מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית כשרות רבנות, בג"צ ובד"צ, כשרות פרטית צוהר, מהדרין, בד"צ, רפורמת השר מתן כהנא, רגולציה, בג"ץ מרבק, רסקין, מעדני אביב, משפט משווה (עבודה אקדמית מס. 11295)
290.00 ₪
46 עמודים
עבודה אקדמית מספר 11295
שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי ביקורת שיפוטית על מדיניות הכשרות של הרבנות?
תוכן עניינים
גופי כשרות פרטיים המחזיקים מערכות בפריסה ארצית:
ארגוני כשרות ופיקוח על הכשרות בעולם
עתירות לבג"ץ בנושא הענקת תעודות כשרות
ביקורת בג״ץ לגבי שיקולי הרבנות בעניין זכאות לתעודת הכשר
עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: רגולציה בכשרות בישראל. יהא דיון על סוגי כשרות: מהדרין, בד"צ וכו' וכן דיון בנסיון רפורמת שר הדתות מתן כהנא.
בסעיף 11 לחוק נאמר "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד".
שאלת התנאים שמותר לרבנות להציב לקבלת תעודת כשרות לבית עסק עלתה מספר פעמים לדיון בפני בג"ץ, שדרש מהרבנות שלא להציב תנאים שאינם נוגעים ישירות לכשרות המזון. כך לדוגמה, כאשר נמנעה הרבנות ממתן תעודת כשרות לאולם בו נערכוריקודי בטן אסר עליה בג"ץ לעשות כן. וכך אמר בעניין זה שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור:
מטרתו ותכליתו של החוק הן למנוע הונאה ביחס לכשרות המזון מבחינת טיבו, דרך הכנתו והגשתו, והוא לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון. כאמור, עניין לנו בחוק חילוני, הדן ב"דיני כשרות" של מזון בלבד, והסמכות שניתנה בו למתן הכשר לא באה להקנות לבעלי הסמכות אמצעי או מנוף להשלטת דיני ההלכה, אשר אינם שייכים לכשרות המזון. שימוש כזה בסמכות והכנסת שיקולים שאינם שיקולי כשרות המזון זרים הם לסמכות אשר הוקנתה עלפי החוק למתן תעודת הכשר. אנו בחוק חילוני עסקינן, אשר בא למנוע הונאה בכשרות המזון, וכשהמדובר בחוק זה במתן תעודת הכשר, הכוונה היא רק לכך שתינתן תעודת הכשר לגבי מזון שהוא כשר; ולגבי מקום שמגישים בו מזון כשר. אין הכוונה ליתן למי שבידו הסמכות לתת תעודת הכשר סמכות לכפות דרך התנהגות באותו מקום אפילו דרך התנהגות זו מבטיחה שההתנהגות תהיה עלפי ההלכה אם אין באותה התנהגות להעלות או להוריד בשאלת כשרות המזון עצמו.
מקרה נוסף היה כאשר הרב דוד ורנר, הרב של חדרה, בגיבוי הרבנות הראשית, אסר על משחטת "הוד מעולה" למכור עופות שנפסלו על ידי משגיחי הכשרות למעדניה שעסקה במכר של בשר לאכשר ליהודים. המעדניה עתרה לבג"ץ ובעקבות זאת הסכימה הרבנות להעניק תעודת כשרות למשחטה גם אם תמכור למעדניה עופות לא כשרים, אולם קבעה שלא תנתן למשחטה כשרות מהדרין. בית המשפט העליון פסק כי פרקטיקה זו של הרבנות פסולה והורה להעניק להוד מעולה תעודת כשרות למהדרין. לאחר פסיקת הבג"ץ העניקה הרבנות תעודת כשרות להוד מעולה, אך הודיעה בפרסום שלה שהדבר נעשה רק בהוראת בג"ץ. בעקבות זאת נתקבלו במשחטה ביטולים רבים של הזמנות והמשחטה עמדה בפני סכנה עסקית חמורה. המשחטה פנתה לרבנות והתחייבה שלא תמכור את העופות הלא כשרים למעדניה. המעדניה עתרה שנית לבג"ץ בדרישה שהמשחטה תחזור למכור לה את העופות הלא כשרים. השופט מישאל חשין, בפסק דין נוסף, הגיב בחריפות רבה על התנהלות הרבנות באומרו: "בלשון המעטה... הרבנות הפרה באורח נחרץ וביודעין צו שיצא מלפני הבג"ץ בנושא ביצועו של חוק הכנסת." יתר על כן חשין המליץ לכנסת לבטל לחלוטין את חוק איסור הונאה בכשרות בשל השימוש הבלתי ענייני שנעשה בו. במקום זאת יש, לדעתו, להסתפק בחוק הגנת הצרכן, שאוסר על הצגת מזון לצרכן בצורה שגויה. בנוסף, קרא חשין ליועץ המשפטי לממשלה לשקול העמדת אנשי הרבנות לדין על בזיון בית המשפט. עם זאת, הרבנות עמדה על דרישתה שמשחטות לא תמכורנה עופות לא כשרים ליהודים והמשחטה המשיכה לסרב למכור עופות לא כשרים למעדניה.
במקרה אחר חייב בג"ץ את הרבנות באשדוד להעניק תעודת כשרות ליהודיה משיחית, ללא הצבת תנאים מיוחדים המתבססים על רמת האמינות הנמוכה שמייחסת ההלכה ליהודים מומרים. השופטים קבעו כי כללי האמון של הרבנות במבקש תעודת כשרות צריכים להתבסס על החוק ולא על ההלכה. בקשה של הרבנות לדיון נוסף בפני הרכב מורחב נדחה והרבנות באשדוד הודיעה כי תעניק לעותרת תעודת כשרות אם תמלא את התנאים החלים על שאר הקונדיטוריות בעיר העוסקות בייצור. בג"ץ דרש שהרבנות תציג את התנאים החלים על שאר הקונדיטוריות ואת הזמן בהם התנאים נדרשו לראשונה, כדי לאפשר בדיקה האם אכן התנאים שנדרשו מהעותרת הם שוויוניים.
מוסד הרבנות ייחודי למדינת ישראל. אולם ניתן להשוותו לכנסיה למשל או למוסדות דת מוסלמיים במדינות ערב.
להבדיל מחופש הדת והחופש מדת, שאולי לא זכו בישראל להתייחסות אקדמית מפורטת, אך הם שגורים ללא ספק על לשונם של משפטנים ואנשי ציבור בישראל, עקרון איסור מיסוד הדת כמעט איננו מוכר בשיח הישראלי. את זרותו של "איסור מיסוד הדת" לשיח החוקתי בישראל ניתן אולי לתרץ ולזקוף לעובדה שהוא גם הפחות מובן מאליו מבין שלושת העקרונות. מדינות מערביות רבות אינן כוללות אותו כחלק מעקרונות היסוד החוקתיים של שיטתם.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים )
חוק איסור הונאה בכשרות
סיון רהב מאיר, הסטטוס היהודי, הוצאת משכל (ידיעות ספרים) (2021)
עמיחי כהן מלחמות הבג"ץ – המהפכה החוקתית ומהפכת הנגד, המכון הישראלי לדמוקרטיה וכנרת זמורה דביר, פרק עשירי, (2020)
אסבן, א'. בכר-כהן, י' (2020), מובילי דרך: מנהיגות אזרחית חדשה בחברה החרדית, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה