עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית ברוך שפינוזה,נידוי הקהילה היהודית, פנתאיזם, אפיקורוס, אתאיזם, יהדות, אלוהות, יהודי אמסטרדם, אוריאל אקוסטה (עבודה אקדמית מס. 11243)


‏290.00 ₪

26 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11243
עבודה אקדמית ברוך שפינוזה,נידוי הקהילה היהודית,פנתאיזם,אפיקורוס,אתאיזם,יהדות,אלוהות,יהודי אמסטרדם,אוריאל אקוסטה


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלו של ברוך שפינוזה– היהודי שהתנתק מן הקהילה , אך נשאר יהודי ?

 

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

תפיסתו הדתית של שפינוזה כרקע להחרמתו

יחסו של שפינוזה אל האלוהים

התבונה מפתח לחירות האדם

השוואה למנודה נוסף מהקהילה היהודית : גבריאל אקוסטה

סיכום

ביבליוגרפיה

 

עבודה אקדמית זו תעסוק בדמותו של ברוך שפינוזה, פילוסוף יהודי-הולנדי חשוב מאוד בן המאה ה- 17. העבודה תנסה לבדוק כיצד שפינוזה היה יהודי שהתנתק מן הקהילה , אך נשאר יהודי.

שפינוזה נחשב ע"י הקהילה היהודית הולנדית ככופר באלוהים וביהדות. הוא בחן לאור השכל וההגיון את העולם ואת המהויות המטפיסיות שבו, את התנ"ך ואת תפיסת הדת היהודית שהיתה מקובלת בקהילתו, והגיע למסקנות שהיו מרחיקות לכת בדורו. הוא ביקש להוכיח שהתנ"ך אינו פרי התגלות אלוהית, והטיל ספק במסורת המייחסת את כתיבת חמשת חומשי התורה למשה רבנו; יתר על כן, הוא סבר שיש לשפוט את תורת משה וחוקיה על פי השכל הישר וקבע שלחוקים אלה אין יתרון על "חוק הטבע". שפינוזה לא האמין שהניסים המתוארים בתנ"ך התרחשו בדרך על-טבעית, וטען שאפשר להסבירם הסבר רציונלי. (Goode)

הרבנים השמרנים של הקהילה היהודית באמסטרדם הוקיעו את שפינוזה לחלוטין.  הם ראו בדעותיו אלה כפירה בעיקר וחששו מפני התפשטותן; הם טענו ששפינוזה עבר בפומבי על מצוות היהדות, ובשנת 1656 הכריזו עליו חרם, קללו אותו ונידוהו ואסרו על חברי הקהילה לבוא עימו במגע. בשנת 1670 הופיע בעילום שם בלטינית (השפה שבה נכתבו רוב ספריו) חיבורו "מסכת תיאולוגית מדינית", שבו קרא לכינון חופש המחשבה וחופש הדת. (בן שלמה, 2012)

באופן מוטעה ראו בשפינוזה ככופר וכאתאיסט. גם בדורו וגם בדורות הבאים הואשם שפינוזה באתיאיזם, כלומר בכפירה בקיומו של האל, אך אשמה זו סילפה את תורתו סילוף גס. שפינוזה לא היה אתיאיסט, אלא פנתאיסט, כלומר מי שרואה את האל כמהות אימננטית, המצויה בכל, ולא כמהות על-טבעית, טרנסצדנטלית, שמעל ומעבר למציאות ולכל מה שקיים בעולם. אלוהים, לפי תורתו של שפינוזה, איננו ישות המכוונת את מהלך הדברים מחוץ, אלא סיבת הדברים, המצוייה בהם ונובעת מתוכם. (נדלר)

 

שפינוזה תיעד ונימק השקפותיו בספרים רבים שנחשבו כטומאה גדולה בעיני היהודים בקהילתו דאז. בספרו הגדול "תורת המידות" ("אתיקה") שהודפס רק לאחר מותו, ביקש שפינוזה להשתית את המוסר על "אהבת האל השכלית": מי שתופס בשכלו את מהות האל - אוהב אותו, ומתוך אהבתו לאל הוא מסוגל לכבוש את יצרו ולסגל לו את המידות הטובות, כלומר את ההתנהגות המוסרית הנאותה. (בן שלמה)

 השוואה למנודה נוסף מהקהילה היהודית : גבריאל אקוסטה:

גבריאל אקוסטה נולד בשנות התשעים של המאה ה-‏16 בפורטוגל ואח"כ בהולנד (שפינוזה היה ילד בתקופתו אקוסטה וגם היה ממוצא פורטוגזי) שתחת שלטון האימים של האינקוויזיציה. יהודי אמסטרדם, האנוסים לשעבר, עורכים לאקוסטה טקס אוטו דה פה. לאחר שהוא חוזר בו מ-"שגיאותיו", הוא מולקה ל"ט מלקות, ובסוף תפילת השבת, הוא מושכב על מפתן בית הכנסת, וכל הקהילה צועדת החוצה, על גבו החשוף. (פיינר)

ברוך שפינוזה היה אז בן שמונה. האם נכח במעמד זה, שהבהיר מה חושבת הקהילה היהודית על החושב החופשי?

