‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הקליטה של יהודי מזרח אירופה בארה"ב בסיפורים נבחרים?

תוכן עניינים

מבוא                                                                                                                   

חלק א' –"שלום עליכם" חייו, יצירותיו, ותהליכי ההגירה שעברו עליו

ניתוח היצירה "מוטל בן פיסי החזן"                                                                                

מניעי ההגירה                                                                                                    

דיון היסטורי על תהליך הנדידה                                                                          

קליטה בארה"ב- מאפיינים כלכלים,מאפיינים חברתיים,מאפיינים תרבותיים דתיים           

חלק ב'- י"ד ברקוביץ -חייו יצירותיו

דילמות של זהות והתערות בסביבה האמריקאית על פי יצירותיו של י"ד ברקוביץ   

ניתוח יצירות : "ממרחקים", "כרת" ,"אורח מקוזלוב","הדוד מאמריקה"             

דיון על מהלכי הקליטה ומניעי ההגירה ממבט עינו של ברקוביץ                             

חלק ג' – השוואה בין הסופרים                                                                                       

חלק ד'- סיכום וחידוד של הממצאים                                                                              

ביבליוגרפיה        

אפשר לומר כי בסיפוריהם של שני הסופרים אנו יכולים למצוא מסמך היסטורי מרתק על המעבר הדרמטי של עם שלם ממזרח אירופה למערב ובעיקר לארה"ב. בין דפיהם של הסיפור כרת או מוטל בן פייסי אנו מוצאים אפוא דמויות אשר באות לתאר ולהדגים את הרשמים של המעבר  המשמעותי למערב של היהודי וכן תיאור מעשי של השינויים בחברה היהודית בת זמנו. בעבודה ניסיתי לבדוק דרך הסיפורים כיצד מצטיירת בעיני הסופרים ההגירה והקליטה או במילים אחרות מהו אופיו של תהליך המעבר וההיטמעות בחברה החדשה. למרות שרבים מן המאפיינים שמתארים הסופרים הם דומים והם גם נכתבו ברובם על אותה עיר, יש בהם גם מן השוני.

כאשר משווים את התיאורים של ההלם התרבותי שבעזיבת העיירה היהודית הישנה אצל שלום עליכם, יש ללא ספק תיאורים נוגעים ללב ואותנטיים אצל שני הסופרים. עם זאת ישנם מספר הבדלים משמעותיים ביניהם בתפיסת המעבר והקליטה בעולם החדש, כאשר ההבדל המשמעותי ביותר הוא שבמוטל בן פייסי ישנו לדעתי סוג של השלמה עם תהליך ההגירה, וככלל הנער נראה כשלם יותר עם המעבר ביחס למובא בסיפורי ברקוביץ'. בכלל, בסיפוריו הקצרים של ברקוביץ' שקראתי מוצגות דמויות שהשלימו עם ההגירה, אך לצידם מובאים המוטיבים הפחות נעימים כמו הבידוד, הניכור והגעגועים לעולם שעזבו. כך הראיתי איך בסיפור "ממרחקים" למשל, עולה מוטיב הבדידות בעולם החדש שאליו הגיעו היהודים בחיפוש אחר חיים חדשים וטובים יותר. במוטל מצד שני מועלה אנו רואים ילד ששמח על מות אביו ועל האנרכיה שמשתררת בעקבות חורבן העולם הישן.

קווי דימיון בתיאור מניעי ההגירה והקליטה עצמה כמובן קיימים לרוב אצל שני הסופרים ושניהם באים לתאר אלמנטים ומוטיבים יסודיים בחיי היהודי הגלותי בארצות הברית. כך למשל, שניהם עוסקים במעמד בתי הכנסת; במוטל שלום עליכם מתאר את מקומו של "הלנדסמנשאפט" בחיים ומספר כיצד הוא משמר את הקשרים בין בני הקהילה ואת האחדות ביניהם. הוא גם מתאר כיצד בית הכנסת מסייע לקליטת העולים כאשר הגבאי לדוגמה לקבל את אח של פייסי אליהו לעבודה כמנהל מכירות בחברת הנקניקים שלו. אם משווים את זה לתיאור של דבורה מ"כרת" של בית הכנסת האמריקאי אפשר שוב להבחין בהבדלים ביניהם, שכן דבורה מתארת שם את בית הכנסת האמריקאי כמקום קר ומנוכר.

