אלימים בקרב ילדים?

ילדים ובני נוער חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידאו. היחשפות כזו מגבירה את הסכנה שילדים ובני נוער יתנהגו באלימות, בילדותם ו/או בבגרותם. שני מנגנונים פסיכולוגיים עיקריים מסבירים מדוע היחשפות לתכנים אלימים מגבירה את ההתנהגות האלימה אצל ילדים. הראשון, דרך החיקוי וההזדהות; והשני, דרך הקהיית סף הרגישות. החיבור מתמקד במקומם של יועצים חינוכיים בהתמודדות עם תופעה מורכבת זו. בחיבור מוצעים לבחינה שני תחומים בהם יועצים חינוכיים יכולים לתרום לצמצום נזקי היחשפות התלמידים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקים השונים: התחום הראשון, הדרכה של הורים להתמודדות נכונה עם ילדיהם בבית; התחום השני, הדרכה של מורים להתמודדות נכונה עם תלמידיהם בכיתה. בחיבור מוצעים רעיונות מעשיים ראשוניים לדרכי התערבות של יועצים חינוכיים בשני תחומים אלה.

רבות מדובר לאחרונה על הנזקים שבהיחשפות ילדים לתכנים אלימים באמצעי התקשורת ובמשחקים. התקשורת הפופולארית, הכתובה והאלקטרונית, מפרסת לא מעט ידיעות על אלימות של ילדים כתוצאה מצפייה בטלוויזיה ו/או ממשחק במשחקי מחשב ווידיאו. ידיעות אלה מעלות לדיון ציבורי את סוגיית האלימות באמצעי התקשורת והשפעתה על צעירים. גם המחקר האקדמי עוסק רבות, בשלושת העשורים האחרונים, בהיבטים שונים של סוגיה מורכבת זו: הערכת כמות האלימות בטלוויזיה? מידת נטייתם של ילדים לחקות מעשי אלימות בעקבות צפייה בטלוויזיה ומשחק במשחקי מחשב ווידיאו ועוד (למיש). בכל מקרה קיימות עדויות מחקריות רבות התומכות בטענה שצפייה בתוכניות אלימות בטלוויזיה ומשחק במשחקי מחשב ווידיאו אלימים, הם גורמים מסייעים בהתפתחות התנהגות אלימה של ילדים, בהווה ובעתיד

היחשפות ילדים לתכנים אלימים אמיתיים ודמיוניים

ילדים חשופים היום יותר מאי פעם לתכנים אלימים, אמיתיים ודמיוניים, בעיקר בטלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידיאו (במשחקי ווידאו, הכוונה בחיבור זה בעיקר למשחקי ווידיאו ביתיים כמו Play station ו- X box). בישראל במיוחד, ילדים חשופים לאירועים אלימים במציאות. הם אוכלים ארוחת בוקר, כשמול עיניהם מתרוצצות לעיתים תמונות מזעזעות מפיגועים של מחבלים. הם משחקים אחר הצהריים במחשב, ותוך כדי משחק, עיניהם מרפרפות במבזקי החדשות המופיעים על המסך לפניהם, והם קוראים דיווחים על נערה שנאנסה באכזריות על ידי נערים בני גילה ו/או על בעל שירה למוות באשתו ועוד. בערב הם שומעים את בני משפחתם דנים בזעזוע על מקרי אלימות בין בני נוער, בין שכנים ועוד.

כמות האירועים האלימים הדמיוניים אליהם נחשפים ילדים, גדולה בהרבה מכמות האירועים האלימים האמיתיים, אליהם הם נחשפים. חישוב שנעשה לפני מספר שנים על ידי איגוד הפסיכולוגים האמריקני הראה שעד שילד מסיים את בית הספר היסודי, הוא צופה בטלוויזיה בממוצע בכ – 8,000 רציחות ובלמעלה מ-100,000 מעשי אלימות אחרים

