עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית ערביות-חרדיות, האישה הערביה מוסלמית לעומת האישה החרדית בישראל, ערביה מול חרדית,מגדר,נשים ישראליות (עבודה אקדמית מס. 11336)


‏390.00 ₪

59 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11336
עבודה אקדמית מעמד האישה הערביה מוסלמית לעומת האישה החרדית בישראל, ערביות-חרדיות, נשים ישראליות

שאלת המחקר

מהם הבדלי המעמד בין חרדיות לבין  נשים ערביות בישראל ?

 

תוכן עניינים

מבוא

נשים בחברה הערבית בישראל

שאלת המחקר

מהם הבדלי המעמד בין חרדיות לבין נשים ערביות בישראל ?

השתלבות נשים ערביות בשוק העבודה

תעסוקה בקרב נשים אקדמאיות ערביות

נתוני השכלה כלליים

תחומי הלימוד של סטודנטיות ערביות לתואר ראשון

מכללות אקדמיות

הלימה בין השכלה לתעסוקה בקרב אקדמאיות ערביות

נתוני תעסוקה לפי תחומי לימוד

תחומי תעסוקה של אקדמאיות ערביות

הכנסתן של אקדמאיות ערביות

הלימה ועבודה בתחום הלימודים

קידום תעסוקת נשים ערביות

חסמים בקידום נשים ערביות

תוכניות לקידום תעסוקה של נשים ערביות

הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי

הרשות לקידום מעמד האשה במשרד ראש הממשלה

״אשת חיל״ - שריקאת חיית (שותפות לחיים)

הכשרה טכנולוגית לצעירות

תוכנית ״עידית״

המוסד לביטוח לאומי: תוכניות במימון הקרן למפעלים מיוחדים

תוכנית ״הורים כשותפים״ - מכון הנגב ״אגייק״

קידום יזמות עסקית

מט״י כפרים (מט״י דרוזי בגליל)

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל

ההשכלה והמעורבות הפוליטית בחברה הערבית

ייצוג פוליטי נשים מוסלמיות ערביות לעומת חרדיות

ההשתתפות הפוליטית של נשים ערביות בישראל

נתונים סטטיסטיים

נשים חרדיות

מגמות של היבדלות ופתיחות בחברה החרדית בישראל

קבוצות וזרמים בחברה החרדית

תמורות בחברה החרדית

האישה החרדית

נשים חרדיות בשדה הפמיניסטי

המבט המפקח

הצטלבות מיקומי שוליים

חרדיות - סוכנות שינוי או שומרות סף

סיכום

ביבליוגרפיה

מעמדן של הנשים בחברה הערבית מעיד בצורה חזקה על כך שלא התחוללה תמורה ראויה לציון ביחסים בכפר הערבי למרות שבקהילה הנוצרית הנשים חופשיות יותר מאשר המוסלמית מסורתית ולבטח יותר מהמוסלמית הדתית.

"מעמדן ומצבן של הנשים, יותר מכל דבר אחר, מעידים על כך שלא התחולל שום שינוי מהפכני ביחסים בכפר הערבי" (ליש).

 

הנשים עדיין אינן יורשות קרקעות או בעלות נכסים מכל סוג שהוא, הן אינן מפרנסות עיקריות (למעט מיקרים יוצאי דופן) ותלויות ברוב המקרים במפרנס שהוא גבר. כאשר נשים עובדות מחוץ לכפר זה נעשה בדרך כלל בפיקוח של "ראיס" והשכר אותו הן מקבלות מעבודה זו אינו מופנה לפרנסת המשפחה אלא משמש להן כ"דמי כיס" לקניית תכשיטים, בגדים ועוד. האישה אינה יכולה להעביר את שכרה לבעלה, אביה ועוד לצורך פרנסת המשפחה או לחילופין לחסוך את הכסף למטרות של בנייה, קניית מוצרים יקרים בסדרי גודל גדולים ועוד . לפיכך, הנשים נשארות כעקרות בית, בביתן, דואגות לעבודות הבית, בישול, כביסה, ניקיון ואחרים בעוד שהבעל מסתובב ודואג לפרנסה (Ginat, 2002).

