‏290.00 ₪

מבוא 

חלק א: סקירת מקורות

רקע: מי היה הלל הזקן?

ללמד על מנת ללמוד: כיצד מכשירים תלמידים ללמידה עצמית?

א. חשיבותן של שאלות בתהליך הלמידה 

ב. למידה מתוך הכוונה עצמית: הגדרת המושג

ג. חקירה וגילוי בלמידה

ד. למידה בדרך החקר בכיתה ויישומה בעידן האינטרנט

ה. תפקיד המורה כמנחה ומכוון

ו. סיכום

חלק ב: דיון

עליית הלל לנשיאות

מפגשי הלל עם לומדים

סיכום

נספח א 

ביבליוגרפיה

התלמוד הבבלי מספר בין היתר על הלל הזקן, בעודו תלמיד צעיר: עני ועשיר ורשע באין לדין. לעני אומרים לו: מפני מה לא עסקת בת ורה? אם אומר "עני הייתי וטרוד במז ונותי", אומרים לו: כלום עני היית יותר מהלל? אמרו עליו על הלל הזקן שבכל יום ויום היה עושה ומשתכר בטרעפיק. חציו היה נותן לשומר בית המדרש, וחציו לפרנסתו ולפרנסת אנשי ביתו.

פעם אחת לא מצא להשתכר ולא הניחו שומר בית המדרש להכנס. עלה ונתלה וישב על פי ארובה כדי שישמע דברי א-להים חיים מפי שמעיה ואבטליון. אמרו: אותו היום ערב שבת היה, ותקופת טבת היתה, וירד עליו שלג מן

השמים. כשעלה עמוד השחר, אמר לו שמעיה לאבטליון: אבטליון אחי, בכל יום הבית מאיר, והיום אפל. שמא יום המעונן הוא? הציצו עיניהן וראו דמות אדם בארובה. עלו ומצאו עליו רום שלש אמות שלג. פרקוהו והרחיצוהו וסיכוהו והושיבוהו

כנגד המדורה. אמרו: ראוי זה לחלל עליו את השבת! מכאן ממשיכה הברייתא ומעלה שאלות גם לעשיר ולרשע, מול נסיונותיהם להצדיק את חוסר עיסוקם בתורה. אמירתה החינוכית של הברייתא היא שתמיד יש לאדם אפשרות ללמוד תורה, והלל, שהיה עני ולמד בכל זאת, הוא הוכחה לכך. האם חוויתו האישית כתלמיד צעיר תשפיע עליו, והוא יגדל להיות מחנך בעל אופי אחר? מאז שכב בשלג על הגג, הלל גדל בתורה ואף הגיע להיות נשיא הסנהדרין, העמיד תלמידים הרבה

והשפיע רבות על עולם לימוד התורה ועל ההלכה. ברצוני לעמוד על דמותו של הלל לא כנשיא ולא כמורה הלכה, אלא דווקא כ מחנך. אותו ה לל שהתאמץ כל כך כתלמי ד צעיר ללמוד תורה ולא היה יכול להכנס בקלות לבית המדרש, עתיד לפתח גישה אחרת ומיוחדת לכשיהיה בעמדת המחנך. במקורות התורה שבעל פה מצויים סיפורים רבים על הלל הזקן, ובעיני בחלק גדול מהם ישנו מסר חינוכי משמעותי. כוונתי לא רק למסר הפשוט של כל ס יפור וסיפור עם התוכן שבו, אלא לרוב נוסף של מסר פדגוגי, עקרונות שונים הקשורים בחינוך, שאפשר ללמוד מתוך הסיפורים, ועליהם אעמוד בעבודה זו. לדוגמא: מהו מקומו של התלמיד מול המורה? איזה תהליך לימודי מחנך צריך להעביר את תלמידו, ואיך? ובעיקר- כיצד מכוונים תלמיד כדי שידע ללמוד בעצמו, ללא המורה? בחלק הראשון של העבודה, ברצוני לבחון שאלה חינוכית עקרונית: כיצד על מורה לפעול כדי להכשיר את תלמידיו ללמידה עצמית? בפתיחת חלק זה אתאר בק צרה את זמנו של הלל ומפעליו השונים. הרקע ההיסטורי חשוב להבנת הסיפורים בחלק השני של העבודה. רוב החלק הראשון של העבודה יעסוק בסקירת המקורות המדעיים הרלוונטים, דרכם נברר מושגים שונים הקשורים בלמידה העצמית. מגמתי העיקרית בעבודה היא להבין את תהליך הלמידה, וכיצד מכשירים ומכוונים תלמיד כדי שיוכל ללמוד בעצמו ללא תלות במורה ובבית

הספר. מעבר לעניין החשוב של הקניית כלים ללמידה בהמשך, ברצוני להדגיש שהלמידה משמעותית יותר כאשר התלמיד עובר תהליך למידה ועיבוד בעצמו וחווה את הגילוי, במקום שהמורה יגיש לו את המיד ע כמוצר מוגמר שעליו לקלוט ותו לא. כאשר לימדתי בעצמי, פעמים רבות חשתי ב דבר זה בעוצמה רבה: אינו דומה תלמיד ש"יודע" עובדה מסויימת כי המורה אמ ר אותה בשיעור והתלמיד שמע, לתלמיד שקיבל כיוון מתוך השיעור, עיבד את ה דברים, ומתוך חשיבה הגיע למסקנה באופן עצמאי. בעבודה יוצגו שלבים שונים שתלמיד צריך לעבור בשביל לפתח יכולות ללמידה כזו, ותחילה אעמוד על חשיבותה של שאילת שאלות על ידי התלמיד כבסיס ללמיד ה. אבאר את המושג "למידה בהכוונה עצמית" - איך תלמיד צריך להיות מכוון, כדי להבין לגבי עצמו איך הוא לומד, כדי להתקדם גם בתחום הכלים והכישורים. אציג את מושג החקירה המשמעותי בחשיבה ולמידה, ואראה יישומים של עקרונות אלו דרך תו כניות הקשורות ללמידת-חקר. לאחר מכן, אבחן בקצרה כיצד תחום זה התפתח בעידן הטכנולוגי המודרני, ולבסוף, אעמוד ג ם על תפקידי המורה בתהליך

הזה. בחלק השני של העבודה אשוב אל דמותו של הלל. אביא במלואם א ת הסיפורים והמקורות בהם אני רוצה לדון, ואנתח א ת הסיפורים על מנת לה ציג את הקשרים ביניהם לבין העקרונות החינוכיים עליהם עמדנו בחלק הראשון. מטרתי המר כזית בעבודה היא לעסוק בהוראה המכוּונת להכשרת תלמידים ללמידה עצמית, ובשלב השני, כאמור, לטעון שיש בחלק גדול מ הסיפורים על הלל הזקן רובד של מסרים חינוכיים-פדגוגיים, ושאפשר ללמוד מתוכם על אותו נושא: לא רק מ הצריך ללמד, אלא גם איך צריך ללמד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

טויכר-סער, ו'. למידה מתוך הכוונה עצמית: תפיסת המושג ותפיסת תפקיד המורים

127-147 , המאמנים בפיתוח למידה מתוך הכוונה עצמית. דפים, 31

לאו, ב' . חכמים (כרך א). תל אביב: ידיעות אחרונות וספרי חמד.

Audet, R.H. Inquiry: A Continuum of Ideas, Issues, and Practices. In R.H.

Audet & L.K. Jordan (Eds.), Integrating Inquiry Across the Curriculum