‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התחייבות להימנע מאכיפה של פטנטים?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

מהי זכות קניין 

פטנט בכלל ופטנט במקום העבודה. 

המטרות שביסוד שיטת הפטנטים.

השלבים בקבלת פטנט. 

הגבלת זכויות בעל הפטנט או הפרת פטנט. 

התנאה על תרופות חוזיות. 

התחייבות להימנע מהפעלת סעד או תרופה בדיני חוזים.

התחייבות להימנע מאכיפת פטנטים.

מאמרו של קונטרארס. 

הסבר מונחים.. 

הצדדים לפטנט חיוני 

היחסים בין מפתח הפטנט ליצרן 

התחיבות FRAND 

פטנט חיוני לתקן 

פטנטים טכנולוגיים והתחיבות להימנע מאכיפת פטנט והשלכות על חברות טכנולוגיות ישראליות   

משפט משווה

ארה"ב

משפט אירופי 

ניצול מעמד דומיננטי בשוק בידי בעל פטנט חיוני 

אכיפת קיום חוזה של פטנט.

סעדים.

סיכום ומסקנות

דיעה אישית. 

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו עוסקת בהתחייבות להימנע מאכיפת פטנטים. עצם הכותרת תעורר, אצל כל משפטן מן הישוב, אנטגוניזם מסויים. למה שצד (המעורב בפטנט) יוותר מראש על סעד האכיפה המוקנה לטובתו בדיני חוזים? סעד האכיפה הוא הסעד המרכזי בדיני חוזים וזאת לאור הלכה משנת 2013 של ביהמ"ש העליון.

סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות) מבסס לנפגע מהפרת חוזה את סעד האכיפה. סעיף 3 מונה סייגים לענין האכיפה בשלושה תנאים, שעם התקיימות אחד מהם אין הנפגע זכאי לה -

א.      אם החוזה אינו בר ביצוע.

ב.      אם הוא כפייה לעשות או לקבל עבודה אישית או שירות אישי.

ג.        אם החוזה דורש מידה בלתי סבירה של פיקוח מטעם בית המשפט. דוגמה נפוצה היא חוזה לבניית דירה.

אם האכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין. סעיף מפתח המאפשר להכניס בשיקולי בית המשפט את שיקולי תום הלב והצדק.

על פי סעיף 4 לחוק רשאי בית המשפט להתנות את אכיפת החוזה בתנאים, לרבות קיום חיוביו של הנפגע מן החוזה.

בסוגיה דנן יש שלושה גורמי מפתח:

1. מפתח הפטנט שהוא גוף או אדם שהגה רעיון אבל נזקק ליצרן להביא רעיון זה לייצור המוני.

2. יצרן, המשתמש בפטנט.

3. יצרן אחר שגם רוצה להשתמש באותו פטנט החיוני לייצור של מוצר מתוקנן מסוים.

 למשל לחברת הסלולר "וואווי" ("היצרן") יש פטנט על אחד הרכיבים החיוניים לדור הרביעי של טלפונים ניידים שפיתח המכון האירופי לתקני תקשורת ("מפתח הפטנט"). היצרנית וואווי התחייבה כלפי המכון להעניק רישיונות שימוש לצדדים שלישיים בתנאים הוגנים, סבירים ובלתי מפלים (תנאֵי FRAND) .

מה שקורה בפועל הוא שיצרן גדול קונה פטנט ממכון טכנולוגי או ממפתח פטנט אחר. הוא מתחיל לייצר ייצור המוני עם פטנט זה מוצר. במידה והפטנט הזה הוא חיוני לייצר מודל מוצר זה הרי שהיצרנים האחרים יתקשו להתחרות ולהתקדם בטכנולוגיה ללא שימוש כלשהו בפטנט החיוני הזה. במידה ויצרן צד ג' כזה בכל זאת עושה שימוש בפטנט ללא יידוע היצרן הראשון בעל הפטנט אזי הפרקטיקה הנוהגת היא שהיצרן בעל הפטנט מודיע מראש לצד שלישי (היצרן האחר) על ההפרה ומציע לו חוזה הרשאה בתנאי FRAND. במידה והנתבע ממשיך להשתמש בפטנט ולא מודיע אם הוא מקבל את החוזה המוצע אזי הוא מפר הפטנט. מנגד, אם הנתבע הציע חוזה הרשאה נגדי בתנאי FRAND, התביעה של היצרן המקורי עשויה להיחשב לניצול לרעה. 

