‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי המלצת אנליסטים בשוק ההון?

תוכן עניינים

מבוא. 2

סוגי המלצות אנליסטים.. 2

הבדל בין buy side ו-sell side. 3

חלק שני: המחקר. 4

שיטת המחקר. 4

חישוב תשואה נדרשת (SML) 4

תשואה שנתית עודפת CAR1. 6

תשואה שנתית מעשית CAR2. 6

תיאום בין משתנים- מדד פירסון 6

תוצאות המחקר. 8

מסקנות. 11

טעויות מחקר. 12

נספחים.. 15

נספח א'- מסד נתונים.. 15

נספח ב'- תשואה שנתית ממוצעת. 22

נספח ג'- ריבית חסרת סיכון 23

נספח ד'- חישוב CAR,SML ו-ביטא. 24

נספח ה'- מדד פירסון 28

ביבליוגרפיה. 30

הסמינריון עוסק בשוק ההון. אנליסט מסוג Sell-side עובד עבור ברוקראז' (תיק השקעות של מניות החברה בה הוא עובד או מוחזקות ע''י החברה בה הוא עובד), או חברה שמנהלת חשבונות ומספקת המלצות עבור לקוחותיה. האנליסט הוא זה שממליץ על קניה, מכירה ותשואת שוק (ניטרלי), המלצות אלו עוזרות ללקוחות לקבל החלטת השקעה במניות. כמו כן השפעה זו על החלטות ההשקעה של הלקוחות היא רווחית עבור הברוקראז', מפני שבכל פעם שלקוח מבצע החלטת מסחר במניות (קניה או מכירה), הברוקראז' זוכה לעמלה עבור העסקה. לעומת זאת לא ניתן לומר כי האנליסט מתאים את המלצתו רק בכדי ליצור עסקאות שיניבו עמלה. אך חשוב להבין במקביל כי האנליסטים מקבלים שכר עבור המלצותיהם והם מחויבים לברוקראז' ולא ללקוחות. בתוך כך ההמלצות לא מכוונות כלפי לקוח ספציפי, אלא כלפי כלל לקוחות החברה עבורה ההמלצות ניתנות. לכן כאשר לקוח שוקל המלצה כאמור עליו לבדוק האם היא מתאימה לצורת ההשקעה האינדיבידואלית שלו.

אנליסט מסוג Buy-sideעובד בד''כ עבור קרנות פנסיה או קרנות נאמנות. האנליסט מבצע מחקר ונותנים המלצות למנהלי הכספים של הקרן המעסיקה אותם. האנליסט קובע כמה מבטיחה ההשקעה הצפויה במניות ועד כמה היא תואמת עם אסטרטגיית ההשקעה של הקרן. ההמלצה תבוסס על סמך התשובה לשאלות אלו. ההמלצות ניתנות לטובת הקרן המזמינה את השירות, ולא זמינות לגורמים חיצוניים. הדבר נובע מעיקרון התחרות בין הקרנות-אנליסט המועסק ע''י קרן מסוימת לא מעוניין שמידע אודות השקעה כדאית במניות כלשהן תגיע לידי קרן מתחרה. האנליסט נמדד במספר ההמלצות הרווחיות שניתנות לקרן בה הוא מועסק.[1]

שאלת יכולתם של אנליסטים לנבא באופן נכון את התנהגות המניות נדונה בעבר במספר מחקרים. התשובה שהתקבלה אינה חד משמעית, בעוד שבמחקרים מסוימים נמצא כי ביצועי המניה תאמו את האנליזות באחרים נמצא חוסר התאמה, כך שנראה כי התוצאות אינן מובהקות ברמה הנדרשת לקבוע את יכולתו המוחלטת של האנליסט לנבא את התנהגות המניה. לעומת זאת יש לציין כי למרות הסקפטיות הצפויה בנוגע להמלצות השקעה, ישנו קשר מסוים בין ההמלצה לבין התנהגות המניה. ראה למשל אנליסטים בעלי מניות בחברות מסוימות (להלן: " אנליסטים בעלי עניין"") הממליצים להשקיע בהתאם לאינטרסים שלהם כבעלי עניין (ניגוד עניינים). דוגמא נוספת היא אירועים המשפעים על מתן ההמלצה: משברים כלכליים, מלחמות ואסונות.

המחקר הנדון בעבודה זו אינו מתמקד בהשפעות של האנליסטים על שוק המניות, קרי על תשואת המניות (לרוב הדבר נבחן ע''י מחקר בשלוש תחנות זמן: לפני מתן ההמלצה סמוך למתן ההמלצה ולאחר מתן ההמלצה), אלא מנסה לתת תשובה יבשה וברורה האם האנליסטים אכן מנבאים נכון את המציאות במתן המלצותיהם. שוב נדגיש כי המחקר שביצענו מתעלם מהתמודדות עם שאלות כגון: מתן המלצה ע''י בית ההשקעות הספציפי, או אינטרסים אחרים של נותני ההמלצות (למרות שמידע זה נגיש בנספחים המצורפים, וניתן להסיק מסקנות גם לשאלות אלו). המטרה כפי שהצבנו לעצמנו היא התרכזות במספר מוגבל של המלצות בתקופה מוגדרת והסקת מסקנות מהשוואת התשואות הצפויות, הנדרשות והמעשיות.

ביבל' לדוגמא - בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית

H Smith "Analyst recommandations in the free market" Harvard Journal of Business, issue 77. page 53