‏290.00 ₪

בעבודה אגדיר את המ' העברי, אתן דוגמאות שלדעתי מבליטות את חשיבות השתלבות והטמעות המ' העברי במ' הישראלי. תחילה אנסה להגדיר את המשפט העברי: 

מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות עבריים בכלל - החל ממתן תורה, ביניהם: המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה. בנוגע לקטגוריות המדויקות הנכללות תחת ההגדרה "משפט עברי" קיים ויכוח בין חוקרים ומשפטנים: ש' מנחם אלון, סבור כי משפט עברי כולל את התחומים בהלכה שמקובלים כתחומים משפטיים בשיטות משפט אחרות. כמו דיני נזיקין, דיני מקרקעין ודיני עונשין. לדעתו יש להבחין בין הלכות "משפטיות" והלכות "דתיות". לעומתו המלומד יצחק אנגלרד, סבור כי לא ניתן להפריד בין הלכות משפטיות או הלכות דתיות, וחלוקה מסוג זה אינה אלא שרירותית. דעה שלישית מביע המלומד שמשון אטינגר, הסבור כי משפט עברי כולל את כל התחומים שהיה עלינו "להמציא" אילו לא הייתה תורה (דברים שהיינו עושים גם אילו לא נקבעו כהלכה - היינו יוצרים דיני מקרקעין, דיני נזיקין וכיוצא בזה). המשפט העברי מורכב משלושה חלקים עיקריים המובאים בשלוש מסכתות עיקריות: דיני נזיקין - הדינים העוסקים בתשלומי נזקים שבין אדם לחברו ומובאים בעיקר במסכת בבא קמא. דיני שאלה הלוואה ושכירות ודיני שומרים- מובאים בעיקר במסכת בבא מציעא. דיני הרחקת נזיקין ומקח וממכר (קניה ומכירה) - מובאים בעיקר במסכת בבא בתרא ומקצתם במסכת קידושין. אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, יש בו השפעה לא מבוטלת של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות שמקורם במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עמיחי רדזינר "'המשפט העברי' איננו הלכה (ובכל זאת יש בו ערך)" אקדמות טז   139 . 

יובל סיני ישום המשפט העברי בבתי המשפט בישראל .