בעבודה זו יהיה הסבר מונחים מקדים כדי להבין מהם היחסים בין היצרן לבעל הפטנט? מהי התחייבות FRAND? מהיו התחיבות להימנע מאכיפת פטנט?

דיני הקניין הרוחני, בניתוח מנקודת מבטה של הגישה התועלתנית, מוצדקים כדי לשרת מטרה אחת: העשרת עולמנו בשפע של תוצרי קניין רוחני מגוונים ואיכותיים שיתרמו להשאת הרווחה של כלל הציבור. זוהי ההצדקה העומדת מאחורי דיני פטנטים וזכויות יוצרים. הרעיון הוא כי לממציא תינתן זכות קניין בלעדית על האמצאה לזמן מוגבל, ובחלוף הזמן תהפוך האמצאה לנחלת הכלל. בכך מושגת תוצאה יעילה אשר מעשירה את עולם קניין הרוחני של הציבור ע"י המרצת הממציאים ותגמולם.

ומה לאכיפת פטנטים? בתהליך ההמצאה (של פטנט) לרוב הממציא מסתמך על המצאות קודמות, כפי שתהליך המדע תואר על-ידי ניוטון כ״עמידה על כתפי נפילים״. הטכנולוגיה החדשנית בימינו מתפתחת במהרה, כך שבהמצאות מודרניות רבות ישנה הסתמכות על טכנולוגיות שעדיין מוגנות בפטנט. במידה והצדדים מתקשים להגיע להסדר שימוש בפטנט, סביר שיגיעו לאפיק הליטיגציה, בו בעל הפטנט תובע את המשתמש בגין הפרת פטנט, ומבקש את אחד הסעדים העומדים לרשותו – אכיפה, פיצויים בגין נזק, תשלום כפוי של תמלוגים או צו מניעה כנגד שימוש בפטנט. המשתמש המפר לכאורה יכול להתגונן בטענות אי תקפות הפטנט, או לחילופין תקפותו אך אי הפרתו.

מדענים מהנדסים ורופאים מפתחים פעמים רבות פטנטים במקום עבודתם. השימוש בפטנט הוא זכות בלעדית (מונופול), הניתנת על ידי המדינה לבעל המצאה לשימוש בהמצאתו לזמן קצוב, גם אם היא מוצר וגם שהיא עדיין בשלב של תהליך בכל תחום טכנולוגי. כדי לקבל פטנט על ההמצאה יש להגיש בקשה לפטנט לגוף המטפל בכך באותה מדינה. על בקשת הפטנט לפרט ולתאר את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו היא שייכת להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול לפחות תביעה אחת, המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גבריאלה שלו, אפי צמח "דין פירוש החוזה - על מחלוקת פוסקים והסכמת הצדדים" קריית המשפט י 42

ע"א 5131/10 אזימוב נ' בנימיני, השופטים אסתר חיות, ניל הנדל ונעם סולברג,  (נבו, לא פורסם) 

שחר ליפשיץ, אלעד פינקלשטיין "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" משפטים מג 1, 55

Lewinsky S.V. (2019) Copyright Throughout the World .Thomson Reuters (2019

Contreras, Jorge L., Patents, Technical Standards and Standard-Setting Organizations: A Survey of the Empirical, Legal and Economics Literature, in 2 RESEARCH HANDBOOK ON THE ECON. OF INTELLECTUAL PROP. LAW-ANALYTICAL METHODS (Peter S. Menell & David Schwartz, eds.,2016

תק- חסינה9