(Harris). חוקרים אחרים (Berry & Asamen) טוענים שמספר מעשי הרצח שילדים צופים בהם עד לסיום בית הספר היסודי מגיע אף לכ-20,000! האם זה קורה רק שם, בארצות הברית? ממש לא. תלמידי ישראל מובילים בדירוג העולמי במספר השעות המוקדשות לצפייה בטלוויזיה ולמשחקי מחשב ביום: 3.5 שעות לטלוויזיה ולווידיאו, ושעה וחצי למשחקי מחשב, כאשר הממוצע העולמי עומד על 2.3 שעות צפייה ביום! אחת הסיבות ל"הצטיינות" זו של תלמידי ישראל היא שיום הלימודים בישראל קצר, ויש להם יותר זמן פנוי בהשוואה לתלמידי העולם, שבדרך כלל יום הלימודים שלהם ארוך יותר. אפשר לשער, אם כך, שהיחשפותם של ילדים בישראל למעשי אלימות דמיוניים אינה פחותה, לצערנו, מזו של ילדים אמריקנים, ויתכן שאף עולה עליהם. בין התוכניות האלימות במיוחד הנצפות בטלוויזיה כיום, באדיקות, על ידי ילדים בישראל, בולטת סדרת ההיאבקות WWE. בסדרה זו המתאבקים מבצעים תרגילים אכזריים במיוחד (למשל, קופצים מגובה רב על המתאבק האחר השרוע על הרצפה בחוסר אונים, חובטים את ראשו בשולחן, בכסא ולעתים גם בגרם מדרגות, וכיו"ב), ומלווים את פעולותיהם בהתבטאויות מילוליות עוינות וגסות. האלימות בסדרה זו מוצגת כרצויה, מתוגמלת חיובית ונטולת השלכות של ממש, ויש לה פוטנציאל להשפיע על ילדים אלימים ולא אלימים בדרגות שונות (למיש).

 משחקי המחשב והווידיאו הביאו את רמת האלימות הדמיונית לשיאים שלא יאומנו. אחד ממשחקי המחשב הידועים, 'מורטל קומבט' (Mortal Combat), הציג אלימות גראפית חסרת תקדים, שכללה קריעות של חוטי שדרה וכריתת איברים. מאז התפתחו משחקי מחשב אלימים אף יותר. אחד הידועים בהם כיום הוא Grand theft auto, או כמו שהחברה קוראים לו GTA. במשחק זה השחקן יכול לנקוט בכל סוג של אלימות שהוא רוצה, כמו: לשלוף נהג ממכונית ולהכות אותו, לחסל שוטרים, להכות מושבעים כדי שלא ירשיעו חבר במאפיה, לחסל שליח פיצה כדי לפגוע בארגון יריב וכיו"ב. המשחקים האחרונים בסדרה זו - מספר ארבע, Vice city, ומספר חמש, San-andreas - ידועים במיוחד לשמצה באלימותם הרבה. למשל, ב – GTA5, San-andreas, כאשר יורים בראשו של מישהו, הראש מתפוצץ ונעלם, ודם פורץ מהצוואר הפעור. משחקים אלימים קיימים גם במשחקי וידאו, כמו 'אל המלחמה' ,(God of war) ועוד.

האם היחשפות ילדים לתכנים אלימים מגבירה אצלם התנהגות אלימה?

 הורשע דווין תומספון, אמריקני בן 18, ברציחתם של שלושה שוטרים. טיעונם המרכזי של עורכי דינו היה, כי המשחק GTA וילדותו הקשה, הם שגרמו לו לבצע את הפשע. חבריו ציינו שלפני הפשע היה מכור למשחקים GTA4 ו- GTA5.

 זו כמובן השאלה המרכזית: האם ילדים המרבים לצפות במעשי אלימות בטלוויזיה ו/או במשחקי מחשב ווידיאו, נוטים להתנהגות אלימה יותר מן הממוצע? או שמא נהפוך הוא? אולי הם אלימים פחות, כתוצאה מתהליך של קתרזיס (פירוק מתחים ולחצים) לנטיות האלימות שלהם? קיימת כמובן גם האפשרות השלישית, התיאורטית, שאין קשר בין צפייה במעשי אלימות בטלוויזיה ו/או במשחקי מחשב ווידיאו ובין התנהגות אלימה. להלן אבחן שאלה זו בנפרד.

תפקיד היועץ החינוכי בהדרכת הורים כיצד להתמודד עם ההיחשפות של ילדיהם לתכנים אלימים

הדרכת הורים היא חלק מתפישה רחבה של תפקיד היועצים החינוכיים בקידום סביבה חברתית-לימודית מיטבית לתלמידים, ובטיפוח אווירה של בריאות נפש בבית הספר (מדיניות שפ"י,  2016). יועצים חינוכיים מדריכים את ההורים הן אישית והן בקבוצה (למשל, גילת ושכטמן,  2016; וכן, ביראני-נסראלדין ושכטמן,  2016). ידוע שאחד הגורמים החשובים בכל תוכנית בית ספרית למניעת אלימות היא עבודה מערכתית, כולל עבודה עם הורים (עמית,  2016)) לכן, חשוב שיועצים חינוכיים ידריכו את ההורים להתמודד טוב יותר עם ההיחשפות של ילדיהם לתכנים אלימים באמצעי המדיה השונים. הדרכה זו תכוון את ההורים לנקוט באחת או יותר משלושת הדרכים הבאות: להגביל את שעות הצפייה והמשחק של הילדים; לפקח על תכני הצפייה והמשחק של הילדים; להדריך את הילדים להבנה נכונה של מה שהם צופים ומשחקים בו.

