עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית הגירה- אירופה יבשת מקלט מהגרי עבודה, פליטים, נרדפים,ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי (11271)


‏390.00 ₪

26 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11271
עבודה אקדמית אירופה כבית ומקלט עבור מהגרים ונרדפים,ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי
עבודה אקדמית אירופה כבית ומקלט עבור מהגרים ונרדפים,ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי

 

תוכן עניינים

מבוא

משבר ההגירה האירופי 

תוכנית האיחוד האירופי לקליטת 160 אלף מהגרים

מצב האיסלאם באירופה של ימינו

גיוון האוכלוסייה המוסלמית באירופה.

טיעונים לדחיית המהגרים.

השתלבות המהגרים באירופה. 

סיכום לגבי אירופה.

דיעה אישית. 

ישראל מדינת הלאום של העם היהודי השיח הציבורי, טיעונים בעד ונגד. 

רקע היסטורי 

הגדרת המונח לאום.

גיבוש הצעת החוק. 

הצעת החוק של חברי הכנסת שקד, לוין ואילטוב. 

הפולמוס סביב הצעת החוק. 

טיעון נגד: הדרת הערבים ופגיעה במעמד תרבות המיעוטים. 

פגיעה במעמדה של ישראל בעולם. 

ביבליוגרפיה. 

נספח. 

הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי 


בנוגע לשאלת עתיד יבשת אירופה ישנה חשיבות גדולה מאוד לא רק בנוגע לתושביה. במשך כחמש מאות שנים, מ-1450 ועד 1950, אותם 7 אחוזים משטח היבשה בעולם התוו את מהלך ההיסטוריה של העולם כולו, וחוסנה של אירופה וכוח היצירה שלהביאו לעולם את המודרניות. המעמד החיוני הזה אבד לה אולי כבר לפני שישים שנה, אך היא שמרה עדיין על חשיבותה ומרכזיותה מבחינה כלכלית, פוליטית ואינטלקטואלית. בכל הנוגע לשאלה איזה תרחיש צפוי לאירופה יהיו אפוא השלכות אדירות על שאר אוכלוסיית העולם, ובעיקר על מדינות הבת שלה, דוגמת ארה"ב, אשר מבחינה היסטורית תמיד שאבה השראה מאירופה בשלל תחומים. 

משבר ההגירה האירופי 

משבר ההגירה האירופי או משבר הפליטים באירופה הוא משבר מתמשך לאורך שנת 2015 של הגירה הולכת וגוברת של פליטים ומהגרי עבודה ממדינות המזרח התיכון ומערב הבלקן, אל אירופה, בייחוד ממדינות כסוריה, עיראק ומדינות אפריקה, אך גם מאפגניסטן, אריתריאה ודרום אסיה. המונח "משבר הגירה" עלה כבר באפריל 2015, לאחר שחמש סירות שנשאו כאלפיים מהגרים טבעו מול חופי היבשת במימי הים התיכון, אסון שהביא למותם של 1,200 איש.

 

 מספרם ההולך וגדל של המהגרים הושפע ישירות מהסכסוכים המתמשכים במדינות המקור באזור אפריקה ובמדינות המזרח התיכון, לצד סירובן של ממשלות האיחוד האירופי לממן מבצע חילוץ איטלקי של מהגרים שנתקעו בלב ים בדרכם ליבשת. בתגובה לגל הגובר של המהגרים, האיחוד האירופי החליט להגדיל את תקציב סוכנות הגבולות האירופית, Frontex, בצעד שספג ביקורת מצד האו"ם ומועצת זכויות האדם שלו וביקשו לקבל מקלט. רוב הפליטים מגיעים מסוריה, מאפגניסטן ומאריתריאה.

על פי סוכנות הסטטיסטיקה האירופית, Eurostat, לאורך שנת 2014 זכו 626,000 מהגרים לאישור קבלת מקלט במדינות אירופה, המספר הגבוה ביותר של מבקשי מקלט מאז שנת 1992.

 

המשבר מוגדר כמשבר ההגירה הגדול ביותר בתולדות אירופה מאז תקופת מלחמת העולם השנייה. בתקופה בת 7 חודשים בשנת 2015 היגרו למעלה מ-300,000 מהגרים ליבשת, מהם למעלה ממאה אלף מהגרים בחודש יולי בלבד.

היקף ההגירה וממדיה החלו להתבהר במשך חודשי קיץ 2015, לאחר שבאוסטריה נמצאה משאית נטושה ובה גופותיהם של 71 פליטים, שנחנקו ממחסור חמצן, כשניסו לחצות את הגבול לאיחוד האירופי.

