‏290.00 ₪

שאלת המחקר

באילו אמצעים משתמש במאי הסרט כדי לתאר את מצוקת אזרחי אירן?

השערת המחקר

במאי הסרט פרידה ביקורתי מאוד כלפי המצב הפוליטי באירן וכורך הציבורי והפוליטי עם האישי – כלומר קושר מצוקתם האישית של האזרחים באירן לשלטון הרודני הפרסי.

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

השערת המחקר. 4

עלילה. 4

הקולנוע האיראני 6

הבמאי אסגאר פרהאדי (האוטר) 7

אמצעים קולנועיים מתודולוגיים:. 8

הסצנה האחרונה. 10

אישוש השערת המחקר. 24

ביבליוגרפיה. 25

פילמוגרפיה. 26

עבודה זו משיקה לכמה תחומים עיוניים: קולנוע,מזרחנות, מדעי המדינה, סוציולוגיה, תקשורת, מדעי התנהגות. אבחן את נושא העבודה ואשתמש במדיה ספיציפית: הסרט " פרידה" של אסגאר פרהאדי ואבדוק באילו אמצעים משתמש במאי הסרט לתאר את מצוקת הגיבורים האזרחים האירנים.

פרידה הוא סרט דרמה איראני שיצא לאקרנים ב-2011. הסרט נכתב ובוים על ידי אסגאר פרהאדי, ומככבים בו לילא חאתמי, פימאן מואדי, שהאב חוסייני,סארה ביאת וסרינה פרהאדי[1].

העלילה מתמקדת בזוג איראני מהמעמד הבינוני, נאדר וסימין, שנמצא בתהליכי גירושים, ובעימות הטעון המתפתח ביניהם לבין זוג דתי מהמעמד הנמוך על רקע טרגדיה שקשרה את גורלם.

הסרט זכה בפרס דוב הזהב על הסרט הטוב ביותר, ובפרס דוב הכסף על המשחק הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, והיה לסרט האיראני הראשון שזכה בפרס זה. הסרט זכה גם בפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר ובפרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר לתסריט המקורי הטוב ביותר.

כמו צעירים רבים החולמים על המערב החופשי גם סימין מאסה בחיים באירן הדתית והשמרנית. היא רוצה לעבור לאירופה שם לטענתה תוכל לחיות בצורה חופשית ולהעניק לבתה היחידה חיים טובים יותר. בעלה נאדר מסרב לעזוב את ארץ הולדתו בגלל אביו שסובל מאלצהיימר מתקדם. סימין מעוניינת להתגרש מנאדר ולהתקדם הלאה בחייה, והוא לא ממש מסרב. סימין חוזרת להתגורר עם הוריה עד שבית המשפט יחליט האם בתם תשאר עם האב או תעבור אל האם. 

מאחר ואשתו עוזבת אותו והוא זקוק לעוזרת בית שתטפל באביו החולה וגם תדאג לניקיון, שוכר נאדר את רזיה, צעירה דתית המטפלת בבתה הצעירה ומגוננת על בעל מובטל. הוא לא יודע כי העובדת החדשה שלו מחביאה ממנו סודות העלולים לסבך אותו ועלולים לגרום לו לאבד את כל היקר לו. "פרידה" הוא שני סרטים בכרטיס אחד: מצד אחד דרמה משפטית אנושית מורכבת בעלת רבדים רבים העוסקים בבירוקרטיה המשפטית של אירן העכשווית והחוקים האבסורדים השונים הקיימים במדינה הדתית והשמרנית; מצד שני זהו סיפור משפחתי קורע לב המתאר בעדינות לא מתיפייפת מערכת יחסים בתוך משפחה מצומצמת בין בעל לאשתו, בין הורים לילדיהם. [2]

זהו לא סרט פולקלוריסטי צבעוני. זהו סרט עכשווי, על אירן של היום. "פרידה" מעלה שאלות רבות אך לא מעניק תשובות, כי התשובות הניתנות על ידי הדמויות השונות בסרט: אם זה השופט, אם אלו הגיבורים או דמויות המשנה. נראה שכולם טועים. העלילה הופכת לסוג של סרט בלשי, כאשר הצופים ביחד עם הגיבורים תרים אחרי האמת ואחר הפתרון הגואל לסיטואציה שאליה נקלעו גיבורי הסרט. אפילו השוט האחרון משאיר אותנו עם תחושה מעיקה כאשר החוסר ודאות ממשיך לעטוף אותנו כמו שאת גיבורי הסרט עצמו. [3]

על אף ש"פרידה" נוצר על ידי גבר ולכאורה גיבור הסרט הוא נאדר, דווקא הנשים הם הדמויות המרתקות הפועלות בו. אם זאת סימין הדעתנית שיודעת בדיוק מה היא רוצה וכיצד צריך לפעול. אם זו רזיה הנקרעת בין עולם הדת והחוקים שהיא צריכה לפעול למרותם לעומת המציאות בו היא חיה הסותרת כמעט לחלוטין את האמונה שלה. אין זה פלא שהסרט זכה בפסטיבל ברלין בפרס הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר, השחקנית הטובה ביותר, זכה בגלובוס הזהב לפרס הסרט הזר הטוב ביותר ואף מועמד לפרס האוסקר לסרט הזר.

"פרידה" הוא סרט חכם, עם תסריט כתוב היטב, בימוי מדויק ומשחק מעולה. אין ספק שהיצירה הקולנועית שלפניכם עושה את מה שהרבה סרטים אחרים לא מצליחים לעשות: להפעיל לצופה את גלגלי המוח במשך ימים ולא לצאת מהלב במשך שבועות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ליאור אלפנט, נישואין נוסח איראן: ביקורת על "פרידה", "רוזבאד"

 פרידה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb באנגלית

כלב, ח. מבע קולנועי. תל-אביב: אופטימוס.

Shohini, Chaudhuri & Howard Finn. The Open Image: Poetic Realism & The New Iranian Cinema In Screen Vol. 44, Spring, No. 1. pp. 38-57