‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

השמנת יתר. 4

הגדרה. 4

אפידמיולוגיה של ההשמנה. 4

אתיולוגיה של ההשמנה. 6

סכנות בריאותיות. 7

מנגנוני ויסות אכילה. 7

השמנה בקרב מתבגרות. 9

פעילות גופנית כטיפול בהשמנה בילדים ומתבגרים. 14

השפעת תוכנית אימון גופני 14

השפעת ירידה במשקל על NAFLD.. 16

סיכום. 17

ביבליוגרפיה. 20

בעולם המערבי כולו נרשמת עליה מתמדת במספר הסובלים מעודף משקל והשמנה. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את ההשמנה כמגיפה וכאחת מבעיות בריאות הציבור הגדולות ביותר. בחברה המערבית, חברת השפע, שבה המזון זמין בכל מקום ובכל עת, היכולת לאגור שומן מעודפי המזון הפכה במידה רבה לאבן נגף.

קיימות גישות שונות לטיפול בהשמנה החל מטיפול פסיכולוגי התנהגותי, דרך טיפול תרופתי ועד טיפול כירורגי. בחירת הטיפול תלויה ברמת ההשמנה, במידת התחלואות הנילוות, בניסיונות קודמים לירידה במשקל ובגורמים שונים הספציפיים לכל מטופל.

אחד הטיפולים המקובלים בחולים עם השמנה קיצונית הינו ניתוח בריאטרי להגבלת נפח הקיבה. השמנה מהווה גורם סיכון בריאותי ועלולה להביא למחלות שונות כגון: יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, סוגי סרטן מסויימים וירידה בתפקוד הכבדי. מחלת הכבד השומני קיימת ב- 90% מהאנשים עם השמנת יתר קיצונית.

השמנת יתר הינה הצטברות של עודפי שומן בגוף, במיוחד ברקמה התת-עורית, כאשר משקלו של האדם גבוה ב-20 אחוז לפחות מן המשקל המומלץ על-פי גובהו, גילו ומבנה גופו. הצטברות השומן נובעת מאכילת קלוריות בכמות העולה על זו הדרושה לצרכי האנרגיה של הגוף. זוהי הפרעת האכילה השכיחה ביותר בימינו. השמנת יתר אינה עניין קוסמטי או עניין הנוגע למראה ולהופעה חיצונית, אלא מחלה מסכנת חיים, השמנת-יתר (obesity) הוגדרה כמחלה מטבולית ונחשבת למחלת המאה של העולם המערבי ואף יש הטוענים שהיא הגיע לממדים של מגיפה כלל עולמית. ( לירן-אלפר דליה ועמית קמה).

היא גורמת למחלות קשות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. אדם משמין כתוצאה מהצטברות שומן בתאי השומן כאשר האנרגיה הנכנסת לגוף במזון גדולה מזו היוצאת בפעילות והעודף הופך לשומן. אחד המושגים היותר מפחידים מהשמנה הוא השמנת יתר. זהו מצב קיצוני של השמנה העלול לגרום גם למוות. השמנת יתר גורמת למחלות לב קשות בגלל הכובד על פעילות הלב וסתימת הוורידים והעורקים.

קיימת הערכה שאם לא תינקט פעולה כלשהי בעתיד הקרוב לשינוי המצב, תוך 20 שנה לערך יעלו בכ-30% שיעורי התמותה בעולם מהשמנה והמחלות הנלוות לה, ומספר מקרי המוות יעלה מ-3 מיליוני איש ל-5 מיליונים מדי שנה המתים מהשמנת יתר.

מטרת עבודה זו הינה לתת סקירה ספרותית על התסמונת המטבולית, מחלת הכבד השומני והטיפול הכירורגי בהשמנת יתר.