 

בספטמבר 2015 פורסמה תמונה של גופתו של ילד בשם איילן כורדי, שטבע ביחד עם אמו ואחיו לאחר שסירתם התהפכה. התמונה עוררה סערה רבה, שגרמה להגברת המודעות לבעיית הפליטים. כמו כן, נודע כי מ-17 בספטמבר עד 19 בספטמבר, במשך 3 ימים, הגיעו למעלה מ-15,000 מהגרים ופליטים לאוסטריה.

 

תוכנית האיחוד האירופי 2015 לקליטת 160 אלף מהגרים

בכירי האיחוד האירופי גיבשו תוכנית להתמודדות עם משבר הפליטים של אירופה. סוכנויות הידיעות מדווחות בשעות האחרונות כי לפי מקור באיחוד האירופי, 160 אלף מהגרים שיפונו מאיטליה, יוון והונגריה - שערי הכניסה המרכזיים לאיחוד האירופי שאליהם מגיעים המהגרים בדרך מערבה – יחולקו לפי מכסות חדשות בין מדינות האיחוד. גרמניה תקלוט יותר מכולם – 40 אלף מהגרים, ואחריה צרפת שתקלוט כ-30 אלף.

 

ישראל מדינת הלאום של העם היהודי השיח הציבורי, טיעונים בעד ונגד.

עוד מימי אובדן הריבונות היהודית בארץ ישראל בעקבות המרד הגדול ומרד בר כוכבא ערגו היהודים לחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל והיא שעמדה בראש כיסופיהם ותפילותיהם. גם התנועה הציונית חתרה מראשית ימיה להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. שאיפה זו זכתה להכרה בהצהרת בלפור, שבה נאמר: "ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה ותעשה את מיטב מאמציה להקל על השגת מטרה זו, בתנאי ברור שלא ייעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של עדות לא יהודיות בארץ ישראל." המטרה הוגשמה בשנת 1948, עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. מגילת העצמאות פותחת בהצגת זיקת העם היהודי לארצו: "בארץ־ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפלה ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית", והיא מדגישה בהמשך: "בתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל".

יש לקחת בחשבון את הפגיעה במעמדה של ישראל בעולם בעקבות חקיקה זו. בדומה לחוקים אחרים שעברו כנסת הקודמת - אשר ניתן להסכים או שלא להסכים עם פגיעתם הנטענת בדמוקרטיה – אין ספק באשר לפגיעתם במעמדה של ישראל ובתרומתם לבידודה בעולם. גם חוק זה, והוא כחוק יסוד העוסק בזהות המדינה אף ביתר שאת, יעורר ללא ספק גינויים ומחאה כלפי ישראל, הנוטשת את אופייה הדמוקרטי, ומערערת את היחס השוויוני שלה כלפי מיעוטים.

היותה של ישראל דמוקרטיה מהותית, ולא רק פורמלית, היא נכס אסטרטגי ממעלה ראשונה. לא בכדי מנהיגי ישראל, וכך גם ראש הממשלה בנאומיו בקונגרס ובעצרת האו"ם, מדגישים ומתגאים באופייה הדמוקרטיה של המדינה וביחסה השוויוני למיעוטים. נכס זה אינו מובן מאליו, והצעת החוק עלולה להסיר את הביסוס העיקרי לטענות דומות בעתיד.

יש להזכיר בהקשר זה את פסק הדין המפורסם של בית המשפט העליון הקנדי, באשר לנסיון הפרישה החד צדדי של קוויבק מהפדרציה הקנדית. בית המשפט ניתח את הדין הבינלאומי באשר לאפשרות הפרישה של מיעוט אתני. לפי פסק הדין, במצבים מסוימים, יתכן שתקום זכות למיעוט לפרוש ממדינת האם, ככל שאותו מיעוט סובל מאפליה ופגיעה קשה בשוויון , וככל שזכותו להגדרה עצמית במסגרת מדינת האם אינה מקוימת. ברור לגמרי כי יהיו מי שישתמשו בחוק המוצע, במצטבר לפגיעות אחרות באוכלוסיה הערבית בישראל, כדי לטעון כאמור. לעצם העלאתה של טענה כזו יהיו  השלכות קשות על מעמדה הבינלאומי של ישראל, הן ברמה המדינית והן ברמה המשפטית.

לסיום, עיקר הדאגה - הניסיון לפגוע באיזון בין היות המדינה דמוקרטית להיותה יהודית. הצעת החוק שומטת רגל אחת מתוך שתי הרגליים עליהם עומדת המדינה, והיא עלולה לגרום לקריסת המפעל הציוני.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

נעמי זוסמן, "נייר עמדה: חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי", מולד המרכז להתחדשות הדמוקרטיה

Rachman, Gideon (3 September 2015). "Refugees or migrants – what's in a word?". Financial Times

Rod Nordland (31 October 2015). "A Mass Migration Crisis, and It May Yet Get Worse". The New York Times


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)