‏0.00 ₪

הורדה

עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות -כל זכויות היוצרים שמורות למחבר

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין דפוס התקשרות לבין הפרעות אכילה ודיכאון בבגרות?

תוכן עניינים

.1 תקציר

.1 מבוא

3.סקירת ספרות

3.2 סקירת ספרות

3.2.2 דפוסי התקשרות

3.2.1 דפוסי התקשרות והתפתחות הילד

3.2.3 דפוסי התקשורת והשלכות פסיכו - התנהגותיות

3.2.4 דפוסי התקשרות והפרעות אכילה

3.2.5 דפוסי התקשרות והפרעה טורדנית

3.2.6 השערות ומטרות המחקר

.4 שיטה

4.2 שיטה

4.2.2 משתתפים

4.2.1 והליך המחקר

4.2.3 מערך המחקר

4.2.4 כלי המחקר

.5 תוצאות

.6 דיון

.7 ביבלגיוגרפיה

מטרת המחקר הנוכחי את הקשר בין דפוסי התקשרות לבין הפרעות אכילה ודיכאון בקרב נערים בגיל תיכון

וחטיבת ביניים. המחקר הנוכחי העלה את ההשערה כי נערים בעלי דפוס התקשרות לא בטוחה יתאפיינו ברמות

גבוהות יותר של הפרעות אכילה ודיכאון בהשוואה לנערים בעלי דפוס התקשרות בטוחה. על מנת לבחון את השערות

המחקר חולקו שאלוני דיווח עצמי ל 100 נערים בגילאים 21-28 משלושה בתי ספר בישראל. תוך שימוש במבחן

Tלשני מדגמים בלתי תלויים את ההבדלים בין נערים בעלי דפוס התקשרות בטוחה לבין נערים בעלי דפוס

התקשרות לא בטוחה בהתייחס להפרעות אכילה ותחושת דיכאון. בקצרה, תוצאות המחקר העלו כי נערים בעלי

התקשרות בטוחה התאפיינו ברמות גבוהות יותר של הפרעות אכילה ותחושת דיכאון בהשוואה לנערים בעלי

התקשרות לא בטוחה. ממצאי המחקר שופכים אור בכל הנוגע להשלכות השליליות של התקשרות לא בטוחה

ומעלים כי הורים אשר אינם מספקים את הצרכים של ילדיהם בשלבי הילדות המוקדמת מעלים את הסיכוי של

ילדיהם לפתח הפרעות אכילה או לסבול מתחושת דיכאון בהמשך החיים.

מפתח מילים: נערים בגיל חטיבת ביניים ותיכון; התקשרות בטוחה; התקשרות לא בטוחה; הפרעות אכילה; דיכאון.

מבוא

מחקרים רבים בספרות המחקרית בתחום "סמכות הורית" מעלים כי אנשים בעלי דפוס

התקשרות לא בטוחה נוטים לסבול מקשת רחבה של השלכות פסיכו – התנהגותיות שליליות בהשוואה

לאנשים בעלי דפוס התקשרות בטוחה, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך ) Bradford, 2009 (. מחקרים אלו

מעידים כי אנשים בעלי התקשרות לא בטוחה סובלים ממיומנויות חברתיות נמוכות, הישגים לימודיים

ירודים, רשת חברתית ותמיכה חברתית דלה, קשיים בפיתוח קשרים אינטימיים, קשיי הסתגלות וקשת

רחבה של הפרעות מנטאליות והתנהגותיות (2014 Huddy)

בעוד שמחקרים מלמדים כי אנשים בעלי דפוס התקשרות לא בטוחה סובלים ממגוון רחב של

השלכות פסיכו – התנהגותיות רבות, מעט מאוד מחקרים אמפיריים,

בייחוד בזירה הישראלית, בחנו האם קיים קשר בין דפוס ההתקשרות של הפרט לבין הפרעות אכילה