מעניין לציין שנוכחתי גם ששניהם עסוקים במוטיבים שונים של ההצלחה הכלכלית האפשרית ליהודים בעולם החדש, וזאת למרות שבאו מתרבות "גלותית, נחשלת וסגורה יותר מהתרבות האמריקנית הליברלית. שניהם מביאים דוגמאות להצלחה כמו שיף העשיר אצל מוטל שהזכרתי, או ברקוביץ' שמדבר באופן כללי על דמויות שנטמעות בצורה מוצלחת מבחינה כלכלית בניו יורק כמו רבינס או נפתלי.

כמו כן בלטה בעיני העובדה ששלום עליכם מסתכל על ההגירה והקליטה דרך עיני הילד של בן פייסי החזן, שעושה את דרכו לאמריקה בעיקר באמצעות אלמנטים עממיים יותר, סלחניים יותר, אך בו בעת גם אירוניים ואנטי-סנטימנטליים. ברקוביץ' לעומת זאת, הצטייר לי בסיפורים כהרבה יותר רגשן וביקורתי. תהליך הקליטה בעיניו הוא הרבה יותר מורכב וקשור בטבורו למולדת הישנה.

ואולם המכנה המשותף ביותר לשני הסופרים הוא לטעמי התיאור השופע והקולח של תהליך ההיטמעות בתוך החברה האמריקנית תוך כדי השוואתו לעולם הישן; זהו הדיון העיקרי בסיפורים הקצרים של ברקוביץ' ואחת התימה המרכזית בסיפור על מוטל בן פייסי. יש כאן לפיכך בשורה התחתונה גם ניהול של שיח ודיאלוג עם סוגיית ההתבוללות באמריקה במאה ה-20, אשר לדעת שניהם היוותה מצד אחד שאיפה וכמיהה למימוש החלום האמריקני, אך מצד שני מקור תמידי לרגשנות, דאגה, וחשש. כך למשל, חלק מהדמויות של ברקוביץ' מתבוננות בגאווה ובחשש בו בעת בילדיהם המבריקים והשאפתנים שמתרחקים מהמסורת ותובעים את זכותם לאינדיבידואליות אמריקאית. ברקוביץ' יותר משלום עליכם מבהיר כי בתהליך הארוך הזה של היטמעות באמריקה, נוצרו אפוא הרבה מאוד "גטאות", חיצוניים ופנימיים.

יחד עם זאת, בתוך כל התיאורים האלה ממציאים ומתארים באופן סיפורי שלום עליכם וברקוביץ' את העולם המעורב שנוצר;  עליכם, אשר היגר ב- 1909, חווה את כל התמורות התרבותיות של המהגרים מרוסיה לניו יורק, והוא מספר במוטל בן פייסי החזן על הרבה מאוד שילובים חדשים שנוצרים; אחד מהם הוא למשל האופה היהודי מן העיירה , יונה שמו , שהחל לייצר במולדת החדשה : "קנישעס , קנישעס ביתיים , חלביים עם גבינה , או פארווע עם כרוב [ ... ] הקנישעס שלו ידועים בכל האיסט–סייד . אם תלכו ברחוב אסקס , תראו על אחד החלונות כתובת ביידיש באותיות גדולות : 'כאן מוכרים קנישעס ביתיים", והוא מראה כיצד המאפיינים היהודיים ממזרח אירופה היהודית הופכים תוך כדי הסיפור לחלק אינטגראלי מן התרבות האמריקנית . גם ברקוביץ' עוסק רבות בעולם החדש שנוצר, אם כי בדרך יותר מבקרת. כך למשל ציינתי את העיסוק שלו בנושא השמות. למשל איך בני משפחת צ'יארניאק שהפכו אמריקאים די מהר, עשו זאת בין היתר על ידי זניחת השמות הישנים שלהם ואימוץ שמות שרווחו בקרב היהודים האמריקאיים הרוסים. כך פייביל הופך לפיליפּ, הבת בתיה מכונה באסי, חיים הופך להאַימי, שרה לסיידי וכו'...

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלבוגן, יצחק משה. דברי ימי ישראל במאה השנים האחרונות, הוצאת "יזרעאל", (ספר שנכתב כהמשך לספרו הגדול של צבי גרץ, ויצא לאור באנגלית , תירגם לעברית: ברוך קרופניק),

אלרואי, ג. ההגירה היהודית מהאימפריה הרוסית . ירושלים. פרק מניעי הגירה

ביאליק, ח.נ. "על י.ד ברקוביץ'", במסכת סופרים לכ' בואו ארצה, תל אביב