 

הדרך בה מנצלים נשים למעשה והאופן בו מתייחסים אליהן מבחינה רעיונית (במישור המוסרי, הכלכלי, החברתי והפוליטי) קושרים את הכפר הערבי לעבר" (ליש).

המשפחה עדיין מוסד פטריארכאלי, בו אין לאישה קול וההחלטות מתקבלות על-ידי הבעל שגם נוטה להגביל את תנועת האישה בכפר ומחוץ לו. הנשים המוסלמיות מקבלות השכלה פורמאלית בלבד, הן מתומרנות מגיל קטן כלפי נישואין ומהוות "עול" על כתפי הוריהן עד למועד חופתן (מנצור).

 

עם התפתחות הטכנולוגיה המודרנית אנו עדים לשינויים רבים המתרחשים בארץ בכלל ובחברה הערבית גם כן. מיכון טכנולוגי חדש נכנס לתחום החקלאות ובכך הגברים הערבים יכולים להשאיר את מלאכות החקלאות הקטנות לנשים ולפנות לתחומי פרנסה אחרים כגון מסחר, תעשיה וכד'. החברה מתקדמת לאט-לאט, ותופעת ההשכלה מתפתחת בקרב החברה הערבית. רוב הכפרים והערים כיום מחוברים למים זורמים ואין עוד צורך בשאיבת מים כבעבר, או במילים פשוטות יותר, – הקדמה שמגיעה לאט לחברה הערבית מצמצמת את המטלות והיקף הזמן שהנשים נאלצות להשקיע בהן ומשאירה בידיהן זמן רב שניתן לניצול בדרכים שונות ורבות (Abu-Lughod).

 


 

היקף התעסוקה אצל נשים ערביות נמוך בצורה משמעותית מהיקף התעסוקה אצל גברים ערבים וגם מהיקף התעסוקה אצל נשים יהודיות. חלקן של הנשים הערביות בכוח העבודה עמד על 20.5% בלבד, אל מול 57.5% נשים יהודיות ו-61.7% גברים ערבים. שיעור האבטלה (דהיינו כמות הבלתי מועסקות בכוח העבודה) בקרב נשים ערביות הוא 15% לערך- פי 2 משיעור האבטלה של הנשים היהודיות (7.6%) וכפול 1.5 משיעור האבטלה אצל הגברים הערבים (10%). כמות המועסקות מבין כל הנשים הערביות הנמצאות בגיל העבודה (זאת אומרת, לא רק נשים שבכוח העבודה) היא רק 17.5%, משמע, 5 מכל 6 נשים ערביות בגיל העבודה מובטלות.[2]

התחומים המרכזיים בהם מועסקות נשים ערביות הינם רווחה, חינוך, מסחר ובריאות. השכר החודשי הממוצע שלהן עמד על 4,350 ש״ח, אל מול 5,949 ש״ח בקרב נשים יהודיות ו-5,764 ש״ח בקרב גברים ערבים. בנוסף, ניתן לראות פער גם בשכר עבור שעת עבודה: הנשים הערביות מרוויחות 32.3 ש״ח בממוצע לשעת עבודה, ואילו היהודיות מרוויחות 40.5 ש״ח בממוצע עבור שעת עבודה.[

בנוגע להיקפי התעסוקה הקטנים של נשים ערביות, ייתכן כי הכמות האמיתית של פעילות המניבה שכר גבוהה ממה שהן מדווחות. בראיונות שקוימו עם נשים ערביות התברר שהן גורם פרודוקטיבי גם כשהן לא לוקחות חלק בכוח העבודה הרשמי, והרבה מהן עוסקות ביזמות זעירה, כדוגמת מכירה של מוצרים, ספרות וקוסמטיקה. חלקן סיפרו שהאמהות שלהן עבדו בכך לפניהן והן אלה שדואגות להמשיך את המסורת רבת השנים, כאשר האישה היא חלק פעיל ותורם לכלכלה של המשפחה מתוך הבית.[4] מצד שני נשמעה טענה כי כמות העבודה הלא מדווחת אצל הנשים הערביות היא קטנה, וההכנסות הנובעות ממנה מזעריות.[5]

