‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא  4

איסור פרסום עדות קטינים.. 4

סעיף 70 לחוק בתי המשפט. 5

פרסום עדות קטינים בבימ"ש- איסור כניסת עיתונאים לאולמות בתי המשפט ודלתיים סגורות. 6

העקרונות בשאלת פרסום עניינם של קטינים בפלילים.. 6

ההתפתחות החקיקתית בישראל. 7

פרשנות בית המשפט: מתי יפורסם קטין עובר עבירה. 8

פרשת רצח שרון קלפה ע"י קטין 8

ההגנה מפני חשיפתם של קטינים המעורבים בפלילים אינה שלמה. 9

אכיפת איסור הפרסום של עדות קטינים בעידן האינטרנט. 12

כללי אתיקה - הופעתם של עורכי הדין בתקשורת. 12

עיקרון הסוב-יודיצה. 13

מי נושא בעול הסוב-יודיצה?. 15

מעמדה המשפטי של העיתונות. 15

החובות המשפטיות הנובעות מתפקידיה החברתיים של העיתונות. 16

תפקיד התקשורת במשפט. 18

השפעת התקשורת על ההליך הפלילי 19

מקרה בוחן: עדות בפרשת רצח הצעיר שטיירמן ע"י הקטינים רעי חורב וסיגלית חיימוביץ' 20

אחרי הרצח  21

סיקור התקשורת וסרטי דוקו על הפרשה. 22

ליהי גלוזמן, עדת המדינה. 22

שינויים בתפקיד התקשורת במשפט משנות ה-80 ועד היום.. 26

יחס השופטים לתקשורת במרוצת השנים.. 29

משפט משווה- ארה"ב. 31

אנגליה  31

ארצות הברית. 32

יחסים ישירים בין שופטים ובין התקשורת. 33

הופעת עורכי דין בתקשורת. 34

שיטה- מחקר כמותי 35

השערת המחקר. 35

שיטה  35

דיון וממצאים.. 35

סיכום   35

אמירה אישית. 36

ביבליוגרפיה  38

חקיקה:  38

מקורות בעברית. 38

פסיקה:  38

מקורות באנגלית:. 39

נספחים   41

סיקור עדות ילדים בבית משפט הוא ענין רגיש מעין כמוהו. כמובן שאסור לעיתונאי להסגיר שום פרט מזהה על הקטין או משפחתו כל עוד מדובר בקטין.

אין ספק כי למערכת המשפט השפעה רבה ותפקיד חשוב ביצירת וקידום סדרי יום חברתיים ותרבותיים. לצד מערכת זו, ניצבת מערכת בעלת יכולת השפעה גם היא- התקשורת. המחקר המוצע בוחן את שתי המערכות הללו ואת שילובן זו בזו בתוך אותה חברה- החברה הישראלית.

אין ספק כי קיימות בעיות בסיקור פלילים והליכים משפטיים בתקשורת. הבעיות נובעות ברובן מן הפער שקיים בין התקשורת לבין מערכת המשפט. פער זה נובע מהנטייה הבסיסית של התקשורת לייצר מניפולציות ולפשט את ההליכים המשפטיים כדי שיהיו מובנים לכל. החוקרים טוענים אף כי קיים שיח שונה בין שתי המערכות הכה חשובות הללו ולכן הן אינן מקיימות ביניהן שיח משותף.

בין היתר המחקר יעסוק בהשלכות של הסיקור של עדות ילדים בהיבט של התפיסות התרבותיות והחברתיות לגבי מקומם של הילדים בחברה הישראלית בכלל ועל אודות התעללות בילדים בפרט.

מחקר זה יתבסס על תיאוריות מתחום הסוציולוגיה של המשפט וכן על תיאוריות בתקשורת הבוחנות את האמצעים שבהם תקשורת ההמונים משמרת ומעצבת תפיסות חברתיות, בייחוד לגבי ילדים.

חוקרים רבים מציעים נקודות מבט שונות וזוויות הסתכלות על הסיקור של הליכים משפטיים בתקשורת. בסקירת הספרות אציג את התיאוריות המוצעות על ידי חוקרים אלו, ואציג את היחסים בין התקשורת החברה והמשפט.

לבסוף יתבצע מחקר כמותי בו השערת המחקר היא שפרסום פרטי קטין בעתונות היום יהיה רב יותר מאשר בתחילת שנות האלפיים.

שיטה: השוואת פרסום פרטי קטין בעתונות היום לעומת תחילת שנות ה- 2000. 

שאלת המחקר:

כיצד משתקפת עדות ילדים במשפט ובתקשורת לאור פרסום פרטי קטין בעתונות היום (כאשר צווי פרסום מופרים באינטרנט חדשות לבקרים) לעומת העבר?

