‏390.00 ₪

תוכן עניינים

1. מבוא
2.  רקע תיאורטי

2.1 לקויות למידה

2.1.1 לקויות למידה הגדרה ומאפיינים

2.1.2 סוגי לקויות למידה

2.2.2. ההיבט החברתי והרגשי של לקויי הלמידה

2.2.3 ההיבט המשפחתי של לקויי הלמידה

3.1. דימוי עצמי

3.1.1 דימוי עצמי הגדרה ומאפיינים

3.1.2 גורמים המשפיעים על הדימוי עצמי

3.1.3 מורים כדמויות מעצבות אישיות

3.1.4 התפיסה העצמית של התלמיד לקוי הלמידה

4.1.1 התנהגות עבריינית

.1.2 התנהגות עבריינית בקרב בני נוער

4.1.3 דימוי עצמי והקשר להתנהגות עבריינית

5. שיטה

5.1 אוכלוסיית המחקר

5.2 כלי המחקר

5.3 הליך מחקר

6. תוצאות

7. דיון

8. ביבליוגרפיה

נספחים:

1.שאלון דמוגרפי

2. שאלון דימוי עצמי

המחקר הנוכחי דן בתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה עם התנהגות עבריינית בהשוואה לתפיסת הדימוי העצמי של נערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית. ממצאי המחקר הראו תמונה התואמת את השערות המחקר.

במחקר זה עלתה ההשערה כי יימצא הבדל בדימוי העצמי בין נערים בעלי לקויות למידה עם התנהגות עבריינית לבין נערים בעלי לקויות למידה ללא התנהגות עבריינית. ממצאי המחקר תומכים בהשערה זו וכן בהשערה השנייה הגורסת כי נערים לקויי למידה בעלי נטייה עבריינית יראו דימוי עצמי נמוך מנערים לקויי למידה ללא התנהגות עבריינית.

במחקרה של טימור נמצא כי ככל שגוברת תחושת הניתוק מבית הספר והמחויבות אליו בקרב הנערים שעזבו את בית הספר כך גדל סיכויים להתחבר עם נערים המתויגים כבעיתיים. כתוצאה מכך, קרובה הדרך להידרדרות התנהגותית ולהתנהגות אנטי חברתית. טימור מסבירה כי הניתוק מבית הספר מוביל לתחושת מסוגלות עצמית נמוכה ולכן דימויים העצמי יורד. בכדי להעלות מחדש את דימויים העצמי הם פונים לעבר חבורות הרחוב ולהתנהגות אלימה ואנטי חברתית אשר באמצעותם הם מצליחים לשפר את דימויים העצמי.

יתכן כי בקרב קבוצת לקויי הלמידה שלא הידרדרו לעבריינות קיימת תמיכה מההורים המעודדים את המשך הלימודים על אף הקשיים האקדמיים האובייקטיבים תוך כדי בניית תחושת מסוגלות עצמית אשר מובילה לדימוי עצמי חיובי. כפי שקופרסמית' (Coopersmith,  אצל בר-אל ונוימאיר) גרס כי הורים אשר תומכים ומחזקים באופן חיובי את הילד על הצדדים החיוביים שבו למרות הקשיים שהוא מגלה, מסייעים לו בפיתוח דימוי עצמי חיובי.

הממצא השני מחזק את ההשערה כי נערים בעלי לקויות למידה עם התנהגות עבריינית יאופיינו כבעלי דימוי עצמי נמוך יותר מנערים בעלי לקויות למידה ללא התנהגות עבריינית. ייתכן שנערים לקויי למידה בעלי נטייה עבריינית חוו הורות עוינת ואולי אף אלימה שלא העניקה די חום ואהבה וזאת משום שנערים אלו לא ענו על ציפיותיהם בתחום האקדמי. במקרים כאלו הילד מגבש לו דימוי עצמי שלילי (Coopersmith אצל בר-אל ונוימאיר). בהמשך לכך, הנערים המתבגרים חשים כישלון ואכזבה בתחום הלימודי (עמלה; טריגר ועמיתים) וייתכן שבשל כך הם פונים לעבר התנהגות עבריינית ואנטי סוציאלית שמזכה אותם באהדתם של קבוצת השווים העבריינית כחלופה לאהדת ההורים (כהן,  2016; Cohen, 2011 בתוך: משוניס).

 שאלון (חלקי) דימוי עצמי

לגבי כל אחד מהמשפטים הבאים, אנא סמן את האפשרות הנראית לך כמתאימה ביותר לתיאור הרגשתך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אדד, מ ווולף,י. נגטיביזם בגיל ההתבגרות. עבריינות וסטייה חברתית, סטייה ויישום. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.

טריגר, ג., אגוזי, ש. , דורון, נ. ואלחרר, ע. דימוי עצמי אצל סטודנטים בעלי לקויות למידה. הייעוץ החינוכי. י"ב, 119-132.

Margalit, M., & Al-Yagon, M. Loneliness among children with learning disabilities. In B. Wong, & R. Pearl (Eds.), Learning disabilities: Social-emotional aspects (pp. 53-75). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.