עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית כשרות בישראל, ביקורת שיפוטית על מדיניות הכשרות של הרבנות, מרבק,פס"ד רסקין, איטליז,מעדני אביב, משפט משווה (עבודה אקדמית מס. 11295)


‏390.00 ₪

35 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11295
עבודה אקדמית כשרות בישראל, ביקורת שיפוטית על מדיניות הכשרות של הרבנות

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ביקורת שיפוטית על מדיניות הכשרות של הרבנות?

תוכן עניינים

מבוא. 

עתירות לבג"ץ בנושא הענקת תעודות כשרות. 

ביקורת בג״ץ לגבי שיקולי הרבנות בעניין זכאות לתעודת הכשר.

אחידות בכשרות - שיקול צרכני?

ביקורת על פרשת מרבק. 

פס"ד רסקין 

פס"ד אטליזי ירושלים.

פס"ד מעדני אביב. 

ביקורת על פרשת מעדני אביב

משפט משווה. 

שבדיה. 

ארה"ב והמשפט הבינ"ל. 

הצעת פיתרון : דעה אישית. 

ביבליוגרפיה

 

לא ניתן להבין את עומק סבך המחלוקת ביחסי דת ומדינה בכלל ובין בית המשפט העליון ומוסד הרבנות בפרט, ללא ירידה לשורשי ההבדלים בין שתי המערכות-האזרחית והדתית.

בסעיף 11 לחוק נאמר "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד".

שאלת התנאים שמותר לרבנות להציב לקבלת תעודת כשרות לבית עסק עלתה מספר פעמים לדיון בפני בג"ץ, שדרש מהרבנות שלא להציב תנאים שאינם נוגעים ישירות לכשרות המזון. כך לדוגמה, כאשר נמנעה הרבנות ממתן תעודת כשרות לאולם בו נערכוריקודי בטן אסר עליה בג"ץ לעשות כן. וכך אמר בעניין זה שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור:

מטרתו ותכליתו של החוק הן למנוע הונאה ביחס לכשרות המזון מבחינת טיבו, דרך הכנתו והגשתו, והוא לא נועד לשרת מטרות של השלטת דיני ההלכה בעניינים אשר אינם חלק מדיני כשרות המזון. כאמור, עניין לנו בחוק חילוני, הדן ב"דיני כשרות" של מזון בלבד, והסמכות שניתנה בו למתן הכשר לא באה להקנות לבעלי הסמכות אמצעי או מנוף להשלטת דיני ההלכה, אשר אינם שייכים לכשרות המזון. שימוש כזה בסמכות והכנסת שיקולים שאינם שיקולי כשרות המזון זרים הם לסמכות אשר הוקנתה עלפי החוק למתן תעודת הכשר. אנו בחוק חילוני עסקינן, אשר בא למנוע הונאה בכשרות המזון, וכשהמדובר בחוק זה במתן תעודת הכשר, הכוונה היא רק לכך שתינתן תעודת הכשר לגבי מזון שהוא כשר; ולגבי מקום שמגישים בו מזון כשר. אין הכוונה ליתן למי שבידו הסמכות לתת תעודת הכשר סמכות לכפות דרך התנהגות באותו מקום אפילו דרך התנהגות זו מבטיחה שההתנהגות תהיה עלפי ההלכה אם אין באותה התנהגות להעלות או להוריד בשאלת כשרות המזון עצמו.                     

