‏290.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמדם החוקתי של הזכויות הנרשמות בפנקסי המרשמים באיו"ש בראי המשפט הישראלי והבינלאומי?

האם ריאלית האפשרות לקיים הסדר זכויות באיזור יהודה ושומרון?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלות המחקר. 

הטאבו בתקופת השלטון התורכי 

קרקעות מולכ 

קרקעות מירי 

קרקעות מתרוּכה 

קרקעות 'מואת' 

קרקעות הקדש

הטאבו בזמן המנדט הבריטי 

ביצוע הסדר הקרקעות בזמן הנציב העליון הבריטי 

שיטת טורנס.

המרשם הירדני

הסכם הביניים אוסלו 

שטח A

שטח B

שטח C

ועדת השופט אדמונד לוי, הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון (ועדת המאחזים) 

מעמד שטחי יהודה ושומרון על פי המשפט הבינלאומי 

דיני תכנון ובנייה ביהודה ושומרון 

אכיפת שלטון החוק ביהודה ושומרון 

תחולת אמנת ז'נבה בשטחי יו"ש.. 

תחולת המשפט הבינלאומי על השטחים.. 

אמנת ז'נבה הרביעית. 

מחויבות הכוח הכובש לאוכלוסייה. 

תחולה על הגדה. 

פרשות מכוננות. 

תקדים ימית. 

בג"ץ בית אל. 

בג"ץ אלון מורה. 

פס"ד קהתי 

פועלה של עו"ד פליאה אלבק מפרקליטות המדינה. 

תיאור המצב המשפטי הקיים היום בשטחי יו"ש.

תיאור המרשמים השונים ביו"ש.

המרשם של המנהל האזרחי והממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי 

המרשם הירדני

סמכות משפטית.

המרשם של החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית. 

מאפייני המרשמים.

משפט משווה: השוואה למצבים דומים בעולם.

השוואת המצב בשטחים לפלישת טורקיה לקפריסין 

דין משווה: המצב המשפטי ברשות הפלסטינית. 

חוק היסוד של הרשות הפלסטינית. 

סעיפי חוק היסוד. 

משפט מנהגי 

החוק הפלילי

החוק האזרחי 

חוק הקרקעות הפלסטיני 

האם ריאלית האפשרות לקיים הסדר זכויות באיזור יהודה ושומרון?.

סיכום.

ביבל'

בעבודה זו אבחן את סוגיית מרשם המקרקעין בשטחי יהודה ושומרון. תיבחן האם ריאלית האפשרות לקיים הסדר זכויות באיזור יהודה ושומרון. אפתח בהצגה מקוצרת של המצב המשפטי הקיים היום בשטחי יו"ש בכל הקשור למרשמי מקרקעין ואציג את האירועים ההיסטוריים והדינים השונים שחלו על שטח זה לאורך השנים שיצרו את המורכבות העכשווית. לאחר מכן אבחן את קיומם וביטויים של הדינים השונים החלים היום על יהודה ושומרון לעומקם, ואציג את הבעיות המשפטיות העולות מכך ואת ההתנגשויות בין המרשמים השונים. כמו כן, אציע לבסוף דרכי פעולה על מנת לפתור את הסוגיה המשפטית הסבוכה הניצבת לפנינו[1].

 נחקק על ידי השלטון העות'מאני חוק הקרקעות העות'מאני, שהיווה חלק מן המג'לה, והיה בן 132 סעיפים. חוק זה התבסס בעיקרו על משפט הקרקעות השרעי, אך הושפע רבות גם מחוקי קרקעות אירופאים מקבילים. חוק זה עמד בתוקפו בישראל קרוב ל־110 שנה (להוציא שינויים שנעשו במסגרת חוקים וצווים אחרים במהלך השנים), עד חקיקת חוק המקרקעין שביטל את חוק הקרקעות העות'מאני באופן סופי (חוק המקרקעין סעיפים 152-155). עם זאת, ביהודה ושומרון עדיין עומד החוק העות'מאני בתוקפו כבסיס לדיני המקרקעין באזור, בכפוף לשינויים שנערכו בהמשך בחוק הקרקעות המנדטורי, הירדני, ובצווים שפורסמו על ידי המנהל האזרחי.

