עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית פירוק חברות,שיקום,פשיטת רגל,המבחנים לפתיחת הליכי שיקום חברה,פרשת ענבל אור,אדמה אורן קובי (11290)


‏390.00 ₪

36 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11290
עבודה אקדמית פירוק חברות, שיקום תאגידים, המבחנים לפתיחת הליכי שיקום חברה. פרשת ענבל אור, אדמה אורן קובי

 שאלת המחקר

מה ראוי שיהיו הקריטריונים לפתיחת הליכי שיקום?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת מחקר. 

הקריטריונים לפתיחת הליכי שיקום. 

פירוק חברות.

טבלת השוואה בין ההליכים.

דוגמאות לברירת הליך השיקום או הפירוק בתיקים בולטים בישראל

אי די בי חברה לאחזקות בע"מ - הליך מסוג שיקום

קלאבמרקט.

קבוצת חפציבה הליך מסוג פירוק. 

פרשת ענבל אור. 

פרשת חברת אדמה לשיווק קרקעות חקלאיות בבעלות אורן קובי 

עיריית טייבה הליך מסוג שיקום והבראה. 

התפתחות המצב בישראל בשנים האחרונות מבחינת שיקום חברה והמבחנים לשיקום.

המבחנים הקיימים לחדלות-פירעון של חברה.

חלופת הפירוק מול חלופת השיקום. 

מבחנים לבחירה בין חלופת הפירוק לבין חלופת השיקום.

מבחנים וקריטריונים פירוק לעומת שיקום.

דיני החברות, פשיטת רגל וחדלות פירעון לפי חוק בישראל.

דרכים לסיום פעילות של תאגיד. 

פירוק לעומת כינוס.

עילות הפירוק.

חליפות פירוק.

שיקולי ביהמ"ש במתן צו הקפאת הליכים.

האלטרנטיבות לחברות בקשיים.

תיקון 18 לחוק החברות - מינוי מומחה חיצוני לבחינת הסדר חוב ותיקון 19 לחוק החברות- פשרה או הסדר לצורך הבראת חברה תוך פירוט הפרוצדורה הנדרשת לביצוע הליך ההבראה.

משפט משווה.

ארה"ב.

הדין האמריקאי 

הפסיקה האמריקאית.

בריטניה.

סיכום. 

ביבליוגרפיה. 

עבודה סמינריונית זו תעסוק בנושא חברות במשבר: המבחנים לפתיחת הליכי שיקום חברה.

בעבודה יידונו שתי השאלות העיקריות הבאות:

  • ·         כאשר לאחר נסיון לא מוצלח של שיקום חברה מה הם המבחנים שישקול בית המשפט להורות על פרוק? וזאת גם בהשוואה לדין האמריקאי.
  • ·         השוואה בין השיקולים של הנושים לאלה של החברה בחדלות פרעון והשפעת עיתוי חדלות הפרעון.

הצידוק לקיום של דיני חדלות-פירעון הייתה עד עתה בחזקת שאלה ללא מענה. הספרות מדגישה גם בימינו את הסתירה הקיימת בין התפיסות המקובלות הקיימות בענף האינסולוונטיות של החברה. יחד עם זאת, מבט יסודי יותר בגישות המצויות בענף חושף שהן בד"כ יוצאות מנקודה אחת שהיא: האכיפה החוזית של הסכמים לפירוק החברה נושאת את התועלת המצרפית, גם גישות חברתיות הדורשות רמה גבוהה יותר של חלוקה נוספת של רכוש החברה לא מתנגדות להנחה זו הנוגעת לתועלת של אכיפת הסדרים קודמים, אולם הן מדגישות חישובים נורמטיביים והצדקות הנוגעת צדק חלוקתי וערכי שיקום.

הבעיה הנוגעת למטרות דיני הפירוק והשיקום לא הגיעה לכדי פיתרון. הספרות מדגישה את המתח וחוסר המסוגלות להסדיר את הגישות המקובלות השונות של מערכת הדינים של חדלות-פירעון. הספרות שמה דגש בעיקר על המתח שבין תיאוריות כלכליות, הממרכזות את דיני הפירוק והשיקום בכדי להשיא את שווי הפירעון למלווים במקרה של חדלות-פירעון, לבין תיאוריות חברתיות, ששמות דגש על השווי החברתי והשיקומי (rehabilitation) של הדין. בצורה טבעית, הדינים המוגדרים הנובעים מכל אחת מהגישות שונים באופן מוחלט, ונדמה שההכלאה שנוצרה עם השנים בדין הפוזיטיבי היא בעצם בליל ללא משמעות ברורה של התיאוריות השונות.