 

שפינוזה היה פילוסוף יהודי-הולנדי במאה ה- 17 , בן למשפחת אנוסים. הוא פיתח השקפות פילוסופיות חדשניות לתקופתו, ויש הרואים בו את היהודי החילוני הראשון. שפינוזה נחשב לאבי ביקורת המקרא, אותו תפש כיצירה אנושית ולא פרי של התגלות אלוהית.

שפינוזה נחשב להוגה דעות רציונליסטי, שהשפיע רבות על המחשבה הפילוסופית האנושית, ולמייסד של מדע ביקורת המקרא. יש המכנים אותו פילוסוף הפילוסופים. זכה להוקרה רבה מצד פילוסופים שונים כמו הגל, נובאליס ויעקובי, ומצד משוררים כמו גתה, הרדר, קולרידג' ושלגל.

הרעיון השפינוזאי לפיו היהדות במקורה אינה דת אלא תורה וחוקה מדינית, קסם במיוחד לתומכי הציונות ולתנועה הציונית. בשנת 1927 חרג פרופסור יוסף קלוזנר מן הנימה האקדמית המקובלת, ובסערת רגשות בלתי מוסתרת כתב: "...לשפינוזה היהודי נקרא... מעל רמת הר הצופים, מתוך מקדש המעט שלנו האוניברסיטה העברית בירושלים הותר החרם! סר עוון היהדות נגדך וחטאתך לה תכופר! אחינו אתה, אחינו אתה, אחינו אתה!", גם אחרי קום המדינה חשו ראשיה צורך לאחד בין התקומה הלאומית והאתוס הדתי היהודי, וראש ממשלת ישראל, דוד בןגוריון, נדרש לעניין באמרו, בשנת 1953, כי חובה להחזיר "ללשוננו ולתרבותנו העברית כתבי ההוגה המקורי ופילוסוף העמוק ביותר שקם בתוך העם העברי באלפיים השנים האחרונות..."

 

בנגזרות החרם שהוטל על שפינוזה, עוסקת "ירושלים החדשה", הצגה שעלתה ב-2012 בתיאטרון החאן בירושלים. ההצגה, מאת דויד אייבס ובבימויו של סיני פתר, נוגעת לא רק במעשה הנידוי, אלא גם בהשתקת המחשבה החופשית באמצעות בידוד של אלה שאינם הולכים בתלם. "שפינוזה היה מהפכן מהסוג שלא מיישר קו. זה 'פגם' שהופך אותו למעניין", אומר הבמאי, "הוא לא דמות רומנטית, מתוקה, קורבנית. הוא יהיר ומעצבן. אנחנו פוגשים אותו בהצגה כשהוא צעיר מאד. מאוחר יותר 'למד' משגיאותיו והפנים את הצורך בכפל לשון. שפינוזה דיבר בשפה אחת להמון, באחרת לאינטלקטואלים ובאחרת לפוליטיקאים". (Goode)

 

לתפיסת עולמם של פרנסי הקהילה היהודית באמסטרדם, דעותיו של שפינוזה איימו על המשך קיומה. "גם אם אי אפשר לקבל או להסכים עם המסקנה שחרם הוא הפתרון היחיד, אי אפשר שלא להבין אותה", אומר פתר, "זו החלטה בלתי נמנעת לקהילת גולים שנדרשת לזהירות". עד ל-1656 הגיעו לאמסטרדם, בשל המדיניות ההולנדית הנאורה יחסית, אלפי פליטים יהודים שנמלטו מפורטוגל וספרד. "בניגוד לקהילת הפליטים הדרום סודנית בישראל, הם קיבלו אישור לעבוד. הולנד נתנה מקלט מדיני ובתמורה ביקשה לרתום את כישוריהם של היהודים במסחר, לטובת צמיחת הבורגנות. ההולנדים הצליחו להפוך את קהילת הפליטים למועילה למרות שהיו להם כל הסיבות לחשוש מהתבוללות וכפירה". 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בריקמן, ז'נבייב. יהודיותו של שפינוזה, ירושלים: הוצאת כרמל. עמ' 59-107

נדלר, סטיבן. שפינוזה ביוגרפיה, תל אביב: הוצאת רסלינג . עמ' 21-48

פיינר, שמואל .מהפכת הנאורות – תנועת ההשכלה היהודית במאה השמונה-עשרה, ירושלים: מרכז זלמן שזר. עמ' 101-129

 

Damasio, Antonio. Looking for Spinoza: Joy, Sorrow, and the Feeling Brain, Harvest Books. Page 74-81



העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)