‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת ליקויי הלמידה על הדימוי העצמי של תלמידי בית הספר ?

 תוכן עניינים

מבוא

לקויות למידה

הגדרה

סוגים שונים ללקויות למידה

גורמים ללקויות למידה

אבחון

מאפיינים קוגנטיבים, לימודיים, רגשיים וחברתיים של בעלי לקויות למידה ..

דימוי עצמי

הגדרות

גורמים המשפיעים ומושפעים על הדימוי העצמי

דימוי עצמי ולקויות למידה

דימוי עצמי של תלמידים ליקוי למידה בבית הספר היסודי

השפעת לקות הלמידה על הדימוי העצמי של תלמידים בבית הספר היסודי

סיכום

ביבליוגרפיה 

לקות למידה מתבטאת בפער גדול בין היכולות הכוללות של הילד והרמה המצופה ממנו בהתאם לגילו או לכיתה בה הוא משולב, ובין רמת תפקודו בפועל. המונח "לקות למידה" מורה על ליקויים בתהליכי הרכישה של מיומנויות יסוד – קריאה, כתיבה או חשבון. ליקויים אלו נובעים מתפקודים נוירולוגיים לקויים בתחומי השפה והתפיסה החזותית או מהפרעה בתהליכי הקשב. לקויות למידה מוצגות בדרכי חומרה שונות, כך למשל ישנם ליקויים קלים שאינם מפריעים לתפקוד יומיומי תקין ושילוב במסגרת חינוכית רגילה ועד לליקויים המחייבים סיוע במסגרות לימוד נפרדות (בי"ס מיוחד או כיתות מיוחדות).  סמיואל א' קירק טבע את המונח "לקוי למידה", כשהבחין בעבודתו עם ילדים בעלי פיגור שכלי, כי כמה מהם מתקשים רק בלמידה ולא בתחומי יכולת אחרים.

תלמידים ליקוי למידה סובלים לעיתים מדימוי עצמי נמוך. דימוי עצמי יכול לנבוע גם מתקווה נמוכה.

תחושות התקווה הוכרו מאז ומתמיד כתחושות התורמות לרווחתו הנפשית של הפרט, לתחושת הרווחה הסובייקטיבית ובעיקר לדימוי העצמי שלו. תחושות התקווה נוטעות בלב האדם מחשבה כי העתיד אמור להיות הרבה יותר טוב מהעבר ומההווה וכי יש לצפות לשיפור, רגעי או מתמיד במצב.

העבודה נועדה לבדוק את השפעותיה של לקות הלמידה על הדימוי העצמי של הילדים .

שאלת המחקר בעבודה הנוכחית בדקה מהי השפעת לקות הלמידה על הדימוי העצמי של תלמידי ביה"ס היסודי והשערת המחקר גורסה כי בקרב ילדים עם ליקויי למידה הדימויי העצמי נמוך יותר, ההשערה אוששה.

 נראה כי קיים קשר ישיר בין השניים, קיימת ההנחה, כי הדימוי העצמי של ילד עם לקות למידה נמוך, בדרך כלל בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, וזאת עקב  מספר גורמים "אובייקטיביים", ביניהם: הכישלון בבית הספר, הסטיגמה של "היות שונה", תגובות מנוגדות מהחברה בעקבות פערים בין הופעה חיצונית "נורמאלית" לבין רמות שונות של יכולת וביצוע. חוסר הרמוניה בין תחומי היכולת של היחיד, חסכים קוגניטיביים וחסכים בתפיסה חברתית עלולים גם הם לחבל בהתפתחות של דימוי עצמי מציאותי. למרות גורמים אלה, ממצאי המחקרים שבדקו דימוי עצמי של צעירים בעלי ליקויי למידה אינם חד משמעיים ואינם מצביעים בהכרח על דימוי עצמי שלילי. במרבית המחקרים שבהם נתבקשו בעלי ליקויי למידה לדרג את עצמם, נמצא כי הם העריכו את עצמם באופן חיובי יותר מהערכות הזולת, ביניהם אף הוריהם ומוריהם הקרובים להם