 

על מנת להבין את האתגרים העומדים בפני אישה חרדית הבוחרת לעסוק לצאת מתחומי הקהילה ולעסוק בתחומיי ההייטק, ש להציג את המאפיינים המרכזיים של הנשים החרדיות. על פי נתוני הלמ״ס לשנת 2017 מהוות הנשים החרדיות כ-6.4% מכלל הנשים היהודיות במדינת ישראל. הנשים החרדיות נישאות לרוב בגיל צעיר, באמצעות שידוך כאשר הגיל הממוצע לנישואין הינו 20 (פרידמן). נריה-בן שחר מגדירה את מעמד הנשים החרדיות כנשים הסובלות מהדרה מגדרית כפולה בשל שייכותן לשתי קבוצות מיעוט: נשים בישראל והחברה החרדית (נריה-בן שחר, 2017). בחברה החרדית כחברה מסורתית- שמרנית, קיים סדר פטריארכאלי מסורתי המקבע את יחסי הכוחות בין המינים במבנה חברתי שבו גברים עומדים בראש כל המוסדות ומכתיב מציאות בה בכוח החוק והמנהג מעוצב ומוכפף דרך סמכות האב או הבעל כלפי הבת, הנערה או האישה (ינאי-ונטורה, 2011; רוס, 2017).

החרדים נוהגים להשתמש בפסוק ״כל כבודה בת מלך פנימה״ ( תהלים מה, יד) בהתייחסם למעמד האישה בקהילתם. פרשנותם המקובלת לפסוק זה היא כי מקומה של האישה הוא בתחום הקהילה, הבית, המשפחה והילדים, ויש לצמצם ככל האפשר את מרחב פעילותה לרשות היחיד ומחוץ לתחום הציבורי. עובדה זו קשורה ליצירת חברה נשית המחוברת באופן אינהרנטי לספירה הביתית ומדירה אותה ממוקדי קבלת ההחלטות (גינזברג,  2017; פיירשטיין,  2011; פרידמן,   2016). נוסף על כך, התפיסה התרבותית המרכזית בחברה החרדית, רואה בלידת מספר רב של ילדים ובטיפול בהם יעד מרכזי של חיי הנישואין. דבר זה בא לידי ביטוי בשיעור הילודה הגבוה בישראל (7.7 בממוצע למשפחה) אשר מטיל עומס כבד על הנשים החרדיות בתור האחראיות על גידול הילדים. (אילן,; גנץ,  2013 ; מליק,  2016 ; סירקין). חלוקת תפקידים זו יוצרת, מחד, משקי בית אשר תלויים ארגונית וכלכלית באמהות החרדיות, ומאידך הן מודרות באופן כמעט מלא מתחום הפעילות הדתית והרוחנית ומהסמכות לקבל החלטות במישור הציבורי והפוליטי. רשות הרבים שייכת לגברים והם אלו המכריעים בסוגיות שונות, משנים ומשפיעים. התפישה המסורתית השמרנית שוללת מן האישה ריבונות ומעמד אוטונומי, כך שאין היא עומדת ברשות עצמה ואין לה יישות עצמאית אלא היא ״בתולה המצויה ברשותו של אביה כקניין״ עד לנישואיה או מוגדרת כ״בעולה ברשות בעלה״, הקונה אותה מידי אביה (אלאור,  2012 ; ברזילי; עצמון,   2016; פרידמן  2017).

כחלק מתפיסות אלו בקהילות אורתודוקסיות רבות ברחבי העולם הרבנים מטילים איסור על נשים להשתתף במועצות בתי הכנסת או לשמש כמנהלות בבתי ספר דתיים. כמו כן, אין ממקמים נשים בעמדות הדורשות מהן להפעיל סמכות על הגברים, וישנה דרישה כי הנשים תקפדנה על לבוש ארוך וסגור המכסה את רוב חלקי גופן. נשים נשואות נדרשות לכסות גם את ראשן ובאירועים משפחתיים והחברתיים בחברה החרדית קיימת הפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, כאשר לעתים הגברים והנשים נמצאים באולמות נפרדים ולעיתים באולם אחד החצוי על-ידי מחיצה פיזית ולו שתי כניסות נפרדות (אוריין,  2017; זלצברג,  2016; לוי; פינקלשטיין,  2017; רוזן-צבי,  2009; שילה,  2012; ,Heilman  2012 ;, 2017 , Foigel-Bijaoui).

