‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהו האיזון הראוי בין מטרות החילוט הפלילי לבין זכויות נאשמים וחשודים?

תוכן עניינים

1. מבוא
2. פרק ראשון : חילוט פלילי - המסגרת הנורמטיבית בחוקים השונים

 1.1 מהו החילוט הפלילי

 1.2 סוגי חילוטים

חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון - חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000

 חילוט לפי פקודת הסמים המסוכנים - פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל "ג 1973

חילוט לפי הפסד"פ - סעיפים 39,40 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט – 1969.

חילוט לפי חוק למאבק בארגוני פשיעה- חוק מאבק בארגוני פשיעה התשס"ג-2003

 2. התפתחות החילוט בפסיקה מתפיסה ועד חילוט

2.1   מהו סעד זמני ?

2.2   סעד זמני בחוקים השונים- מטרות והיקף התפיסה- השוואות בין החוקים השונים

2.3   התפתחות הפסיקה בעניין הסעדים הזמניים

2.4   הלכת המסלולים המקבילים

1. הטוענים לזכות בבקשות לחילוט 

3.1   מי הם הטוענים לזכות?

3.2   מעמדם וזכויותיהם של הטוענים לזכות והתפתחותם בפסיקה

3.3   נטל ההוכחה של הטוענים לזכות.

1. האיזון שבין החילוט על זכויות חשוד/נאשם תוך בחינת חוקיותם 

4.1   שימוש בתפיסה זמנית ככלי לחץ על הנאשם, אל מול חזקת החפות ופגיעה בקניין.

4.2   תוצאות התפיסה בשלב המוקדם על יכולת הנאשם לשכור עו"ד אל מול הזכות להליך הוגן והפגיעה בה .

4.3   ההשלכות הכלכליות על החשוד/ נאשם ומשפחתו מתפיסת הרכוש, כפגיעה בזכות לקניין ובחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

1. משפט משווה  
2. החילוט צופה פני עתיד 

6.1   בחינת אמצעי החילוט, האם הפך לאמצעי דרקוני המגביל הליך פלילי הוגן?

6.2   התפתחות החילוט לסוג של ענישה- האם מדובר בנשק קטלני? .

6.3   בחינת האפשרות להגביל את אמצעי החילוט, לאן הולך החילוט (המצוי והרצוי)- לציין את הצעת החוק (לאחד את כל חוקי החילוט לחוק אחד.

חילוט בהליך הפלילי הוא צעד כלכלי, יחסית דרקוני, שיש להשתמש בו באופן מידתי. הדיון בשאלת האיזון שבין היקפם ומעמדם של זכויות נאשמים ו/או חשודים אל מול מעמדו של התפיסה והחילוט אשר מגשימים את אינטרס הציבור לבין ההגנה עליו, מעסיק את מערכת המשפט, והמשפט הישראלי בפרט, משך עשרות שנים.

עבודה זו תדון ותבחן את האיזון הראוי שבין זכויות נאשמים ו/או חשודים לבין הצורך והדרישה שהולכת וגוברת לתפיסה וחילוט על מנת להגן על אינטרס הציבור, למנוע עבירות כלכליות, הלבנת הון, סחר בסמים וארגוני פשיעה ברמה הכלל עולמית. אסקור את סעיפי החוק השונים אשר מקימים את אפשרות החילוט אשר משמש כיום ככלי למיגור עבירות אלה ובאילו נסיבות, אבחן איזה מנגנוני איזון קיימים בחוק בכדי לשמור על זכויותיו הבסיסיות של האזרח והאדם במדינת ישראל וזכויות נאשמים ו/ או חשודים בפרט. כמו כן אציג באלו מקרים יסוגו זכויות אלה במפגש עם שיקולי הרתעה וייתכן גם כרכיב ענישה.

הגבלה של זכויות מהווה פגיעה בחיים הדמוקרטיים ומנוגדת לעקרונות היסוד של המשטר, אולם, יש שיטענו כי על משטר דמוקרטי לשאוף לכך שההגבלות המוטלות על הפרט, ועל זכויות היסוד הבסיסיות שלו בפרט, לא יחרגו מהמינימום ההכרחי, להבדיל מהתרת כל זכות ללא כל מגבלה, גם אל מול זכויות אחרות בייחוד שאינטרס הציבור מגולם בתוך המשוואה הזו.

כמו כן, בעבודה זו אציג את האפשרות האיזון בין הצורך למגר פשיעה מעין זו כאשר מטרה זו מתקיימת לצד התפישה של הליך החילוט אשר יש בו מן הטעם המהווה פגיעה בזכויות אדם בסיסיות ולעיתים בזכויותיהם של דמויות שאינן קשורות בדבר העבירה ועליהם לשלם את המחיר.

הפרק הראשון בעבודה זו יעסוק בהגדרות, מונחים, סקירה של החוקים המהווים מקור לשימוש בחילוט והרציונלים שלהם, במטרה לייצר בסיס הבנתי עבור הקורא הסביר.

הפרק השני לעבודה זו יעסוק בהתפתחות הסעדים הזמנים בחוקים השונים הכוללים מתפיסה ועד חילוט, תוך בחינת התפתחות הסעדים הזמנים בפסיקה אבחן את השינויים בין החוקים השונים, תוך התבוננות בשינוי הניכר לאן שהגיע.

