‏290.00 ₪

תוכן עניינים

קיבעון 

תיאוריית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של פרויד.

נקודות חשובות בתיאורית ההתפתחות של פרויד

השלב האנאלי בתיאוריית ההתפתחות של פרויד. 

סיפור מקרה אישי

מקורות

השלב האנאלי הוא השלב השני בתיאורית ההתפתחות הפסיכו-סקסואלית של זיגמונד פרויד והוא מגיע לאחר השלב האוראלי בגילאי 2-3.

האזור הארוגני בשלב האנאלי: פי הטבעת – כלומר, האנרגיה המינית, הליבידו, של התינוק מופנית בשלב האנאלי אל פי הטבעת וזה בשל הקשר שלו לנושא הצואה.

קונפליקט מרכזי בשלב האנאלי: הענות לדרישות הסביבה לרכישת הרגלי ניקיון לעומת סיפוק הדחף להתלכלך.

על פי פרויד, כשהילד מתחיל לשלוט על שרירי הסוגרים הוא מפיק הנאה הן מעצירת הצואה והן משחרורה. הוא גם נהנה לשחק בצואה, לגעת בה ואף לחלוק בה עם אנשים שהוא אוהב. בגיל זה בדרך כלל מתחילים ההורים לנסות ולגמול את הילד ולאמן אותו להתאפק ולא לעשות את צרכיו בחיתול אלא בסיר, מבחינת הילד זוהי דרישת המציאות שהסביבה מטילה עליו בפעם הראשונה וכתוצאה מכך מתחיל להתפתח חלק אישיות שמטרתו לתווך בין הדחפים ובין הסביבה- "האגו". הצורך לשלוט בסוגרים הוא למעשה התביעה הראשונה שמציב הסופר אגו בפני האיד של הילד (המודל המבני של פרויד) [1] 

בתיאוריה של פרויד השלב האנאלי הוא זה שבו העצמאות של התינוק מתחילה להתגבש ועל ההורים מוטלת החובה להתייחס לנושא זה- לא לכפות עליו הרגלי ניקיון נוקשים מידי: לא לתבוע ממנו להתאפק ולהגיב בכעס כשברח לו, ומצד שני גם לא לתת לו חופש בשחרור עשיית הצרכים אלא לאפשר לו תהליך טבעי של פתרון הקונפליקט שנוצר בשלב זה.

התנהלות נכונה של ההורים בשלב האנאלי על פי פרויד היא לתת לתינוק ליהנות מהעצמאות שלו ולחנך אותו לניקיון. אם ההורים לא יתנו לו עצמאות או שלא יחנכו אותו לניקיון עלול להיווצר מצב של קיבעון אנאלי: נטייה לסדר ולניקיון, עקשנות,דייקנות, רכושנות וקמצנות (המבטאים עצירה פסיכולוגית במקביל לעצירה הגופנית של הצואה) או בנדבנות (המבטאת את היפוכה של העצירות-את היכולת לשחרר) וכן באי יכולת לסבול אי וודאות. פרויד טוען כי גם אכזריות וסדיזם, הרסנות ואי סדר קיצוני נובעים מאותו מקור, ואף קושי בקיום מערכת זוגית. [2] 

– הטיפוס האנאלי-פאסיבי: מתנהג בדרך של עצירה ואיפוק-ניקיון, קמצנות, דייקנות וכפייתיות.

– הטיפוס האנאלי אגרסיבי: מתנהג בדרך של שחרור מוגזם (אכזריות הרסנות ועוינות לסביבה). [3] 

סיפור מקרה אישי:

" אני יכולה לומר בוודאות כי אני אובססיבית לניקיון ברמות מטורפות.

אני יוצאת כל יום ב-7 בבוקר לעבודה, ומתעוררת שעה לפני כן רק כדי לנקות ולסדר את הבית

כשאני חוזרת מהבית בסביבות השעה 4 אחה"צ, אני מנקה אותו שוב... גם אם אף אחד לא היה בבית במהלך היום.

לאחר מכן כשבעלי מגיע בערב במקום לשבת ולהיות איתו אני צועקת עליו להרים רגליים כדי שיתן לי לנקות

כשילדיי חוזרים בסופי השבוע מהפנימייה אני כל היום מנקה ומסדרת סביבם

אני שמה לב לדברים האלה בדיעבר, כשהם מעירים לי, או כשאני חושבת על זה

למשל, ביום שישי ישבנו לאכול ארוחת שישי וברגע שמישהו סיים משהו מהצלחת ישר התנפלתי ופיניתי לו את הצלחת, ואף שטפתי אותה.

גם לזה שמתי לב רק בדיעבד.

אני פשוט לא שולטת בעצמי בכל הנושא.

מנקה באותו מקום שלושים פעמים."

אני יודעת שאני אובססיבית ברמות קשות לסדר ונקיון ואני אשמח לטפל בזה אם יש פיתרון. מדובר בתופעה של דפוס חוזר הקשור לקבעון בשלב האנאלי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 Salman Akhtar, Comprehensive Dictionary of Psychoanalysis (London ) p. 112

Sigmund Freud, On Sexuality (Penguin Freud Library 7) pp. 68–70 and p. 151