השמנת-יתר (obesity) ידועה כמחלה מטבולית ונחשבת למחלת המאה של העולם המערבי ואף יש הטוענים שהיא הגיע לממדים של מגיפה כלל עולמית. השמנת היתר גורמת למחלות קשות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות. אדם משמין כתוצאה מהצטברות שומן בתאי השומן כאשר האנרגיה הנכנסת לגוף במזון גדולה מזו היוצאת בפעילות והעודף הופך לשומן. אחד המושגים היותר מפחידים מהשמנה הוא השמנת יתר. זהו מצב קיצוני של השמנה העלול לגרום גם למוות. השמנת יתר גורמת למחלות לב קשות בגלל הכובד על פעילות הלב וסתימת הוורידים והעורקים. 

ישנה הערכה שאם לא תינקט פעולה כלשהי בעתיד הקרוב לשינוי המצב, תוך 20 שנה לערך יעלו בכ-30% שיעורי התמותה בעולם מהשמנה והמחלות הנלוות לה, ומספר מקרי המוות יעלה מ-3 מיליוני איש ל-5 מיליונים המתים מהשמנת יתר מדי שנה.

ההשמנה בקרב ילדים ובני נוער בגיל הילדות נחשבת למגפה באזורים מסוימים בעולם, ונתונה בעליה מתמדת בשאר האזורים האחרים. על-פי הערכות כיום יש בעולם כ-18 מיליון ילדים שמנים וגילם הוא פחות מ-5. ניתן לציין כי יש סבירות גבוהה שילדים שמנים יהיו מבוגרים שמנים, ויש סבירות גבוהה שיסבלו בעתיד מהשמנת יתר. בסיבות לעלייה במשקל אפשר למנות סגנון חיים הכרוך בפעילות גופנית מופחתת לעומת העבר. הילדים בימינו מבלים שעות רבות יותר מבעבר בצפייה בטלוויזיה ומול המחשב; הם נחשפים הרבה יותר לפרסומות למזון, בייחוד מזון עתיר שומנים, וצורכים מזון כזה בכמויות גדולות יותר מבעבר. השמנת ילדים היא תופעה נרחבת ורבת משמעות מהצד הבריאותי וגם מהצד הנפשי-חברתי. אף שהטיפול בהשמנת ילדים מורכב וקשה, נודעת חשיבות רבה לטיפול בבעיה בגיל צעיר ככל שאפשר אשר ימנע את הסיבוכים של ההשמנה בעתיד.

השימוש ב- BMI זכה לקבלה בינלאומית עקב הקשר בין BMI ו- adiposity, BMI והסיכון למחלות ו- BMI ותמותה. ההגבלה העיקרית של מדד זה היא שאינו מבדיל בין משקל שמקורו משומן למשקל שמקורו משריר. המחקר הנרחב ביותר על הקשר בין BMI ותמותה נערך ע"י Calle et al.

בוצע מעקב אחר מליון בני אדם שהשתתפו במחקרים. הגיל הממוצע בתחילת המחקר היה 57 שנים. המעקב התבצע במשך 14 שנים. בזמן זה התרחשו 200,000 מקרי מוות. הקשר בין BMI והסיכון לתמותה היה קטן באופן יחסי. באנשים בריאים לא מעשנים ה- Relative Risk RR לתמותה היה 2.58 בגברים ו- 2 בנשים בהשוואת הקבוצה השמנה ביותר לאלו במשקל תקין. הסיכון לתמותה היה גבוה יותר בקרב אנשים לבנים בהשוואה לאנשים שחורים. מחקר אחר העריך תמותה הקשורה עם תת- משקל (BMI נמוך מ- 18.5), עודף משקל והשמנה. נמצא שתת-משקל והשמנה, במיוחד רמות גבוהות של השמנה, היו קשורים עם עליה בתמותה ביחס לאלו שבמשקל תקין ואילו עודף משקל לא היה קשור עם עליה בתמותה.

שכיחות התסמונת המטבולית בקרב האוכלוסיה הבוגרת בארה"ב הוא 22%, שנקבעה ע"י קריטריונים ה – NCEP בהתאם לנתוני ה- III NHNES. השכיחות עולה עם הגיל מ – 6.7% בגילאי 20-29 ל – 43.5% בגילאי 60-69. בחלוקה למינים, בנשים שחורות השכיחות גבוהה יותר לעומת נשים לבנות, ובגברים לבנים השכיחות גבוהה יותר משחורים.