מרשמי המקרקעין ביהודה ושומרון נוהלו ע"י ממשלת ירדן ולאחר מכן ע"י הממשל הצבאי של ישראל באיו"ש ולכן הדין החל בנוגע אליהם אינו דומה לדין החל על פנקסים אלו במדינת ישראל.

ככלל, באיזור יהודה והשומרון לא חל הדין הישראלי. דיני המקרקעין באיו"ש מבוססים על חוק הקרקעות העות'מני, וכן על השינויים שנעשו בדיני המקרקעין בתקופה המנדטורית ובתקופת השלטון הירדני. גם בתחיקת הביטחון נעשו שינויים ותיקונים נוספים בדיני המקרקעין ככל שעלה צורך בכך.

רוב המקרקעין באיו"ש לא נרשמו באופן מסודר במרשם מקרקעין מאוחד (טאבו). לצורך רישום הקרקעות, ניתן לנקוט בהליך שנקרא "רישום ראשון של מקרקעין". במסגרת הליך זה נדונה בקשתו של מבקש הרישום בפני ועדה מיוחדת, אשר בודקת את המסמכים המוכיחים את הזכות של בעל המקרקעין, את מפת החלקה, את טענות המתנגדים לבקשה ואת המצב בשטח, ומחליטה אם להוציא צו לרישומם.

על החלטת הוועדה ניתן להגיש ערר לוועדת העררים הצבאית. הגורם שאליו ניתן לפנות לצורך הגשת בקשה לרישום ראשון הינו קצין המטה (קמ"ט) לרישום המקרקעין במינהל האזרחי.הסכם הביניים באוסלו מ-1995 קבע שלפלשתינאים יהיה שלטון עצמי בערים הפלסטיניות ביו"ש ועזה, וכן ב-450 כפרים ברחבי יהודה ושומרון[2].

במסגרת הסכם בינייים זה חולקו שטחי יש"ע לשלושה סוגים:

שטח A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.

שטח B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל.

שטח C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל.

המציאות המשפטית ביהודה ושומרון מורכבת למדי. דיני המקרקעין הישראליים לא חלים שם. באזורים ‏אלו דיני המקרקעין מורכבים מארבעה רבדי דין: עות'מאני, מנדטורי, ירדני ותחיקת ביטחון ישראלית. ‏מורכבות זו גורמת לכך שעל אף שקיימות עסקאות רבות ביחס למקרקעין באזורים אלו מועטה היא ‏הספרות ומעטים הם המתמצאים בתחום זה. ‏

הכרת דינים אלו והמאפיינים המיוחדים של עסקאות במקרקעין ביהודה ושומרון תקנה פוטנציאל מקצועי ‏רב לאלו שיתמחו בתחום, לרבות ליווי משפטי של פרויקטים רבים בתחום המקרקעין ביהודה ‏ושומרון.האבחנה בין ההמנעות הלגיטימית לבין התחמקות האסורה, היא, אכן, אבחנה משפטית דקה. ‏זאת, בהיותה יורדת אל שורשי שיטת המשפט. זו סוגיה של בין הדינים ובין התחומים, המצויה על הגבול ‏שבין ענפי המשפט. את המוצא לאבחנה לא ניתן למצוא בהוראה הכתובה. כך הוא, מן הסתם, על שום שלא ‏ניתן לקבוע מסמרות לפעילות אנושית כה מורכבת ודינמית. מקור האבחנה אינו מצוי בדין המס דווקא. ‏סוגיה זו אפשר שהיא תלוית-תרבות, אפשר שהיא שאלה של מדיניות משפטית וחברתית. היא ניזונה, בין ‏השאר, משינויים ותמורות שחלו במשפט, בתורת המשפט, ובמיוחד במשפט הפלילי. אבחנה זו פוסעת על ‏התוואי שבין תחומי המשפט, על קו הגבול שבין ענפי המשפט השונים. לשם יצירת האבחנה, יש להגדיר את ‏המסגרת המשפטית הנורמטיבית, אשר בגדרה יש לערוך את הדיון. חובה היא להבחין בתחולתם השונה ‏ובייעודם השונה, של תחומי המשפט השונים. יש להבחין בין ענף המשפט הפיסקאלי, ומטרתו הפיסקאלית ‏של השלטון, לבין הענף הפלילי, ומטרתו כאוכף התנהגות חברתית רצויה. למבחן האחריות הפלילית לתכנון ‏מס דרוש ניתוח שורש. [1]