אולם הרהור עמוק יותר על התשתית הנורמטיבית של דיני הפירוק והשיקום חושפת הנחה אחידה לפיה פועלות הגישות של דיני הפירוק והשיקום: התפיסה של מצרף הגישות היא שהתחייבויות מרצון אפקטיביות באופן תמידי, כך שחישובי תועלת מצריכים התערבות מצומצמת של הדין בתכנים שלהן. כלומר, נקודת המוצא של הגישות הקיימות היא שהחוזים שהחברה מפיקה עם צד שלישי וגם החוזים שיוצרים המשקיעים של החברה בינם לבין עצמם מהווים חיבורים יעילים, משמע, כאלה המביאים לכלל היעילות של הצדדים.

במידה והדין מבקש לקדם את התועלת הכלכלית, תפיסה זו יוצרת 2 עקרונות מקובלים: הראשון מתייחס לכך שעל הדין להימנע ככל האפשר מלהתערב בקשרים החוזיים. גם מתוקף הפירוק והשיקום, הדין צריך להימנע ככל האפשר מלשנות את הזכויות הקבועות שהצדדים ניסחו. לפי העיקרון השני, תשובות המתקבלות בהבנה מועילות יותר מכאלה שמערכת המשפט קבעה. לכן, הדין צריך להתחשב בהסכמה שהתקבלה ע"י הצדדים גם באשר למקרה של חדלות-פירעון. בצורה זו לדוגמא, אם הצדדים קבעו חוזים היוצרים שעבודים וחשפו את כוונותיהם לתת עדיפות לחלק מן המלווים, הדין צריך להתחשב ברצונם ולאכוף את הזכויות המועדפות של המלווים המוגנים.

החלק המעניין הוא שאלה התומכים בגישות כלכליות של דיני הפירוק והשיקום ואלה התומכים בגישות החברתיות מתבססים על תפיסה הקובעת שהתחייבויות מרצון אפקטיביות תמיד כפרט מובן. כשהגישות החברתיות של דיני הפירוק והשיקום מבקשות התערבות רצינית יותר של הדין בקשרים החוזיים בין הצדדים, הן מסתמכות על הערכות נוספות מלבד חישובי יעילות.

עבודה סמינריונית זו עסקה בנושא חברות במשבר: המבחנים לפתיחת הליכי שיקום חברה.

לפי ס' 350 אם הוצעו פשרה או הסדר בין חברה לבין נושיה או בעלי מניותיה, או בינה ‏לבין סוג פלוני שבהם, רשאי בית המשפט, על פי בקשה של החברה, של נושה או של בעל מניה, או של מפרק ‏אם החברה היא בפירוק, להורות על כינוס אסיפה של אותם נושים או בעלי מניות, לפי הענין, בדרך שיורה בית ‏המשפט. ‏[1]

לא ברור מי יוזם את ההליכים כנראה נושה או בעל מניה או החברה, התקנות[2] כתוב במפורש ‏שגורמים אלו יכולים ליזום הליכים אלו. ‏

תנאי סף: בפק' החברות יש תנאי סף מי יכול לבקש פירוק חברה. (257,258) החוק שותק, וכך ‏גם התקנות. תזכיר, הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (שקום חברות) התשנ"ה- 1995. הציעו ‏שביהמ"ש רשאי לתת צו הבראה לחברה אם שוכנע כי נתקימו כל אלה: ‏

‏1.‏  החברה חדלת פרעון, ‏

‏2.‏  ראוי להשאיר החברה כעסק חי כי יש סיכוי של ממש לשיקומה.‏

‏3.‏  שיקום החברה עשוי להטיב עם נושי החברה בשים לב לעלויות שבשיקום החברה.‏

התנאי הראשון "חדלות פרעון" מאמצים התנאי בס' 258 (3) ללא (1)(2) או חברה שעפ"י ‏הנסיבות קיים חשש ממשי שתוך זמן קצר מבקשת הבקשה, תגיע למצב של חדלות פרעון. ‏להקדים תרופה למכה, ‏

בארה"ב כשחייב מגיש את הבקשה אין תנאי סף, תמיד אפשר להגיש בקשה, גם לפירוק וגם ‏להבראה. כשנושה מגיש בקשה להליכים קולקטיבים דרישת סף, שהחייב הכללי לא משלם את ‏חובותיו בהגיע מועד הפירעון. גם להבראה וגם לפירוק. ‏

בישראל, יש שוני, בהצעת החוק של הליכי הבראה, יש תנאי נוסף גם אם החברה לקראת חדלות ‏פרעון, ההנחה המובלעת שבדרך כלל זה בקשה של החייב- החברה. ‏

למה בכלל צריך תנאי סף כשהחייב מבקש הבראה, החשש לניצול לרעה מצד החברה, הליך ‏הבראה כולל הקפאת חובות, וכך יהיה למקלט מפני נושים, מקלט זמני, וזה כלי טקטי נגד ‏הנושים.