שכיחות התסמונת המטבולית עולה עם עליה ב- BMI מ- 18% באנשים במשקל תקין ל- 67% באנשים שמנים (BMI מעל 30)

הכבד משחק תפקיד חשוב במטבוליזם של גלוקוז ושומן. טריגליצרידים ועודפי פחמימות מהמזון שהופכות לחומצות שומן חופשיות, מגיעים לכבד דרך הוריד הפורטלי ומשתחררים בחלקם לזרם הדם. חומצות שומן חופשיות משמשות כמקור אנרגיה או שמאוחסנות ברקמת השומן בצורת טריגליצרידים. במהלך צום או הרעבה, הטריגליצרידים שמאוחסנים ברקמת השומן, עוברים הידרוליזה לחומצות שומן חופשיות ומועברות לכבד, שם הם משמשות ליצירת פוספוליפידים וכולסטרול, או שהן הופכות לגופי קטון שישמשו כדלק לרקמות מחוץ לכבד.

כניסת גלוקוז להפטוציט מתווכת ע"י (2 (GLUT glucose transporter 2. כאשר ריכוז הגלוקוז בוריד הפורטלי גבוה, עליה פרופורציונלית מתרחשת בזרם הגלוקוז להפטוציטים. גלוקוז מאוחסן כגליקוגן או שנכנס למסלול הגליקוליזה כדי לספק פירובט לסינטזת חומצות שומן חופשיות. מאגרי גליקוגן בכבד מספקים גלוקוז במהלך צום או כאשר תכולת הפחמימות בדיאטה נמוכה.

הצטברות של שומנים בתוך ההפטוציטים, בעיקר בצורת טריגליצרידים, מהווה תנאי מוקדם להתפתחות NAFLD. ההפרעות המטבוליות העיקריות שמובילות להצטברות שומן בכבד מורכבות משינויים בקליטה, בסינטזה, בפירוק ובהפרשה של מולקולת השומן, הנובעים מעמידות לאינסולין. עליה בהעברת חומצות שומן חופשיות לכבד, עליה בסינטזת חומצות שומן חופשיות בכבד, ירידה בחמצון חומצות שומן חופשיות בכבד ו/או ירידה בסינטזה או בהפרשה של VLDL, מייצגים היבטים חשובים של הומאוסטזיס של השומן הקשור ל- steatosis.

הגישות הקיימות לירידה במשקל הן:

1. ייעוץ תזונתי לדיאטה מופחתת קלוריות, פעילות גופנית ושינוי התנהגותי
2. טיפול תרופתי
3. טיפול כירורגי

בחירת הטיפול תלויה ברמת ההשמנה, שכיחות תחלואות נילוות, נסיונות קודמים לירידה במשקל ומאפיינים רבים הספציפיים לאותו אדם.

גישות תזונתיות בעצם מפחיתות את סך הצריכה היומית. בין אם הדיאטה דלה בשומן או דלה בפחמימות, ההצלחה תלויה בדפיציט הקלורי. דיאטה המכילה 1200 קלוריות היא המומלצת כיוון שזו דיאטה איתה אפשר להחזיק מעמד לאורך זמן.

פעילות גופנית כשלעצמה אינה גורמת לאיבוד משקל משמעותי, אולם חשוב מאד לשלבה בצמוד לדיאטה מאחר והיא מגבירה את ה- EE, מגבירה את איבוד רקמת השומן, מונעת איבוד מסת שריר, מגבירה רגישות לאינסולין בשריר, משפרת את הדבקות בדיאטה ותורמת לבריאות הכללית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד"ר קובי סגל "הטיפול הנפשי ומעורבות המרכיב הגופני והטיפול התרופתי בילדים" Medicine פסיכיאטריה, גליון 7 

Dorit Nitzan Kaluski, Lital Keinan-Boker, Felicia Stern, Manfred S. Green, Alex Leventhal, Rebecca Goldsmith, Ayelet Chinich, and Elliot M. Berry " BMI May Overestimate the Prevalence of Obesity Among Women of Lower Socioeconomic Status" OBESITY Vol. 15