‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העברת תרבות המוצא לדור הצעיר של העולים מחבר העמים?

תוכן עניינים

מבוא. 

העלייה לארץ ישראל והיבטי ההשתלבות. 

מאפייני גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר. 

מאפייני הקליטה של יהודי חבר העמים והסתגלותם למציאות החדשה. 

השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי 

מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת. 

זיקה חלשה לקולקטיב היהודי 

קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות. 

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים..

ניתוח הממצאים.

תוצאות שאלות השוואה.

סיכום.. 

ביביליוגרפיה. 

נספחים.. 

שאלון הגירה ומשפחה.

פרטים דמוגראפיים.. 

תוצאות. 

עבודה זו תעסוק בשאלת העברת תרבות המוצא לדור הצעיר של העולים מחבר העמים. כלומר העברת המורשת הרוסית מעולי רוסיה לילדיהם בישראל.

במחקר מיוחד לצורך עבודה זו נבדקו 50 יוצאי חבר העמים , 25 נשים ו 25 גברים – הורים לילדים בגילאים 10-18 שנים.

עולי חבר המדינות שבאו בשנות ה-90 מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם חמישית מאוכלוסיית ישראל[1]. העלייה אכן תרמה את תרומתה לכלכלה והתרבות הישראלית, אך לא ניתן להתעלם מהתחלואות השליליות שהביאה עמה כמו עבריינות, סמים, אלימות, זנות, שיכרות ועוד. למרות שתחלואות אלו היו קיימות בעבר בחברה הישראלית יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו לצד התרומה הגדולה של עלייה זו בתחומים רבים.

מחקר אודות קשר בין סטייה חברתית והגירה, מחייב אפוא להביא בחשבון גם את המניעים להתנהגות זו וגם את הלכי הרוח בחברה הסובבת אותו. לשך כך, העבודה פותחת ברקע ספרותי שמאפיין את גלי העלייה, את תהליך וקשיי הקליטה בחברה ישראלית מתפתחת ומתהווה, האופן בו גלי העלייה התקבלו על ידי מדינת ישראל כחברה קולטת וכיצד זה השפיע על תהליך ההטמעה והשילוב בחברה הישראלית. בנוסף נעמוד על הקשר התאורטי בין הגירה לפשיעה וסטייה חברתית בכדי להבין את התפתחות תת התרבות העבריינית בקרב עולים ומהגרים בחברה הקולטת.

שאלת המחקר בעבודה זו הנה, כיצד מתבטא הקשר בין קשיי ההגירה והקליטה לבין התפתחות תרבות עבריינית בקרב עולי ברה"מ בישראל? ניתן להניח כי הסיטואציה המורכבת איתה נאלצו להתמודד העולים, שבה הם מצויים בין הצורך והרצון לשמור על תרבות, זהות ומקורות ארץ מוצאם לבין הרצון להשתלב ולהשתייך בחברה הישראלית, מוביל לקונפליקט עוצמתי אשר עשוי לפעול כזרז להתנהגות עבריינית ולסטייה חברתית.

מחלקת המחקר של משטרת ישראל, נתוני השב"ס, הכנסת, סקירת עיתונות יומית וגורמים נוספים, אוספים נתונים אודות הפשיעה תוך פילוח העבריינים על פי השתייכותם האתמו-תרבותית. נתוני פשיעה רשמיים אלה אמורים לספק תמונה כללית - על סוגי הפשיעה ומגמות פשיעה. עם זאת במציאות המשתנה, המידע שניתן לדלות על המימדים האמיתיים של הפשיעה מנתונים אלה מוגבל. עקב פורמט משתנה, פשיעה רבה שלא מדווחת, שיעורי הפשיעה ופילוח סוגי העבירות המבוצעות על ידי עולים, לפעמים אינם מובחנים בין עולים מארצות מוצא שונות, ניפוח ממידי התופעה על ידי התקשורת וגורמים נוספים שבעקבותם קשה לכמת ולחשב את שיעור העבריינות ביחס לחלקה של כל תרבות באוכלוסיה הכללית.

יחד עם זאת, השערת המחקר גורסת כי היקף הפשיעה בקרב מהגרים דוברי רוסית גדול יחסית לשיעורם באוכלוסייה ושונה מזה שבקרב אוכלוסיות עברייניות ותיקות כשמתחשבים בקשיים הרבים בהם נתקלה עלייה זו, הן מבחינה תרבותית בניסיון התאקלמות והשתלבות בחברה החדשה, הן מבחינה תעסוקתית וסוציו-אקונומית וכך גם ההיבט האידיולוגי לאומי שמשחק תפקיד מכריע בשאלת הזיקה לארץ ישראל. לשם כך, העבודה תנתח תוכן המתבסס על הפרדיגמה של המחקר האיכותני ותיעזר גם בממצאי מחקרים, נתונים סטטיסטים, עיבוד נתוני פשיעה של משטרת ישראל, פילוח העבריינים והעבירות ופרוטוקולים של דיוני ועדות הכנסת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ליזה רוזובסקי, ישראלי, דבר רוסית: העולים שרוצים שילדיהם ישמרו את השפה שעליה גדלו, 2017

בן מזריץ' היו זמנים ברוסיה, כנרת-זמורה-ביתן, 2016.

הורוביץ, ת. ולשם א. יוצאי ברית-המועצות במרחב התרבותי בישראל. דיוקנה של עלייה - תהליכי קליטתם של עולי ברית-המועצות לשעבר. ירושלים, מאגנס.