המטרה העומדת בראש ההליך שיפוטי הינה הכרעה צודקת בנושאים קונטרוברסליים. בכדי להבטיח זאת, נוסחו כללים מהותיים ופרוצדוראליים שייעודם הבטחת התנהלות הוגנת שסופה בהכרעה נכונה, ביניהם איסור הסוב-יודיצה. אולם ניסוחו, המגביל באופן קיצוני את חופש הביטוי ואינו עולה בקנה אחד עם אופן התנהלותה של מדינה דמוקרטית, מביא לכך שבפועל הוא אינו נאכף כלל.

השפעתה של התקשורת עברה שינויים רבים משנות ה-80 ועד היום, שמקורם בשינויים נרחבים יותר שחלו הן בעולם התקשורת והן בעולם המשפט. מהפכת "האקטיביזם השיפוטי" הובילה לזניחת הסגנון הרשמי בסיקור המשפט ויצרה תקשורת תוקפנית שמרשה לעצמה לפרש ולדון והפכה יותר ויותר פוליטית. אותו מיזוג בין פוליטיקה ומשפט אינו רק תוצר של השינויים במערכת המשפט, אלא גם של לחצים כלכליים המופעלים על מערכות התקשורת ולוחצים אותן לכיוון של סיקור מהיר, צהוב וסנסציוני. כמו כן, חלה ירידה במעמדו של בית המשפט כמקום "קדוש". בעקבות הסיקור התקשורתי האינטנסיבי דעכה ההילה שאפפה את תהליך השפיטה. כתבי העבר נזהרו בסיקורם כיוון שחששו לעבור על איסור ה"סוב-יודיצה", ואף צנזרו את עצמם בכדי לשמור על כבוד בית המשפט. כיום, בתקשורת החדשה, ציניות כלפי מוסדות נחשבת לעניין שבשגרה, מקובל לערבב בין דעות פרטיות לבין עובדות ולשער מה יקרה בעתיד.

בימינו, ההליך השיפוטי, ובמיוחד כשמדובר בדמויות ידועות, נתון להשפעת התקשורת החל מהרגע מהראשון. כבר בשלב הראשון של הגשת כתב האישום, סביר להניח כי מעמדו הציבורי ישפיע על ההחלטות שיתקבלו. משהחל המשפט להתנהל, בכוחה של התקשורת ליצור דפוסי חשיבה בקרבה העדים בנושאים הקשורים לעדותם. זאת ועוד, בכוחה של התקשורת אף להטות את ליבם של השופטים עצמם. כפי שנכתב בהכרעת הדין בתיק רמון: "תחושתנו הייתה שנעשים ניסיונות, לעתים על ידי מסרים מוסווים, לעתים בבוטות, להטות משפט. ליבנו היה גס בנאמר. לנו השופטים אין אלא את צו מצפוננו והוא הוא בלבד שמנחה אותנו". גם בשלב גזר הדין ישנה סכנה כי זה יושפע מהתקשורת ומדעת הקהל. מצד אחד, העניין הציבורי הרב המגיע לשיאו בגזר הדין, מאפשר לבית המשפט להחמיר עם הנאשם, ובכך לחדד את ההרתעה הציבורית, מצד שני, עד הגעתו לגזר הדין מגיע הנאשם למצב נפשי קשה מאוד עקב הסבל הרב שחווה במהלך המשפט שהתנהל באופן ציבורי ונחשף לכל אורכו בתקשורת- עובדה המעניקה לבית המשפט את האפשרות להקל בעונש שיוטל עליו.

בתשובה לשאלת המחקר:

כיצד משתקפת עדות ילדים במשפט ובתקשורת לאור פרסום פרטי קטין בעתונות היום (כאשר צווי פרסום מופרים באינטרנט חדשות לבקרים) לעומת העבר?

בעידן האינטרנט צווי איסור פרסום נראים מיותרים לכן יש לחשוב על אכיפתם בכל הקשור לקטינים. בעבר נהגה התקשורת ביראה כלפי בית המשפט, כשהיא נוקטת על עצמה צנזורה ונזהרת מלעבור על איסור הסוב-יודיצה. כיום התקשורת מרשה לעצמה להתבטא בציניות כלפי מוסדות חברתיים וביניהם בית המשפט, ונראה כי חלה ירידה במעמדו. לחצים תקשורתיים הובילו לכך שהסיקור הוא צהוב ואינטנסיבי. התקשורת בימינו משפיעה על ההליך הפלילי בכל שהיא יוצרת דעת קהל מגובשת עוד לפני שהוכרע הדין (כפי שניתן לראות במשפט קצב, למשל). בנוסף, ניתן להניח שהתקשורת משפיעה באופן כלשהו, גם אם מינורי, על החלטותיהם של השופטים החשופים לשיח התקשורתי לכל אורך ההליך המשפטי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פלג, ע'. דלתיים פתוחות: השפעת התקשורת על המשפט בישראל. תל אביב: הוצאת מטר.

פלג, ע' " יחסי השופטים והתקשורת בישראל, עבודת גמר לשם קבלת התואר "מוסמך", אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן.

Gies, L. Law and the media: The future of an uneasy relationship. Abingdon :Routledge-Cavendish