הפרק השלישי אציג נדבך מהותי בהליך החילוט, אשר מתייחס לטוענים לזכות ברכוש או בכסף שנתפס וחולט, אציג מאין מגיעה האפשרות לטעון, מי הם הטוענים לזכות והאם אכן בכך יש איזון ביחס לחילוט או שקולם לא נשמע דיה.

הפרק העוקב, יעסוק בדיאלוג המתמשך המתנהל בין הליך חילוט ואינטרס הציבור אל מול והזכות לזכויות אדם בסיסיות וזכויות במשפט בפרט עבור נאשמים וחשודים, והצגת המנגנונים להגבלת החילוט אל מול הזכויות.

כמו כן, אציג את הליך החילוט כפי שמובא במדינות השונות, תוך הצגת התייחסותם לעניין זכויות נאשמים חשודים.

הפרק האחרון יהווה סיכום של אשר הוצג בעבודה, הסקת מסקנות והצגת דעה בגין מודל ראוי מן המצוי לצפוי של החילוט בהתאם לאיזונם של זכויות חשודים נאשמים הנדרשים בנדבך חשוב בהליך פלילי דרקוני שכזה . 

בהתאם לקולות הנשמעים בפסקי הדין השונים, עולה כי החילוט הוא אינו עונש, ותכליתו הינה הרתעתית בדרך שבו הנאשם יפנים כי "החוטא אינו יוצא נשכר" מפירות העבירה ואף פוגע בתמריצי העבירה בכדי להוביל למצב גם של מניעת עבירות עתידיות[1], כמו כן לחילוט יעד נוסף, אשר אינו בגדר ענישה, הוא מניעת רכוש מסוכן מן החברה, ומניעת שימוש ברכוש לצורך פשיעה עתידית[2]. ועל כך קובע בית המשפט בפרשת סיטבון: "החילוט אינו עונש, על אף שהוא אמצעי בעל היבטים עונשיים...בעל תכלית הרתעתית"[3].

לעניות דעתי, בניגוד לאמור בפסיקה, אמצעי החילוט כיום מהווה ענישה מקדימה עוד בשלב הסעדים הזמניים, עוד שעומדת לזכותו של החשוד או הנאשם חזקת החפות נתפס כל רכושו דבר אשר יש בו פגיעה משמעותית בזכויות הפרט וזכויות נאשמים וחשודים, כמו כן אציין כי גם הטוענים לזכות נפגעים כחלק מההליך בשלב כה מוקדם עוד טרם הוכחה אשמת הנדון דבר אשר לא בהכרח מתיישב עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דבר זה עולה לכדי ענישה מקדימה בייחוד לאור מאפייניו של הליך החילוט הפלילי, פגיעה כלכלית בכיסו של מבצע העבירה וכן הרתעה[4], שאלו מן המאפיינים המצויים בענישה הנוהגת בדין הפלילי כגון קנס ופיצוי קורבנות, שגם אלה נוספו כמאפייניו של החילוט בפסיקה השונה[5]. ודוק, מדובר אכיפה כלכלית אשר נעשת באמצעי ענישה- חילוט שהרי לשון החוק מרמזת כל תכלית עונשית כאמור "בנוסף לכל חוק"[6], וזאת כאשר מוסדר הוא בחקיקה השונה כדרך עונשית נוספת על העונשים הקבועים בדין הפלילי[7] .

חרף דעתי, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי כלי החילוט הינו כלי דומיננטי לאכיפה כלכלית ועל מנת למגר את הפשיעה החמורה כעבירות סמים, ארגוני פשיעה והלבנת הון שיש בהם פגיעה חמורה בתשתית הנורמטיבית של ערכי החברה. לפיכך, הגדרתו המדויקת של החילוט בין אם היא ענישה ובין אם לאו פחות חשובה, אלא אם כן השלכותיה על זכויות הפרט הן מאוזנות במידתיות הדרושה על פי זכויות האדם, בעיקר בכל הנוגע לסעדיו הזמניים הקבועים בחוק, ואלה שאינם (כגון: זכות הטיעון של הטוענים לזכות בשלבי הביניים), על אף השלמת החסר בפסיקה בכל הנוגע לחילוט פלילי בחוקי החילוט השונים, נדמה כי הגיעה השעה ליישר קו בין חוקי החילוט השונים, איזון הזכויות באופן הולם אשר אלה יעוגנו בכפיפה אחת.

מסתמן כי הוגשה הצעת חוק[8] לאחד בה את כל הליכי החילוט הפלילי הקיימים בחוק, בכדי לייצר כלי אכיפה יעיל יותר גם לגופי האכיפה, לעניין נטלי השכנוע, סעדים זמניים, זכותם של הטוענים לזכות וכמובן האיזונים המתבקשים מכוח זכויות האדם והאזרח, וזאת ככל הנראה עולה מן הצורך כי חוקי החילוט נחקקו בזמנים שונים ומאז ועד היום. כמו גם בפסיקה מסתמן מגמת התפתחות משמעותית בכל הנוגע לעניין החילוט אשר מקבלים תאוצה ומשמעות נרחבת ככלי אכיפה כלכלי למיגור תופעות מעין אלה וייעול המאבק נוכח השינויים ואיחוד חוקי החילוט המתבקשים[9].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גיל עשת הטמעת תיקון 39 לחוק העונשין בפסיקה בישראל, הוצאת נבו

ע"פ 6145/15 רונאל פישר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review