עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה אקדמית עבריינות מין של קטינים, משפט משווה, עברייני מין מתחת לגיל הבגירות (עבודה אקדמית מס. 11161)


‏390.00 ₪

49 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11161
עבודה אקדמית עבריינות מין של קטינים כלפי קטינים אחרים, משפט משווה, עברייני מין מתחת לגיל הבגירות

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עבריינות מין של קטינים כלפי קטינים אחרים ?

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 4

תקיפה מינית. 4

שפיטת עברייני מין מתבגרים בעולם ובארץ. 6

אמנה: עיקרי זכויותיו המשפטיות של ילד. 6

עד גיל 12 אין לילד אחריות פלילית. 6

נערים וילדים עברייני מין 8

שכיחות. 8

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) 10

הצורך בחקיקה ייעודית לקטינים פוגעים מינית. 11

תסקיר קצין המבחן לנוער. 12

פיקוח ומעקב אחר קטינים פוגעים מינית. 12

תוכנית ייחודית לטיפול בקטינים פוגעים מינית בקטינים אחרים.. 13

שיטת טיפול ייחודית לקטינים פוגעים מינית. 13

מחקר לבחינת מידת האפקטיביות של התוכנית. 16

החוק בבתי ספר בארץ בענין נוער פוגע מינית. 17

סימנים היכולים לעורר חשד לפגיעה מינית: 19

עבריינות מין ופדופיליה: 24

אישיות אנטי סוציאלית או פסיכופטית. 25

שחזור של הטראומה. 25

ענישה וטיפול. 28

נוער פוגע מינית בראי המשטרה. 29

הגורמים לעבריינות מינית בקרב מתבגרים.. 29

מאפייני עברייני מין מתבגרים.. 30

סווג על פי מאפייני העבירה. 31

התייחסות החקיקה לעבריינות מינית. 32

מניעה וטיפול - עברייני מין מתבגרים.. 34

משפט משווה –. 40

ארה"ב. 40

רישום ויידוע. 40

טיפול תרופתי לדיכוי היצר המיני כאמצעי למניעת רצידיביזם.. 43

סיכום.. 45

ביבליוגרפיה. 47

 

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא עבריינות מין של קטינים כלפי קטינים אחרים, עברייני מין מתחת לגיל הבגירות . בחברת הנוער יש נערים חזקים וחלשים, התופעה של ניצול החלשים ע"י החזקים באמצעות תקיפה מינית הינה תופעה חמורה. תוקפנות מינית של ילדים ובני נוער אינה תופעה חדשה, אך בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בהתייחסות אליה. עד סוף שנות השבעים נכשלו הניסיונות לטפל בילדים ובבני נוער שפגעו פגיעות מיניות בילדים אחרים. למרות הטיפול המשיכו רוב הילדים הפוגעים גם בבגרותם לבצע פגיעות מיניות, בחומרה גדולה יותר ובשכיחות רבה יותר.

 

שני גורמים הכשילו בעבר את הטיפול בתופעה:

 

הראשון, הנטייה הרווחת לפרש תקיפה מינית של קטינים כ"סקרנות מינית" גרידא, או כ"תגובת הסתגלות האופיינית לגיל ההתבגרות".

 

השני, אי-הבחנה בין עבירות מין לבין עבירות אחרות שמבצעים קטינים. ברבות השנים התברר שהניסיונות להקל ראש בתופעות הללו היו הרסניים ושהטיפול בהן צריך להיות ספציפי וממוקד

הטיפול בעברייני המין המתבגרים התוקפים את זולתם הקטינים החלשים, נעשה על בסיס חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א - 1971 שעוסק בסמכויות בית המשפט לנוער, סדרי הדין, דרכי הענישה והטיפול, זאת, ביחס לקטינים ברי אחריות פלילית (בני 12 ומעלה) שניתן להעמידם לדין, אם עברו עבירה. החוק למעשה קובע ״מסגרת״ לעבודת גורמי האכיפה מול שירות המבחן לנוער ביחס לקטינים. ההתייחסות בחוק זה לקטינים אשר עברו עבירות פליליות, שונה מאוד, בעניינים רבים, מההתייחסות לעבריינים מבוגרים וההגנה על זכויותיהם של הקטינים רחבה בהיקפה.

