‏270.00 ₪

ראשי פרקים:

השיח הפסיכולוגי בחברה הערבית

מאפיני החברה הערבית והשיחים התרבותיים הרווחים בה 

ניתוח תרבותי ביקורתי 

דיון מסכם

החברה הערבית בישראל, הנמצאת בסטטוס של מיעוט לאומי ואתני, לא זכתה עד היום להתייחסות מחקרית מספקת בנושא זה. זאת למרות שתהליכי השינוי שחברה זו עוברת הם בין המהירים ביותר במזרח התיכון במישור החברתי, הכלכלי, הפוליטי, התרבותי וכן המשפחתי (Al-Haj).

המשפחה הערבית המסורתית הקלאסית מתוארת כמי שמייחסת חשיבות רבה להיררכיה הסמכותית בחברה ובמשפחה . חלוקת התפקידים והשליטה במשפחה זו בנויה באופן היררכי בהתבסס על ארבעה מרכיבים עיקריים: גיל, מין, דור וסדר לידה (Barakat ; El-Islam). האב המסורתי מתמקם, לרוב, בראש הפירמידה ונתפס כבעל השררה, ובניו ואשתו כפופים לו. הוא נתפס כאחראי על בני משפחתו ועל קבלת מרבית ההחלטות המשפחתיות (אלחאידארי; חיג׳אב; ,Tomeh). לעומת האב והדמויות הגבריות, קיימת ציפייה שהאישה המסורתית תהיה תלויה בבעלה

ותשמש לו ולמשפחתו מקור של תמיכה (אביצור; קוליק וריאן). הקריטריונים המרכזיים להערכתה של האישה המסורתית קשורים במידת הצלחתה למלא את תפקידיה כרעיה וכאם .

המשפחה הערבית המסורתית הטיפוסית מאופיינת כמשפחה מורחבת וקולקטיבית (Barakat,  Dwairy). היא כוללת, בדרך כלל, שלושה דורות: האב ואשתו, בניו הנשואים ומשפחותיהם, וכן הבנים והבנות הלא נשואים. לעתים נוספים גם בני משפחה אחרים, כגון: דודות ודודים רווקים או אחד הסבים או שניהם. מרבית המשפחות המסורתיות מנהלות חיים משותפים בראשות האב, והן מתפקדות כיחידת צריכה או ייצור אחת . 

לסיכום, המשפחה הערבית בישראל מתוארת כמורחבת וכפטריארכאלית, כאשר הפונקציות הזוגיות וההוריות מושפעות ממאפייניה המרכזיים של המשפחה. מרבית החוקרים טוענים כי משפחה זו ידעה תמורות חלקיות בשנים האחרונות, זאת על אף שמעטים מהם בחנו באופן אמפירי את מאפייניה, את מגמות השינוי והשימור במאפיינים אלה, ואף לא נערכה בדיקה מחקרית ואמפירית לזיהוי הגורמים שקידמו או עיכבו את התרחשות מגמות השינוי או השימור .

הידע הדל אודות היחסים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית מקשה על הבנת היקף השינוי המתרחש לאורך השנים בערכים, בעמדות ובהתנהגויות ביחסים אלו. כמו כן קשה להעריך את המידה שבה מגלים הדורות הצעירים עמדות והתנהגויות השונות מאלו של הוריהם. בנוסף, קיים ידע מועט לגבי הגורמים התורמים להתרחשות השינוי בזוגיות וביחסי-הורה ילד במשפחה הערבית, וכן לגבי הגורמים המסבירים את מגמות השימור בדפוסי היחסים המשפחתיים המסורתיים. המחקר הנוכחי מבקש למלא חלק מהחלל הקיים בספרות בנוגע לנושאים אלה, וכן ללמוד על מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית, על מגמות השינוי והשימור בקשרים אלו ועל הגורמים המסבירים אותן.

ביבליוגרפיה חלקית

אבו-בקר, ח. בדרך לא סלולה: נשים ערביות במנהיגות פוליטיות בישראל. רעננה: המרכז לחקר החברה הערבית בישראל.

אלחאג׳, מ. סגנונות חיים משפחתיים בקרב קבוצות וסקטות בעיר ערבית בישראל.

חיבור לשם קבלת תואר ״דוקטור לפילוסופיה״, האוניברסיטה העברית בירושלים.