‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא ורקע היסטורי 

היסטוריה. 

התיישבות הטמפלרים. 

ראשית המאה ה-20. 

מלחמת העולם הראשונה. 

תקופת המנדט הבריטי 

מלחמת העולם השנייה. 

מלחמת העצמאות. 

האביב העקוב מדם בחיפה.

המערכה. 

תוצאות הקרב. 

רשימת מקורות. 

תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 קבעה כי חיפה בשלמותה תשתייך למדינה היהודית, על אף היותה עיר מעורבת. מיד לאחר קבלת התוכנית הכריז הוועד הערבי העליון על שביתה כללית ארצית, כנגד תוכנית החלוקה. בחיפה נוסדה מחדש הוועדה הלאומית הערבית לניהול ענייני האוכלוסייה הערבית בחיפה והועמד בראשה מנהל סניף הבנק העות'מאני בחיפה, ראשיד אלחאג' אברהים שהיה חבר גם בוועד הערבי העליון.

תוך זמן קצר החלה מלחמה עירונית בחיפה בין הכוחות היהודים והערבים, כשהבריטים בתווך. נוצר קו גבול עירוני בין השכונות היהודיות והערביות, שהוחזק בצד היהודי על ידי כוחות ההגנה. משפחות יהודיות שגרו באזורים ערביים פונו עם ראשית הקרבות לשכונת הדר הכרמל. השכונות היהודיות היו בעליונות טופוגרפית על הערביות, אך חלק מהן היו מרוחקות, והדרך אליהן עברה בשטחים ערביים, והנוסעים היו חשופים לפיגועי ירי. נקודות יהודיות רגישות היו גשר רושמיה, שער הכניסה לשכונת הדר הכרמל ממזרח שנשלט על ידי שכונת ח'ליסה הערבית, מקומות עבודה גדולים בהם עבדו יחדיו יהודים וערבים (כדוגמת בתי הזיקוק, נמל חיפה, הרכבת המנדטורית ומחנות צבא בריטיים), תחבורה ציבורית שעברה באזורים ערביים ושכונות מבודדות בעיר התחתית. 

למפקד הכוחות הערבים נתמנה מוחמד בק אל-חניטי, שהיה קודם לכן מפקד בחיל הספר העבר-ירדני. מנהיג צבאי ערבי אחר היה נימר אל-ח'טיב, שפעל בהשראת ארגון האחים המוסלמים, והסית את האוכלוסייה הערבית לפעולות כנגד היהודים. הכוחות הערביים קיבלו תגבור קטן של מתנדבים ערביים מאזורי הארץ האחרים (צפון השומרון), ואף מארצות זרות. מפקד ההגנה בחיפה היה משה כרמל. במהרה החלה ההגנה בגיוס חלקי של אנשיה, כתחליף למתנדבים שפעלו בשירותה קודם לכן. במקביל להגנה פעל בחיפה גם ארגון האצ"ל, תוך שיתוף פעולה חלקי עם ההגנה. (קדרון, 2012)

מבואות חיפה נשלטו בחלקם על ידי ערבים ובחלקם על ידי יהודים. התחבורה בין תל אביב והשרון לחיפה בכביש 4 ספגה התקפות באזור המשולש הקטן, ועברה לנסיעה בנתיב עוקף דרך כביש ואדי מילק ויקנעם. התקפות באזור בלד א-שייח' (אזור נשר) הובילו למעקף נוסף דרך קריית אתא. מנגד, הקריות, בהם ישבה אוכלוסייה יהודית, ישבו על כביש חיפה-עכו-ביירות ועל הדרך לשפרעם וכפרי הגליל. (גורן, 2007)

הטקטיקה הצבאית הערבית התבססה על פיגועי ירי כנגד מטרות אזרחיות (עוברי אורח, תחבורה ציבורית), ועל פיגועי מטען באמצעות מכונית תופת. הטקטיקה הצבאית היהודית הייתה תחילה מדיניות תגמול, לפיה לאחר כל התקפה ערבית נערכה מיד פעולת תגמול יהודית, שהייתה מכוונת בעיקרה כנגד התוקפים הערביים, ולא כנגד האוכלוסייה האזרחית. עם זאת, הותקפה תחבורה ערבית אזרחית בסמוך למקומות בהם הותקפה תחבורה יהודית, ובהמשך נוצל היתרון הטופוגרפי לגלגול חביות נפץ אל השכונות הערביות, ואף להצתת שרפות וירי באנשים שיצאו לכבות. (גורן, 2007)

הצבא הבריטי החזיק בחיפה כח צבאי גדול, שמטרתו העיקרית הייתה הגנה על נמל חיפה ועל הרכבת המנדטורית, כמו גם על מפעלי תעשיית הנפט במפרץ חיפה, לצורך אבטחת פינוי הממשל והצבא הבריטי בהדרגה, לקראת סיום המנדט על ארץ ישראל. חלק משני בפעולות הצבא הבריטי היה דיכוי הלוחמה שבין היהודים לערבים. לצד הצבא הבריטי פעל כח של הלגיון הירדני, שפעל במספר בסיסים באזור חיפה. הלגיון סייע לכוחות בערבים באופן לוגיסטי, ואף בהתקפות ירי כנגד התחבורה היהודית.

עם ראשית הקרבות החלה עזיבה הדרגתית של ערביי חיפה, כאשר העוזבים היו פועלים מהחורן שעבדו במפעלי התעשייה של מפרץ חיפה, תושבי חיפה שהיו במקורם מכפרי הגליל וחזרו לכפריהם, וקבוצה של ערבים-נוצרים אמידים שעזבה ללבנון ולפנים הארץ. עד פברואר עזבו כ־20,000 תושבים מכלל 70,000 ערביי חיפה.

ב-9 בדצמבר 1947 נרצחו 3 יהודים שעברו בשכונות ערביות. ב-24 בדצמבר נהרגו 4 יהודים ואחרים נפצעו מצליפות של ערבים. בפעולות שביצעו אנשי ההגנה נהרגו 6 ערבים ונפצעו נוספים. ב-4 בינואר נהרג יהודי ואחרים נפצעו לאחר שאוטובוס הותקף ליד הדר הכרמל. ב-30 בדצמבר תקף אצ"ל פועלים ערבים שהמתינו בכניסה לבתי הזיקוק והרג 6 מהם. בתגובה ביצעו הערבים את טבח בתי הזיקוק, שבו נהרגו 39 פועלים יהודים. כתגובה ביצעה "ההגנה" פעולת תגמול בבלד א-שייח' ובחוואסה, בהם גרו פועלים רבים שעבדו בבתי הזיקוק, ונחשדו במעורבות בטבח. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ענת קדרון, בין לאום למקום: הקהילה העברית בחיפה המנדטורית, ירושלים: יד יצחק בן-צבי

בן ארצי, י. חיפה - היסטוריה מקומית. אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן

גורן, ת. ההיסטוריה של חיפה. אוניברסיטת חיפה -עיריית חיפה