החוק מסמיך את פקיד השומה להתעלם מעיסקה, ולשומה בשונה מכפי שהציגוה הנישומים. זו הוראת ‏ה"סיווג מחדש". הוראת הסיווג מחדש היא הוראה אנטי-תכנוניות מן המעלה השניה, לפי שהיא נכנסת ‏לפעולה רק לאחר שסווגה העיסקה בסיווגה הראשוני, ועל שום היותה תלויה בהפעלתה המינהלית על-ידי ‏פקיד השומה.‏

הוראת הסיווג מחדש היא הכלי העיקרי שנתן המחוקק בידי האוצר, לשם מאבקו בהמנעות ובהשתמטות ‏ממס. כלי זה נותן בידי פקיד השומה כח להתערב בעיסקה, ולהעדיף את הגדרתו שלו על-פני הגדרת ‏הצדדים. סמכות הסיווג מחדש היא כלי אפקטיבי, שכן כלי זה נותן בידי פקיד השומה אפשרות להביא דבר ‏על תיקונו המלא והמיידי, לשום ולגבות את המס, על-פי הנכון בעיניו.‏

היקף הסמכות לסיווג מחרש שונה בחוקים השונים. סמכות רחבה ביותר הוקנתה בפקודת מס הכנסה. זו ‏מעניקה לפקיד השומה סמכות לבטל עיסקה ולשומה בשונה או מחדש, מחמת היותה מלאכותית או בדויה, ‏או שאחת ממטרותיה העיקריות היא המנעות ממס או הפחתת מס בלתי-נאותות. לעומת הסמכות הרחבה ‏בפקודת מס הכנסה, הסמכות בחוק מיסוי מקרקעין הייתה צרה ולא כללה את הסמכות לסווג עיסקה ‏מחדש, על שום שאחת ממטרותיה היא הפחתת מס בלתי-נאותה. המלצת עבודה זו לעניין החטיבה להתיישבות לקבל החלטת ממשלה שאלה הם עיקריה:

לבטל את כל הקצאות הקרקע שבידי החטיבה להתיישבות וטרם הוקצו על ידה לאחרים ולהחזירן לממונה - במידה שיש כאלה עדיין; לבטל את כל הקצאות הקרקע שהוקצו לחטיבה להתיישבות והיא הקצתה אותן לאחרים בניגוד להרשאה; [2] לבטל את כל ההקצאות שהחטיבה הקצתה לאחרים וטרם נעשה בהן שימוש, ולהחזיר את הקרקע לממונה; לבטל את כל ההקצאות עליהן הוקמו מאחזים בלתי מורשים ולהחזיר את הקרקע לממונה; להפסיק את פעולות החטיבה להקמת ישובים אלא אם החטיבה תוסמך אד הוק על ידי הממשלה לתפקד כגוף מיישב לצורך הקמת יישוב או הרחבה של יישוב קונקרטי באיו"ש שהממשלה תחליט על הקמתו או הרחבתו; משרד האוצר יבדוק את השינויים הנדרשים בתקציב החטיבה להתיישבות בהתחשב בהחלטות אלה ויתאים את תקציבה להחלטה זו[3].

לדעתי יש לנקוט ברישום מקרקעין זהה למרשם בישראל. מרשם שקוף שתמורת אגרה זעומה כל אחד יוכל לקבל נגישות למרשם. רק במקרים פרטניים של מכירת קרקע ע"י פלסטינאים לישראלים ביו"ש יהיה חסיון על פרטי המוכרים בלבד.

 מצגת הסדר טאבו שטחים פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד"ר שמואל רויטל, עו"ד איל ד' מאמו דיני תכנון ובנייה, הוצאת סדן, 2024

חגי ויניצקי ושאול שארף הצעת חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, מכון בגין למשפט וציונות

קנאור, איריס "ישראל והשטחים : על משפט בינלאומי פרטי, משפט בינלאומי פומבי ומה שביניהם" משפט וממשל ח, 2551-600