בעבר ניסח האו״ם אמנה המגדירה את זכויות היסוד של ילדים וחובת המדינות השונות לכבד את הזכויות הללו. מדינת ישראל אשררה אמנה זו 

אמנה: עיקרי זכויותיו המשפטיות של ילד

עד גיל 12 אין לילד אחריות פלילית

על פי אמנה זו: עד גיל 12 אין לילד אחריות פלילית - אסור לחוקרו כחשוד ולעוצרו או לחייבו להיחקר. מגיל 12 עד 14 ניתן לעצור ילד למשך 12 שעות בלבד ומגיל 14 ניתן לעצור אותו ל-24 שעות. כמו כן נקבע כי באם קטין מואשם בביצוע עבירה, הוא יישפט בפני בית משפט לנוער, בדלתיים סגורות, זאת, על מנת לשמור על חיסיון זהותו.

בית המשפט לנוער מצפה כי לא רק שהמתבגר יימנע מביצוע עבירות, אלא שישנה את התנהגותו ׳יתפקד באורח נורמטיבי ומקובל, משום שהוא רואה לעצמו מטרה לדאוג לרווחתו ולהתפתחותו התקינה של המתבגר. אם תסקיר קצין המבחן יוכל להביא נתונים מעודדים בכיוון התנהגותו הנורמטיבית ותפקודו של המתבגר, יש סיכוי כי הדבר יפחית במידה רבה מחומרת העונש הצפוי לו[1]. הגשת התסקיר על ידי קצין המבחן היא תוצר של דרישת החוק - חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א - 1971 והיא נעשית לאחר הכרעת הדין, כצעד ראשון בשלב הטיעונים לעונש. התסקיר כולל כמה נושאים קבועים הבוחנים היבטים שונים הנוגעים לנער: נתונים אישיים על הנער (מצב גופני, שכלי ונפשי, תפקוד בלימודים, קשרים חברתיים ועוד), נתונים על המשפחה (מצב כלכלי, חברתי, בריאותי של ההורים ובני משפחה אחרים והשפעתם על הקטין), יחסו של הנער למעשה העבירה (מניעים וסיבות לביצוע העבירה, מידת האשמה והחרטה), הקשר של הנער עם קצין המבחן ומידת התועלת שהנער עשוי להפיק מקשר זה וכן סיכום ההערכה לגבי מצבו של הנער שעל פיו קצין המבחן מגיע למסקנה בדבר דרך הטיפול שבה הוא ממליץ לבית המשפט לנקוט לגבי הנער, כדי להביא לידי שינוי בהתנהגותו .

מחקר שנערך בקנדה, בדק כיצד מערכת המשפט מתייחסת לעברייני מין מתבגרים שחזרו לביצוע עבריינות מינית . מערכת בתי המשפט שופטת לחומרה את עברייני המין המתבגרים אשר חזרו למעשי עבריינות לעומת מתבגרים שזו הפעם הראשונה שעסקו בעבריינות מינית. שפיטה מחמירה זו נמצאה ללא קשר לגיל המתבגר או לחומרת העבירה שביצע. כך, שמתבגר שביצע עבירה מינית חוזרת, עלול למצוא עצמו, בקלות יחסית, בין כותלי הכלא. אולם, במחקר שביצעו ספורט ודוב ,Sportt & Dobbנמצא כי עלייה בשיעורי הכליאה, לא מורידה את רמות הפשע. אמנם, המחקר כלל גם אסירים מבוגרים, אך, ניתן להסיק מכך, שכליאה היא לאו דווקא הדרך היעילה להורדת רמת העבריינות ולטיפול בעברייני המין, על מנת שלא יחזרו לסורם.

