‏290.00 ₪

 שאלת מחקר:

האם קיים קשר בין שכר המנהלים לבין רווחיות החברות?

תוכן עניינים

מבוא  

שאלת המחקר. 

השערת המחקר. 

היבטים תיאורטיים.. 

סקירת ספרות.

חובות וזכויות. 

היבטים מוסדיים..

תקינה בינלאומית - דוחות מאוחדים לפי התקינה הבינ"ל החדשה וגילוי נאות.

התחייבויות תלויות - IAS 

מכשירים פיננסיים: הכרה ומדידה - IAS 39. 

נדל"ן להשקעה- IAS 40. 

שכר המנהלים בארץ ובעולם ורווחיות החברה – נתונים גרפים ועובדות. 

טבלת השוואות נתוני ממוצע השכר בין מנכ"לים לעובדים רגילים במשק. 

כיצד נקבע שכר המנהלים.

כיצד נקבע שכר המנכ"לים..

הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה ורווחיות.

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים.

גישות להחלטה על שכר מנהלים.

גישת ההסכם.

תועלת אישית.

חוסר הסיבה של חברי מועצת המנהלים להעדיף את בעלי המניות

גישת הגמול.

גישת התועלתנות

משיכה

שימור 

מוטיבציה 

פערי שכר מנהלים לעומת זוטרים ורווחיות החברה.

סוגיית בחירת המנכ"ל ואופן קביעת התשלומים עבורו

סוגיית פערי השכר.

פערים מול הזוטרים –  נקודת ראות הזוטר.

רגולציית שכר מנהלים – חקיקה בעולם ובישראל.

חובת גילוי שכר בישראל.

חובת גילוי שכר בארה"ב.

ניסיונות רגולציה בעולם.

חקיקה ורגולציה בישראל.

הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ להגביל את שכרו של המנהל הבכיר בחברה עד פי 50

משכרו של העובד הזוטר ביותר.

היבטים אמפיריים..

בחירת המדגם..

מתודולוגיה.

רגרסיה ליניארית. 

ניתוח הממצאים..

מסקנות  

סיכום  

ביבליוגרפיה.

החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2016. הכנסת אישרה ב 28.3.2016 את החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח ברוב של 56 בעד ואף מתנגד . אישרה מליאת הכנסת את החוק בקריאה שניה ושלישית. עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי- 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד ברוב של 56 בעד ואף מתנגד אישרה הלילה מליאת הכנסת את החוק להגבלת שכר הבכירים, בקריאה שנייה ושלישית. איגוד הבנקים ניסה להפעיל לחצים עד לרגע האחרון בין היתר על יו״ר הכנסת יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, אך כאמור הניסיון כשל.[1]

עפ"י הצעת החוק תקרת השכר של מנכ״ל תאגיד פיננסי לא תהיה יותר מ-2.5 מיליון שקל בשנה וזאת עבור הוצאת שכר מוכרת לצרכי מס. אם ישולם שכר גבוה יותר, ישלמו הבעלים מס כפול על הוצאות השכר. כמו כן, שכרו של המנכ"ל יעמוד על לא יותר מפי 35 מעלות השכר של העובד המוחלש ביותר באותה חברה, לרבות עובדי קבלן המועסקים ישירות על ידי התאגיד. החוק יחול מיידית עם פרסום החוק ואילו על בכירים שכבר מועסקים ע"י החברות, החוק יחול חצי שנה מיום פרסום החוק על-מנת לאפשר לחברות להיערך ליישומו.

הביקורת הציבורית כיום, בסיומו של אחד המשברים הכלכליים הקשים ביותר שידע העולם, תוהה אם שכר המנכ"לים בחברות ציבוריות,  אשר חלק נכבד מבעליהן הוא הציבור אכן מוצדק, ואם הוא מגיע בד בבד עם ביצועי הפירמות שאותן הם מנהלים. כן, היא מעלה את הנושא האתי-מוסרי:  מנהלי חברות הנוטלים סיכונים גבוהים, מייצרים רווחים מרשימים ומושכים משכורות נאות,  אך ברגע שמשהו משתבש הם פונים לשלטונות כדי שיחלצו אותם מהמצב שאליו נקלעו. על כן את המחיר משלמים האזרחים במיסים, אבל לא רק במיסים.
כאשר חברות ציבוריות מפסידות כסף, חסכונות הציבור המושקעים בחברות אלה, לרוב בצורת קרנות פנסי ביטוח וקרנות נאמנות, נשחקים, וזאת כאשר ציבור זה אינו מיוצג כהלכה בדיון הקובע את שכר המנהלים. כדי להפחית את הסיכויים שמנהלים בחברות ירוקנו אותן מנכסיהן והן תתמוטטנה, תוך גרימת הפסדים לבעלי המניות, יש לפקח על מבנה התגמול ועל מדיניות התגמול של המנהלים ולקשור אותם ישירות לתפוקת החברות.
בימים אלה עולה השאלה אם צריך להגביל את שכר המנכ"לים באמצעות חקיקה ממשלתית. הביקורת העיקרית על צעד כזה היא שהטלת מגבלה על השכר תגרום ליצירת מסלולי תגמול חלופיים ובעייתיים יותר. בין הדרכים המוצעות לתמרוץ מנהלים, חוץ מהחקיקה, אפשר לראות תשלום מענק בהתאם לפרמטרים מדידים, כרווחיות או התייעלות וכן אופציות הניתנות למימוש רק לאחר תקופה מסוימת למניות, כדי שלמנהל יהיה תמריץ להבטיח שמחיר המניה יישאר גבוה לאורך זמן. בעקבות הביקורת, שטענה כי שכרם של חלק מהמנהלים בחברות ציבוריות גבוה באופן חריג, העלו מחדש ח"כ שלי יחימוביץ (מפלגת העבודה) וחיים כץ (מפלגת הליכוד) הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק. הצעת חוק להקטנת פערי השכר במשק, כפי שהוגשה ביוני של שנת , קובעת כי השכר של העובד הבכיר ביותר בחברה לא יעלה בחמישים פעמים על השכר של העובד הזוטר ביותר בחברה. הצעת החוק הזו מתייחסת לכלל החברות במשק, ולא רק לחברות ציבוריות. על פי הצעה זו, עובדי קבלן ייחשבו לצורך החוק כעובדים של המקום בו הם עובדים בפועל. הגדרת השכר בחוק כוללת כל הטבה, תמורה או גמול לעובד. בגדר עובד נחשב גם מי שהוא נושא משרה בחברה והמעביד קנה ממנו שירותים. ההצעה אינה מציעה מנגנון לאכיפת החוק, אלא מסמיכה את שר התמ"ת להתקין תקנות בעניין זה.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על שכר בכירים וביצועי החברה 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארליך, י. "שכר מנהלים בחברות ציבוריות: רגולציה ומנגנוני פיקוח", הכנסת, מרכז המחקר והמידע.

יזרעאלי ד. ונועם זהר, אתיקה ואחריות חברתית – היבטים ישראליים, הוצאת גומא-צריקובר)

צנגר , א. תרבות ארגונית, אמי"ת.

Angel, J.J., McCabe, D.M.The Ethics of Managerial Compensation: The Case of Executive Stock Options. Journal of business ethics, .

Bebchuk, L. Fried, J.  Executive Compensation as an Agency Problem. Journal of Economic Perspectives, 17.

Bloom, M. The ethics of Compensation Systems. Journal of business ethics, 52.

Frydman, C., Saks, R.E.  Historical Trends in Executive Compensation