 * להגביל את שעות הצפייה והמשחק של הילדים בטלוויזיה, במחשב ובווידיאו - הדרך הקלה ביותר, לכאורה, לצמצם את ההשפעה של התכנים האלימים על ילדים היא, כמובן, להוריד את רמת החשיפה שלהם אליה, במיוחד בגילאי 2-14. אפשר לעשות זאת על ידי הגבלת שעות הצפייה של הילדים בטלוויזיה, והגבלת שעות המשחק שלהם במחשב ובווידיאו. אפשר לקבוע, למשל, שהילד יצפה שעה אחת ביום בטלוויזיה ושעה אחת ביום ישחק במחשב ו/או במשחק ווידיאו. אפשר להחליט שבבוקר לא מדליקים טלוויזיה (על אף הפיתוי שהילד יאכל היטב בהשפעת ההתמכרות למסך הטלוויזיה), ו/או שבארבע או חמש אחר הצהריים מכבים אותה (על אף הידיעה הברורה שהטלוויזיה היא, לכאורה, ה'ביבי סיטר' הטוב ביותר בשוק). או, למשל, אפשר להכריז על ימים מסוימים במהלך השבוע כ'ימים נטולי טלוויזיה'. והחשוב מכול: התוכנית נגמרת? מכבים את הטלוויזיה. זה לקח טוב למבוגרים ולא רק לילדים. מובן שאין זה כה פשוט, כיוון שהלחץ החברתי על ילדים לצפות בתכנים אלימים ולשחק במשחקים אלימים, גדול. דווקא משום כך, הורים זקוקים לגיבוי של אנשי מקצוע ולתמיכתם, בהצבת גבולות היגוניים לילדיהם, גם בתחום זה של היחשפות מוגזמת ומסוכנת לתכנים אלימים (עמית).

 * לפקח על תכני הצפייה של הילדים בטלוויזיה, ועל תכני המשחק שלהם במחשב ובווידיאו - להורים זכות ואף חובה להתערב בבחירה של ילדיהם בתוכניות טלוויזיה ובמשחקי מחשב ווידיאו. ממש כשם שהם בוחרים עם ילד צעיר ספר, כך יש לבחור איתו מראש את התוכניות בהן ייצפה בטלוויזיה ואת משחקי המחשב בהם ישחק. במידת הצורך, הורים צריכים להטיל וטו על תוכניות בעלות תוכן אלים במיוחד, ואף לחסום ערוצים אלימים! הורים יצירתיים יכולים להדביק על הטלוויזיה שלט אזהרה גדול: "זהירות, יותר מדי טלוויזיה גורמת להתנהגות אלימה!"

 * להדריך את הילדים להבין נכון את מה שהם רואים בבטלוויזיה ובמשחקי המחשב והווידאו - מחקרים מצאו, שאפילו רק לעצם הנוכחות של הורים בזמן הצפייה של ילדיהם בטלוויזיה ו/או במשחקי מחשב ווידיאו, יש השפעה חיובית על ילדיהם, על אחת כמה וכמה כאשר הם משוחחים איתם על מה שהם רואים ו/או במה שהם משחקים. הדרך שבה ילדים מפרשים את התייחסותו של ההורה כלפי אלימות בטלוויזיה ובמשחק, היא גורם מנבא חזק של התנהגות אלימה אצלם שנים מאוחר יותר. הורה שמשוחח עם הילד בזמן הצפייה בתכנית ו/או לאחריה, נותן לילד משמעויות נוספות של התוכנית, ועוזר לו לעשות בירור לגבי התכנים שראה: מה מציאותי ומה לא, מה נכון ומה לא, איזה ערכים סמויים מופיעים בתוכנית ומה המניעים של יוצריה. צריך לזכור, שילד שצופה שעות רבות בטלוויזיה, ללא תיווך נאות של הורים וללא הבנה של הקודים הטלוויזיוניים, יקבל תמונת מציאות מעוותת. אם הוא לא למד שטלנובלה היא אגדה מודרנית, ייתכן שהוא יחשוב שבמציאות האהבה קשורה תמיד בתככים ובמזימות, ושהסוף תמיד טוב. אם הוא לא מבין שהפרסומת רוצה למכור לו משהו, הוא יחשוב שכל מה שאומרים בה הוא נכון. אם הוא לא למד שבחדשות מתרכז מידע סלקטיבי יוצא דופן, הוא יחשוב שהעולם בחוץ מלא אלימות.