 דיעה אישית: ביקורת על הדין המצוי ודין רצוי בעניין מבחני שיקום חברה: בשל העדר חוקים מתאימים הפכה הדרך של שיקום חברה בישראל לבעייתית ומסובכת, חברות רבות שאפשר היה לשקם אותן במידה והיה בישראל חוק שיקומים כולל, לא מצליחות להתגבר על הקשיים העומדים בפניהן במסלולן לעבר השיקום הרצוי והן מתפרקות לפני שהצליחו להשתקם.

בדיני הפירוק אין מספיק, לטענתו של עורך דין ניר גולן, בכדי להתמודד עם הקשיים המורכבים הנוצרים לחברה בשיקום, קשיים אלה דורשים התייחסות ספציפית בחוק.

לדוגמא, קביעתן של הנחיות באמצעותן ניתן יהיה למנוע מנושה מובטח לקחת כונס מטעמו למכירת נכס מבוקש שאלמלא הוא אי אפשר יהיה להפעיל את החברה, יצירת הנחיות של דחיית מס ואף ויתור על חובות מס בכדי למזער את הפגיעה בנושים ויתר האנשים המעורבים בחברה. ישנה כברת דרך ארוכה. אך כל דרך מתחילה בפסיעה אחת, במצב הנתון זה יכול גם יעזור.

בתשובה לשאלת המחקר:

כאשר לאחר נסיון לא מוצלח של שיקום חברה מה הם המבחנים שישקול בית המשפט להורות על פרוק? וזאת גם בהשוואה לדין האמריקאי.  

אין הוראות מיוחדות כיצד לנהוג לאחר כשלון שיקום חברה במעבר לפירוק החברה. ביהמ"ש המורה על פירוק יפעיל שקול דעת כללי ואין כלים נקודתיים או רשימת קריטריונים (צ'קליסט). ביהמ"ש צריך להביא בחשבון שהבחירה של חלופת הפירוק גובה מחיר גדול. הפירוק יביא לצניחת שווי הנכסים של החברה המפורקת ובעלי המניות והנושים יפסידו מכך. שמה הטוב של החברה יגיע לקרקעית. החברה תפסיד מכרזים וזיכיונות שהיו בידה.

בכל זאת ניתן למנות עילות שביהמ"ש ישקול:

1. החברה קיבלה החלטה מיוחדת לפיה תפורק בפקוח ביהמ"ש. השימוש בעילה נדיר, זול יותר ללכת לפירוק מרצון.

2. החברה לא התחילה בעסקיה תוך שנה לאחר שהתאגדה, או שהפסיקה את עסקיה למשך שנה. (המטרה: לסייע למשקיע בחברה מתה להשיב לעצמו את השקעתו בחברה). "התחילה בעסקיה" – אפילו נקיטת צעדים להתחיל, וכשיש לחברה סעיף מטרות כללי – די שתעסוק במשהו.

3. מספר חברי החברה ירד מתחת המינימום החוקי (הסעיף בוטל כי היום מותר שיהיה בעל מניות אחד).

4. החברה הפכה לחדלת פירעון. זוהי העילה המרכזית, השכיחה.

5. מטעמי צדק ויושר. 

בעלי השעבוד המובטח כדוגמת בנקים הם אלה שייהנו ראשונים מן הפירוק. הנושים במעמדם הנחות בדומה לבעלי המניות ייאלצו להסתפק בשאריות החברה, אם נותרו כאלה.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ד"ר יחיאל בהט חברות – החוק החדש והדין, בורסי, מהדורה 12

ורדה אלשייך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה 43 - 111, 293 - 325 

דוד האן דיני חדלות פרעון 209 – 279 

יוסף גרוס מחקרים בדיני חברות ומשפט עסקי (עורכים, אהרן ברק, יצחק זמיר, דוד ליבאי) נבו

 

Adi Eyal "Antitrust Abuse: Which Power is Curtailed?" Abuse of Power in Competition Law (Nihoul and Takahashi, eds., 2016)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)