ותחושת דיכאון בקרב נערים בגיל תיכון וחטיבת ביניים. מטרת המחקר הנוכחי להשלים חלל זה בספרות

המחקרית. בהקשר זה, ניתן לצפות כי נערים בעלי דפוס התקשרות לא בטוחה יתאפיינו ברמות גבוהות

יותר של הפרעות אכילה. הוריהם של ילדים בעלי התקשרות לא בטוחה לעיתים רבות אינם נענים לצרכי התינוק

הקשורים לאכילה ושתייה. בנוסף, ילדים להורים אלו לעיתים רבות עשויים להיות רעבים במשך שעות, או לחלופין,

לסבול מאכילת יתר בעקבות היעדר ניטור מצד הוריהם בהתייחס לסוג ומינון המזון שילדיהם אוכלים. חוסר

סנכרון זה בין הצרכים של הילד לבין תגובת הוריו עשויה להוביל להפרעות אכילה, כגון - אכילת יתר, אנורקסיה

ובולימיה ) Foster (. בנוסף, מחקרים מעידים כי אנשים בעלי התקשרות לא בטוחה נוטים להתאפיין

בכישורים חברתיים נמוכים וברשת חברתית ותמיכה חברתית דלה. לאור זאת, אנשים אלו מתאפיינים בפסימיות,

מצב רוח ירוד ומפרשים אירועים באופן שלילי ) Shaw (. מחקרים מעלים כי גורמים אלו קשורים לסיכון

גבוה יותר לפיתוח הפרעות נפשיות, כמו דיכאון ) Cohen (. על רקע הסבר זה המחקר הנוכחי העלה את

ההשערה כי נערים בעלי התקשרות לא בטוחה בגיל בית הספר יתאפיינו ברמות גבוהות יותר של הפרעות

אכילה ותחושת דיכאון.

על מנת לבחון את השערות המחקר חולקו שאלוני דיווח עצמי ל 100 נערים בגילאים 21-28 משלושה

תיכונים וחטיבות ביניים בישראל. תוך שימוש במבחן T לשני מדגמים בלתי תלויים בחנו את ההבדלים בין נערים

בעלי דפוס התקשרות בטוחה לבין נערים בעלי דפוס התקשרות לא בטוחה בהתייחס להפרעות אכילה ותחושת

דיכאון. בקצרה, תוצאות המחקר העלו כי נערים בעלי התקשרות בטוחה התאפיינו ברמות גבוהות יותר של הפרעות

אכילה ותחושת דיכאון בהשוואה לנערים בעלי התקשרות לא בטוחה.

נתחיל מסקירה כללית לגבי המושג "דפוס התקשרות", תוך התמקדות בארבעה דפוסי התקשרות

שונים – דפוס התקשרות בטוחה, התקשרות נמנעת, התקשרות חרדה והתקשרות לא מאורגנת. בהמשך,

נסקור את הספרות הנוגעת להשלכות הפסיכו – התנהגותיות השליליות של התקשרות לא בטוחה. לאחר

מיכן, נציג סקירה כללית לגבי הפרעות אכילה ודיכאון ונסביר כיצד דפוס התקשרות לא בטוחה צפוי

להתקשר להפרעות אלו בקרב נערים בגיל תיכון וחטיבת ביניים. בהמשך, נציג את השערות המחקר, שיטת

המחקר ונדון בתוצאותיו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים )

Bradford, J. Obsessive-compulsive disorder. The Lancet, 374(9688), 491-499.

 Adalbjarnardottir, S., & Hafsteinsson, L. G. Adolescents’ perceived parenting styles and their substance use: Concurrent and longitudinal analyses.Journal of Research on Adolescence, 11(4), 401-423.

 עבודה אקדמית זו בקובץ PDF ולא הכי עדכנית ולכן בחינם. העבודות האקדמיות שברחבי המאגר שבתשלום הן בקובץ וורד פתוח ועדכניות -כל זכויות היוצרים שמורות למחבר