ישנה הנחה רווחת שילדים בעלי ליקויי למידה יפתחו תפיסה עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך, הנחה זו מבוססת על תיאוריות רבות אשר מקשרות את הכישלונות הלימודיים ליצירת דימוי עצמי נמוך. במאמרו של כהן, טענו שיש קשר מובהק בין דימוי עצמי להישגים אקדמאים, כמו כן נמצא כי לתלמידים בעלי ליקויי למידה יש דימוי עצמי נמוך יותר מחבריהם לכיתה ללא ליקויי למידה. במאמר של כהן נטען שילדים בעלי ליקויי למידה סובלים בדרך כלל מבעיות בתחום הלימודי, מה שגורם לתפיסה עצמית ספציפית נמוכה וכך גם לדחייה ובידוד על ידי בני גילם מבחינה חברתית. התחומים האלו הקשורים זה בזה מובילים להתפתחות דימוי עצמי נמוך ומכאן יוצאת ההנחה שכישלונות אקדמאיים לבדם לא תמיד יובילו לדימוי עצמי נמוך בקרב ליקויי למידה אך כשנתון זה יתווסף למרכיבים נוספים שנמצאים בירידה או בחוסר עלולה להיווצר בעיה בתחום הרגשי.

כמו כן, יש לציין שקשר בין ילדים עם לקויות למידה ובין דימוי עצמי היא לא חד כיוונית , וגפילד ועמיתיו במאמרם דנו  (Wigfield, Eccles & Rodriguez) במספר תחומים כאשר אחד מהם הוא ההסתגלות הרגשית. בתחום זה נמצא שדימוי עצמי יכול להוות גורם סיכון וגם גורם הגנה לקיום הפרעות רגשיות, במידה והדימוי העצמי נמוך הוא עלול להוביל להתפתחות הפרעות רגשיות שונות כמו בידוד חברתי, הפרעות במצב הרוח ואף דיכאון וחרדה אך ברגע שהדימוי העצמי חיובי הוא עלול להגן והוביל להתמודדות טובה יותר של הילד עם הלקות ובכך להוריד את הסיכויים להתפתחות הפרעות רגשיות. (Wigfield, Eccles & Rodriguez)

ליקויי הלמידה, פגיעים לתגובות שליליות מהורים, מורים ובני גיל ועשויים להפגין רגשות אשם וכישלון, אי התאמה, ביטחון עצמי נמוך, חוסר תקווה וחוסר אונים (Stone & May ) בבית הספר, תלמידים תת-משיגים עשויים להיתפס כעצלנים ושאינם משתדלים די הצורך, והכישלון שלהם עלול להיתפס במונחים של התנהגות וגישה גרועות. חוסר סובלנות והאשמה מצד מורים מגבירים את החרדה, התסכול והבלבול של תלמידים דיסלקטיים ומביאים לתוצאות המזיקות להערכה העצמית שלהם. אנשים דיסלקטיים מתוארים לעיתים קרובות כבעלי הערכה עצמית נמוכה או בעלי תקווה נמוכה. תיאורים אלה אינם מפתיעים מאחר והתלמידים הדיסלקטיים חווים לעיתים קרובות כישלונות אקדמאים ומקבלית תגובות שליליות בבית או בבית הספר. תלמידים בעלי הערכה עצמית נמוכה עלולים להפגין חרדה ואי ביטחון ולפעול באופן פחות יעיל במצבי דחק וכישלון. ככל שתלמידים אלה חווים יותר את תוצאות קשיי הלמידה המסוימים שלהם, הם עלולים להיעשות פחות נלהבים ואופטימיים ובעלי ביטחון עצמי נמוך יותר. חשוב לזהות תלמידים הנמצאים בסיכון של התנסות בבעיות אלה ולפתח תוכניות התערבות על מנת לסייע להם להתמודד עם קשייהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

*** *** ***