חלק מהשאלון

השאלון אשר חולק לבני הנוער

• דפוסי צפייה בטלויזיה ועיסוק משחק מחשב

1. 1.       כמה שעות בממוצע ביום את/ה צופה בטלוויזיה ועוסק במשחקי מחשב?
2. 2.       באילו שעות את/ה עוסק במשחקי מחשב ובטלוויזיה?
3. 3.       עד איזה שעה את/ה צופה בטלוויזיה ועוסק במשחקי מחשב בדרך כלל?
4. 4.       האם מגבילים אותך בשעות המחשב והטלוויזיה?
5. 5.       גם אם ההורים שלך יראו אותך צופה בטלוויזיה ועוסק במשחקי מחשב בשעה מאוד מאוחרת בלילה, הם לא יגידו לך כלום?
6. 6.       מי אחראי על הגבלת שעות המחשב והטלוויזיה?
7. 7.       באיזה שעות את/ה הכי אוהב לעסוק בטלוויזיה ובמשחקי מחשב?
8. 8.       האם את/ה עושה פעילות זאת לבד?
9. 9.       מה את/ה מעדיף/פה, לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב לבד או עוד בני משפחה?
10. 10.   האם יש תוכניות שהמשפחה צופה בטלויזיה בהן יחד? אם כן, איזה תוכניות? באיזו תדירות?
11. 11.   איפה את/ה מעדיף/פה לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב?
12. 12.   איפה את/ה צופה בדרך כלל בטלוויזיה?
13. 13.   באילו ערוצים ותוכניות את/ה צופה בעיקר?
14. 14.   אילו משחקי מחשב את/ה אוהב/ת פחות?
15. 15.   מה את/ה עושה בזמן שאת צופה בטלוויזיה? (האם הצפייה מלווה בפעילויות אחרות?)
16. 16.   כשאת/ה "שקוע/ה" במשחק מחשב שאת/ה אוהב/ת, האם תתייחס/י לגורם מפריע כמו לטלפון שמצלצל?

• מעורבות הורים

1. 1.       האם לדעתך צריך לפקח על משחקי מחשב וצפייה של ילדים בטלוויזיה?
2. 2.       האם ההורים שלך מגבילים אותך או בני משפחה מבחינת זמנים של משחקי מחשב והצפייה בטלוויזיה?
3. 3.       האם הורייך מגבילים אותך או את אחייך מבחינת התכנים ?
4. 4.       האם העירו לך על תכנים מסוימים ?
5. 5.       האם הורייך מודעים לתכנים שלהם אתה נחשף?
6. 6.       האם יש תוכניות שהוריך מתנגדים שתראה?
7. 7.       מה ההורים שלך חושבים על הערוצים ועל משחקי מחשב שאת/ה עוסק בהם?
8. 8.       האם הוריך משוחחים איתך על תוכנית ספציפית שאתה צופה בה או משחק מחשב מסויים?
9. 9.       האם את/ה מדבר/ת עם משפחתך / חבריך על התוכניות בהן את צופה? תן דוגמא.
10. 10.   מה דעתם של הורייך על תוכניות בידור? (מכשיר חיובי/ מכשיר שלילי)
11. 11.   מה דעתך על משחקי מחשב?
12. 12.   האם הוריך מעודדים אותך לצפות בטלוויזיה ולשחק במחשב במשהו ספיציפי?

• שימושים מבניים

1. 1.       האם את/ה משחק במשחקי מחשב או צופה בתוכניות טלוויזיה קבועים (בשעות קבועות)? איזה?
2. 2.       האם העיזוק שלך מתוכנן?
3. 3.       האם תוותר/י על פעילות חברתית כדי לא להפסיד תוכנית שאתה אוהבת או משחק מחשב?
4. 4.       האם הורייך או אחייך ישנו את לוח הזמנים שלהם כדי לא להפסיד תוכנית מסוימת או משחק מחשב?
5. 5.       האם קרה לך שבהית במשחק מחשב או הדלקת את הטלוויזיה למרות שלא צפית בה אלא התעסקת בפעילות אחרת?

