‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח יצירות האמן משה גרשוני 3 ציורי קורבן?

תוכן עניינים

מבוא

שואה וקורבן

פרטים ביוגרפיים על משה גרשוני

דרכו האמנותית

מאפיינים צורניים של האמנות המושגית, סדרתיות, שימוש בטקסט והדגשה של הממד הרפלקסיבי של העבודות

אמן וחברה

קורבנות אובדן וקינה

קורבן-החייל

ניתוח יצירות: 3 ציורי קורבן האמן משה גרשוני

"חייל! חייל!" (1981) ניתוח ציור הדן בקורבן מאת האמן הישראלי משה גרשוני. רמז לקורבן של עקידת יצחק

"תשיר, חייל:" (1981) מאת הצייר משה גרשוני.

"במראַה ובחידות" (1986)

ביבליוגרפיה

נספח תמונות

"חייל! חייל!" (1981) משה גרשוני

"תשיר, חייל:" (1981) משה גרשוני.

במראַה ובחידות" (1986)

משה גרשוּני (נולד ב-11 בספטמבר 1936) הוא צייר ופסל ישראלי. בעבודותיו, בעיקר בציוריו משנות ה-80 של המאה ה-20, ביטא עמדה שונה מן המקובל לזיכרון השואה באמנות הישראלית. בנוסף נוצר ביצירותיו חיבור חדשני בין שכול לבין מיניות הומוארוטית, באופן שביקר את החברה ואת הלאומיות הישראלית-ציונית. על יצירתו הוכרז כזוכה בפרס ישראל לציור לשנת 2003, אולם לבסוף נשללה ממנו קבלת הפרס.

ניתוח יצירות: 3 ציורי אובדן האמן משה גרשוני

"חייל! חייל!" (1981) ניתוח ציור הדן באובדן מאת האמן הישראלי משה גרשוני. רמז לקורבן של עקידת יצחק

"חייל! חייל!" (1981) הוא ציור מאת האמן הישראלי משה גרשוני. (בנספח)

הציור, ברוחב של 100 ס"מ ובאורך של 140 ס"מ, עשוי בטכניקה מעורבת על גבי נייר. במרכזו של הציור מופיע דמותו של גבר צעיר הלובש חולצה כהה בעלת צווארון. תווי פניו, המצוירים בצבע צהוב, מודגשים בצבע שחור. בייחוד בולט פיו המצויר בחושניות. לצד הדמות מופיע סימן מגן דוד בצבע כחול אשר עבר מעין האנשה לדמות אדם הנועלת נעליים גבוהות. מתחת למגן דוד מופיע הכיתוב "יצחק! יצחק!". זהו רמז לקורבן של עקידת יצחק. כיתוב נוסף מופיע בראש הציור והוא אשר העניק את השם ליצירה. הכיתוב, כמו שאר הציור נעשה בטכניקה של ציור באצבעות, טכניקה אשר מעצימה את האקספרסיביות של היצירה. [1]

היצירה מהווה פרט מתוך סדרה גדולה של ציורים של גרשוני אשר נוצרו בתחילת שנות השמונים ואשר הוצגו בתערוכה במוזיאון ישראל בשנת 1986. קריאה פרשנית של הציור מעלה יחס מורכב ואמביוולנטי בין היחיד אל החברה. הציור מעלה אלמנטים הומואירוטיים כגון תווי הפנים ה"נשיים" בעיצוב דמות האדם, ציון איקונוגרפי של עקדת יצחק המהווה גם קריאה אל יצחק אחר, בן זוגו של גרשוני באותה עת. אלמנטים אלו טבועים גם ביחס אל ממסד ציוני-צבאי אשר מבקש מן החייל "לשיר" - פעולה היכולה להתפרש כהצטרפות אל המסגרת הכללית ואשר מופיעה גם בציורים אחרים של גרשוני, או לחלופין כפעולה טרנסגרסיבית של ביטוי מיניות הומוסקסואלית אסורה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גרשוני, משה, שתי פגישות עם משה גרשוני, סטודיו, 76

רוזן, רועי, "נראותה ואי-נראותה של הטראומה", בתוך: סטודיו, 76, עמ' 59.

גדעון עפרת "בהקשר מקומי", הקיבוץ המאוחד, תל-אביב, עמ' 25-11. .

Michael Berkowitz, Zionist Culture,Cambridge University Press