מקרה נוסף היה כאשר הרב דוד ורנר, הרב של חדרה, בגיבוי הרבנות הראשית, אסר על משחטת "הוד מעולה" למכור עופות שנפסלו על ידי משגיחי הכשרות למעדניה שעסקה במכר של בשר לאכשר ליהודים. המעדניה עתרה לבג"ץ ובעקבות זאת הסכימה הרבנות להעניק תעודת כשרות למשחטה גם אם תמכור למעדניה עופות לא כשרים, אולם קבעה שלא תנתן למשחטה כשרות מהדרין. בית המשפט העליון פסק כי פרקטיקה זו של הרבנות פסולה והורה להעניק להוד מעולה תעודת כשרות למהדרין. לאחר פסיקת הבג"ץ העניקה הרבנות תעודת כשרות להוד מעולה, אך הודיעה בפרסום שלה שהדבר נעשה רק בהוראת בג"ץ. בעקבות זאת נתקבלו במשחטה ביטולים רבים של הזמנות והמשחטה עמדה בפני סכנה עסקית חמורה. המשחטה פנתה לרבנות והתחייבה שלא תמכור את העופות הלא כשרים למעדניה. המעדניה עתרה שנית לבג"ץ בדרישה שהמשחטה תחזור למכור לה את העופות הלא כשרים. השופט מישאל חשין, בפסק דין נוסף, הגיב בחריפות רבה על התנהלות הרבנות באומרו: "בלשון המעטה... הרבנות הפרה באורח נחרץ וביודעין צו שיצא מלפני הבג"ץ בנושא ביצועו של חוק הכנסת." יתר על כן חשין המליץ לכנסת לבטל לחלוטין את חוק איסור הונאה בכשרות בשל השימוש הבלתי ענייני שנעשה בו. במקום זאת יש, לדעתו, להסתפק בחוק הגנת הצרכן, שאוסר על הצגת מזון לצרכן בצורה שגויה. בנוסף, קרא חשין ליועץ המשפטי לממשלה לשקול העמדת אנשי הרבנות לדין על בזיון בית המשפט. עם זאת, הרבנות עמדה על דרישתה שמשחטות לא תמכורנה עופות לא כשרים ליהודים והמשחטה המשיכה לסרב למכור עופות לא כשרים למעדניה.

במקרה אחר חייב בג"ץ את הרבנות באשדוד להעניק תעודת כשרות ליהודיה משיחית, ללא הצבת תנאים מיוחדים המתבססים על רמת האמינות הנמוכה שמייחסת ההלכה ליהודים מומרים. השופטים קבעו כי כללי האמון של הרבנות במבקש תעודת כשרות צריכים להתבסס על החוק ולא על ההלכה. בקשה של הרבנות לדיון נוסף בפני הרכב מורחב נדחה והרבנות באשדוד הודיעה כי תעניק לעותרת תעודת כשרות אם תמלא את התנאים החלים על שאר הקונדיטוריות בעיר העוסקות בייצור. בג"ץ דרש שהרבנות תציג את התנאים החלים על שאר הקונדיטוריות ואת הזמן בהם התנאים נדרשו לראשונה, כדי לאפשר בדיקה האם אכן התנאים שנדרשו מהעותרת הם שוויוניים.

מוסד הרבנות ייחודי למדינת ישראל. אולם ניתן להשוותו לכנסיה למשל או למוסדות דת מוסלמיים במדינות ערב.

להבדיל מחופש הדת והחופש מדת, שאולי לא זכו בישראל להתייחסות אקדמית מפורטת, אך הם שגורים ללא ספק על לשונם של משפטנים ואנשי ציבור בישראל, עקרון איסור מיסוד הדת כמעט איננו מוכר בשיח הישראלי. את זרותו של "איסור מיסוד הדת" לשיח החוקתי בישראל ניתן אולי לתרץ ולזקוף לעובדה שהוא גם הפחות מובן מאליו מבין שלושת העקרונות. מדינות מערביות רבות אינן כוללות אותו כחלק מעקרונות היסוד החוקתיים של שיטתם.

 

בחיבור זה, ניסינו לחקור את שורשי המחלוקת בין בית המשפט העליון, בהיותו גוף מפקח ומבקר שיפוטית ובין הרבנות הרשאית בהיותה גוף מבצע בתוקף סמכותה.

בטרם עמדנו על המחלוקת עצמה, כפי שהיא מתבטאת בפסקי הדין, ראינו בפרק הראשון, את שאלת מקור הסמכות של הרבנות הראשית ואת הבעייתיות הנובעת מהדואליות הנורמטיבית הנובעת ממנה. למעשה, הרבנות פועלת מכוח חוק המדינה, אך בפועלה כסמכות דתית הרי היא מחויבת להלכה.

הצגנו שתי השקפות מנוגדות באשר למקור הסמכות: השקפה חילונית והשקפה דתית.

תוצאות שתי ההשקפות באות לידי ביטוי במחלוקת בשאלת הפיקוח וגבול ההתערבות של הביקורת השיפוטית.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים )

חוק איסור הונאה בכשרות

צ. מסטוגי עיקרי הממצאים בדו"ח מבקר המדינה על הכשרות, "שורש"

י' אנגלרד "יחסי דת ומדינה בישראל הרקע ההיסטורי-הרעיוני" דרך ארץ דת ומדינה-אסופת מאמרים בנושא יהדות, שלטון וערכים דמוקרטיים


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)