• הבנה של הטלוויזיה/ משחק מחשב:
• o       השפעות 

1. 1.       מה לדעתך תפקיד תוכניות הבידור ומשחק המחשב המבדרים?
2. 2.       מה תוכניות הבידור הן בשבילך?
3. 3.       האם את/ה חושב/ת שתוכניות הבידור מועילות?
4. 4.       האם את/ה חושב/ת שתוכניות בידור מזיקות?
5. 5.       האם את/ה מכיר/ה מקרים או ששמעת על נזקים שנגרמו בעקבות תוכניות בידור או משחקי מחשב? תן/ני דוגמא.

• o       תוכנית אהובה או משחק מחשב אהוב 

1. 6.       האם יש משחקי מחשב או תוכניות בטלוויזיה שגורמות לך לחשוב על מי שאת/ה? על החיים שלך? תן/ני דוגמא.
2. 7.       במה את/ה אוהב/ת לצפות? למה?
3. 8.       מה התוכנית האהובה עלייך ביותר? למה?
4. 9.       עם איזה משחק מחשב את/ה מרגיש/ה הכי הרבה הזדהות- זה יכול להיות הזדהות לדמויות או הזדהות למקרים המתוארים שם.
5. 10.   איזה תוכנית או משחק מחשב את/ה הכי אוהב/ת לראות מתוך מגוון התוכניות שאת/ה אוהב/ת?
6. 11.   האם התוכנית או משחק מחשב האלה דומים למציאות שלך? האם היא מתחברת איכשהו לחייך? תן/ני דוגמא*.
7. 12.   האם יכול להיות שהבעיות יפתרו במציאות כמו שהן נפתרות בתוכנית או משחק מחשב? תן/ני לי דוגמא לכך*.
8. 13.   האם מה שאת/ה רואה בתוכנית ספציפית או משחק מחשב יכול להתרחש במציאות? תן/ני דוגמא*.
9. 14.   האם קרה לך פעם שדבר מסוים שראית בתוכנית או במשחק מחשב עזר לך לפתור בעיות במציאות? תן/ני דוגמא.
10. 15.   האם התוכנית הזאת או משחק המחשב מלמד אותך משהו על החיים? תן/ני דוגמא.
11. 16.   את/ה חושב/ת שכל אחד יכול לצפות בתוכנית או משחק מחשב האלה? למה?
12. 17.   האם נתקלת בשימוש בשפה גסה או במין או באלימות בתוכנית או במשחק מחשב?
13. 18.   אם הורייך היו יושבים לידך באותה רגע האם עדיין היית נוהג/ת כך?

 כיצד הוריים היו מגיבים אם היו נתקלים בסצנה כזאת או במשחק מחשבכזה? (מין / שפה גסה / אלימות)

1. 19.   מה הדעה של הורייך על תוכניות או משחקי מחשב שיש בהם תכנים שליליים (מין / אלימות / שפה גסה) כאלו?

*בשאלות 13-11 התבקשו הנשאלים (בעל-פה) להשיב בנוגע לתוכנית הבידורית האהובה עליהם, ולו דווקא לגבי התוכנית האהובה בכלל, מפאת כך ששאלות אלה אינן מתאימות לחלק מסוגי התוכניות כמו למשל שעשועונים או תוכניות חינוכיות.

• o       ערכים 

1. 20.   אילו ערכים התוכנית או משחק מחשב מעבירים לדעתך?
2. 21.   מה דעתך על ערכים אלו?, האם הם חשובים?
3. 22.   איזה דבר משמעותי ראית לאחרונה בטלוויזיה או במשחק מחשב?

 למה זה שימח אותך?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תדהר, ח' . אלימות בתוכניות טלוויזיה לגיל הרך. מחקר ניתוחי כמותי. ירושלים: משרד החינוך והתרבות – הממונה לחינוך ולמניעת אלימות והיחידה לשוויון בין המינים.

Bandura, A. (  2016). Social learning theory. Englewood Cliffs, NJ: Holt, Rinehart & Winston.

Bandura, A., Ross, D., & Ross, S.A. Imitation of film-mediated aggressive models. J. of Abnormal and Social Psychology, 66, 3-11