מדיניות החינוך של נשים בחברה החרדית נגזר מהתפיסה המסורתית המייעדת את רכישת הידע התורני לגברים בלבד. הדרה זו קשורה לתפיסה התורנית הלכתית הרואה את לימודי התורה כמיועדים אך ורק לגבר וכי לימודה של האישה יכול לפגום בערכו הרוחני של הטקסט. תפיסה זו הביאה לכך כי בחברה היהודית המסורתית התחנכו רוב הבנות לאורך השנים בביתן, ומטרת חינוכן היה פונקציונאלי להכשרתן כמנהלות משק בית (פרידמן,  2017).  הוקם הסמינר הראשון של רשת ״בית יעקב״, המכשיר את הנשים לתחום ההוראה והחינוך ועד מהרה הפך הסמינר למודל המרכזי למוסדות להשכרה מקצועית של נשים חרדיות ברחבי העולם. בישראל הסמינר הינו מוסד על- תיכוני המלמד גם תכנים מקצועיים. מוסדות אלו הם -על פי רוב המשך ישיר של הלימוד התיכוני, ובהם מתאפשר לנשים לגשת לבחינות סיום בפיקוח האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. (קוליק, 2012). תכניו של הסמינר הן בעיקר תורניים (ללא לימודי גמרא) המוכוונים בעיקרם אל פרקטיקות הרלוונטיות לנשים חרדיות, כגון: צניעות, הלכות כשרות וטהרה. במהלך השנים נלמדו בעיקר מקצועות פרקטיים ונשיים, כגון גננות והוראה.

הנשים הנכללות במחקר זה ,משתייכות לזרם המרכזי של החברה החרדית המקיים את״ חברת הלומדים .״ במהלך המחקר הנוכחי נעשה נבדק האם הנשים הבוחרות במקצוע ההייטק מוותרות על הגשמתן האישית ובוחרות במקצוע זה כאמצעי פרנסה בלבד או שמא הבחירה הינה חלק ממגמה של היפתחות לערכים חדשים כגון: הגשמה עצמית והתפתחות אישית המאתגרים את התפיסה הקלאסית של החברה החרדית על דמותן של הנשים.

המצוקה הכלכלית של החברה החרדית בעשורים האחרונים והקושי במציאת מקורות תעסוקה חלופיים למקצוע ההוראה המסורתי הביאו גם לשינוי דרמטי ביחס לתעסוקת נשים בחברה החרדית. החל מסוף שנות ה-90 ואילך הנשים החרדיות החלו ללמוד גם מקצועות אחרים, בכללן תכנות מחשבים, גרפיקה, עיצוב פנים, הנהלת חשבונות, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ראיית חשבון ועריכת דין (לופו; קוליק, 2012; שלג,  2010). עם זאת, על אף התמורות באפשרות התעסוקה העומדות לרשותן של הנשים הנשים החרדיות ;מן המחקרים עולה כי פניית הנשים חרדיות למקצועות חופשיים נמצאת עדיין בשוליים ,ורוב הנשים החרדיות מוסיפות לעבוד בתחומי ההוראה בתוך הקהילה.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבשלום, אליצור. "מצב הנשים בישראל"

ביאן, זועבי. "האישה הערבייה בישראל : עמדותיהן של שתי צעירות ערביות",על מה: כתב עת לקידום מעמד האישה, גיליון 6

אלאור, ת.  מעולמן של נשים חרדיות. תל אביב: עם עובד. אלאור, ת . בפסח הבא: נשים ואוריינות בציונות הדתית. תל אביב: עם עובד. 

Bordo, S.R.  Unbearable Weight: Feminism, Western culture, and the body. Berkeley, California, University of California press


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)