‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

התפתחות הספורט בישראל. 

ספורט ופוליטיקה. 

הקשר בין ספורט לפוליטיקה בכלל וכדורגל ופוליטיקה בפרט.. 

ביבליוגרפיה. 

בעשורים האחרונים התפשטה תופעת הגלובליזציה בספורט והיא כוללת מספר מגמות:

מעורבות גוברת של קונצרטי תקשורת גלובליים באירועי ושידורי ספורט - חברות התקשורת קובעות מתי יתקיימו אירועי ספורט בהתאם למגמות הצפייה ושעות הצפייה הנוחות בטלויזיה; עלייה בחשיבותם של ארגוני ספורט בינלאומיים כגון הועד האולימפי ופיפ"א; תנועת ספורטאים בין קבוצות בכל רחבי העולם; תופעת המסחור של מזכרות של קבוצות ספורט הנמכרות בכל העולם; ייצור עולמי של ציוד ספורט בעיקר תוך כדי ניצול כח האדם הזול באסיה.

הספורט הגלובלי אינו חלק רק מהכלכלה הגלובלית אלא כבר חלק מהתרבות הגלובלית.

הספורט משמש כגורם בנושאים תרבותיים כגון: אחידות, הגמוניה תרבותית ואימפריאליזם תרבותי.

תופעה זאת כוללת בין השאר:

הספורט נתפס כמטאפורה וכמייצג ערך תרבותי.

הספורט נתפס כגורם מחנך.

הספורט יוצר קבוצות השתייכות חדשות.

הספורט מביא להצטיינות ולתחרות הוגנת על פי הרוח האולימפית הבינלאומית

בשנים האחרונות התקיימו מספר רב של מחקרים הנוגעים לשינויים שחלו בספורט ב-50 השנים האחרונות. בין המחקרים ניתן למצוא מחקר הבודק השפעות בין הספורט לבין

הגלובליזציה (Houlihan), גידול במעורבות הממשלות בספורט ( Bergsgard) 

ושינויים בהשפעות שיש לתקשורת על הספורט ( Rowe). למרות שכל המחקרים הללו דנים

באספקטים שונים של השפעות בספורט בכולם ניתן למצוא עדות לחשיבותו של הספורט בחיים ולחשיבות מדיניות הספורט.

מדיניות בתחום הספורט כבר אינה רק נחלתם של ארגונים ספורטיביים שזוהי תעסוקתם היחידה, אלא גם של מדינות שקובעות לעצמם מדיניות ביחס לספורט המקצועי יחד עם הפעילות הספורטיבית לכלל האוכלוסייה. מדינות רבות רואות בספורט משאב לאומי שיש לטפחו ובונה על בסיסו זהות לאומית. מדינות משקיעות סכומי כסף רבים במשלחות למשחקים האולימפיים ותחרויות כלל עולמיות אחרות. דיון ביכולות הארגוניות, ביכולות הניהולית וביכולות התקשורת של המדינה וכיצד יכולות אלו בכל אחד מהתחומים הללו מסייעות לפתח את הספורט במדינה

ולהוביל אותה להישגים בזירה הבין לאומית נחקר בעבר ( Smolianov,Zakus) . בשביל

לפתח יכולות אלו על המדינה לקבוע מדיניות ברורה כיצד לפתח כל אחד מהתחומים הללו ולחלק את המשאבים בצורה הנכונה בכדי להצליח באתגרים הספורטיביים.

קיימים אופנים שונים של ניהול ספורטיבי ברמה המדינית. בקנדה ובגרמניה למשל קיים ניהול של המדינה כלפי הספורט התחרותי וניהול אזורי כלפי הספורט ״העממי״. באנגליה המדינה לקחה אחריות כוללת לגבי שני סוגי הספורט וקבעה מדיניות לפיתוח שני התחומים גם יחד

( Bergsgard,Holihan,mangset). גישות שונות אלו מחייבות קביעה שונה של מדיניות בכל

שלבי התוכנית. אם כל המדינות היו נוקטות מדיניות אחידה ניתן לצפות שאף אחת מהן לא היתה מעצמה ספורטיבית כמו שהיא כיום.

כאשר אנו מדברים על מדיניות של ארגוני הספורט הרי שקביעת מדיניות ברורה היא

תנאי הכרחי להצלחת הארגון. אחת הדוגמאות בישראל לשינוי מדיניות ובעקבות כך גם שינוי

התפיסה, היא השינוי שחל במדיניות של ״הוועד האולימפי בישראל״. במשך שנים מטרתה המוצהרת של מדינת ישראל ושל הוועד האולימפי היה השתתפות במשחקים האולימפיים בלבד, התוצאה של מדיניות זאת היתה שישראל לא הצליחה להגיע להישגים בין לאומיים במעמד זה. כאשר הוועד האולימפי שינה את מדיניותו וקבע כי המטרה אינה עוד השתתפות בלבד, כי אם גם זכיה במדליות וטבע את הסיסמה ״התקווה שווה זהב״ השינוי לא איחר לבוא ומדינת ישראל עלתה לפודיום מספר פעמים מאז.

במאמר זה נרצה לבחון איזו מדיניות ספורט קיימת בארגון אותו חקרנו, כיצד היא באה לידי ביטוי בניהול היום יומי, והאם הספורטאים מכירים את המדיניות של הארגון בו הם נמצאים?

מחקר נותן לנו הבנה כיצד ההתפתחות של הערכים בספורט בכל זאת יכולה לתרום להתנהגות אישית וחברתית רצויה. מכיוון שהעיסוק הספורטיבי מציב בפני הספורטאי גם אתגרים מוסריים, פיתוח של מערכת ערכים אותם מעודדים ומשלבים תוך כדי האימון הטכני ולא רק את הוראות הביצוע נותן לספורטאים הבנה טובה ומעמיקה יותר לגבי הפעולות הערכיות וכיצד יש לנהוג בצורה ערכית גם במסגרות תחרותיות ( 2015,Lee,Whitehead,Ntoumanis ) .

עידוד לקבל את ההחלטות המוסריות יוביל את הספורטאים הצעירים לרכישת אותם ערכים, לכן מערכת הערכים חייבת להיות חלק מן המדיניות אותה הארגון בונה. ללא הבחנה ברורה מהם הערכים אותם אנחנו נרצה לקדם, הצוות המקצועי יתקשה לשלבם בצורה נכונה בתוך המסגרת של האימון ונמצא את עצמנו נשענים על ההישגיות בלבד.

(Lee,Cockman) זיהו 18 ערכים שבאו לידי ביטוי באופן ספונטני על ידי

ספורטאים צעירים, בדיונים אודות דילמות מוסריות בספורט. בהמשך הם השתמשו בערכים אלו

כדי לבנות שאלון ערכים (YSVQ) אשר זיהה מערכות ערכים של ספורטאים בגיל ההתבגרות.

מטרת השאלון היתה לאמוד ערכי מוסר, יכולת וערכי סטטוס אצל הספורטאים. במחקר זה הסתמכנו על שאלון זה לבדוק ערכים אלו אצל הספורטאים בשכבות גיל שונות בכדי לעמוד על טיב המדיניות אותה מנהיג הארגון אותו חקרנו כפי שיבואר בהמשך.

לינק: מצגת ספורט פוליטיקה וגלובליזציה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-פורת, אמיר. כדורגל ולאומיות (תל-אביב, רסלינג). 

Bainvel, Serge. "Sport and Politics: A Study of the Relationship between International Politics and Footbal", Master Thesis ,Linköpings Universitet, MSc Programme in International and European Relations, January .