החלו במדינות ארה״ב באכיפת חוק (חוק מייגן) הדורש מעברייני מין מבוגרים להירשם במוסדות אכיפת החוק על מנת לבצע מעקב אחריהם. בנוסף למתן אפשרות לקהילה לקבל מידע עליהם. כמחצית מהמדינות מפעילות את החוק גם לגבי עברייני מין מתבגרים. גרפינקל מתחה ביקורת על ההתייחסות לנערים כאל מבוגרים, תוך התעלמות מההשלכות של גילם הצעיר. לטענתה, לא רק שכלי זה לא ימנע פגיעות עתידיות אלא הוא יפגע בנערים שהחוק מתיימר להגן עליהם.

ההתייחסות של מערכת המשפט בארץ לעברייני המין המתבגרים, באה לידי ביטוי בדבריה של השופטת תחיה שפירא (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו). על פיה, אחת מהנחות היסוד בשיפוט נוער עובר חוק היא כי תקופת ההתבגרות מאופיינת בחוסר בשלות רגשית וחוסר יציבות. על כן, יש להתייחס באופן שונה לנאשם הקטין מאשר לנאשם מבוגר. זוהי תקופה שבה אישיותו של הקטין אינה מעוצבת והתנהגותו אינה בהכרח תוצאה של שיקול דעת ותובנה מלאה למעשיו, אלא של גורמים חיצוניים, חברתיים ורגשיים המשפיעים על תפקודו. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר קיימת בעייתיות בקבלת סמכות וגבולות בשל העדר דמויות הוריות משמעותיות ומדריכות. על כן, היא טוענת שכשעוסקים בעברייני מין קטינים, מלאכת הענישה קשה מאוד: ״קשה היא שבעתיים מלאכתו של בית המשפט בבואו לגזור את דינם של נאשמים קטינים שפגעו בקורבנות קטינים... שיקולי הענישה בבית המשפט לנוער מורכבים וסבוכים מאין כמותם. חלקם מקורם באינטרס הציבור לאכיפת החוק ושמירה על שלום הציבור וחלקם נובעים מזכויותיהם של הקטינים הנאשמים. חלק מהשיקולים מיועדים לרצות את הקורבן וחלק נדרש לשיקום הנאשם. חלקם מתייחסים אל העבר וחלקם צופים אל העתיד...כולם שיקולים רלוונטיים ולגיטימיים לגזירת העונש ומעמידים לעיתים את בית המשפט בדילמות קשות מנשוא...על בית המשפט לנוער למצוא את האיזון הנכון והראוי בין כל שיקולים אלה ולגזור את דינם של הנאשמים לשבט או לחסד״. המשפט שבו נאמרו דברים אלה על ידי השופטת שפירא, עסק באונס קבוצתי של נערה צעירה על ידי מספר נערים (בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, 2002). התביעה טענה כי יש לשלב בין ענישה קצרה וממשית לבין המשך הטיפול המתחייב לצורך שיקומם של הנאשמים ומניעת הישנות עבירות בעתיד. הסנגורים, לעומת זאת, ביקשו לאמץ את המלצות שירות המבחן לנוער והדגישו את חובתו של בית המשפט לנוער לנהוג כ״אביהם של הקטינים״ ולראות בגורם הטיפול והשיקום, שיקול ראשון במעלה. בית המשפט עצמו, מתאר את חשיבותו של הטיפול לצד ענישה. מחד, הוא מדגיש את החשיבות הטיפולית לצורך שיקום הנערים ומניעת הישנות המעשים. חשיבות השיקום אינה רק טובת הנאשמים אלא גם בשל האינטרס הציבורי. מאידך, הוא טוען לחשיבות הענישה, על מנת ליצור הרתעה וקבלת אחריות, בייחוד בעת האחרונה בה יש עלייה במספר עבירות המין המבוצעות על ידי קטינים. עוד בית המשפט טען כי כאשר מדובר בבני נוער, עונש הרתעתי הוא גם מטרה טיפולית. העונש מהווה המחשה לחומרת העבירה והשלכותיה, הן על הקורבן והן על העבריין, וזאת בייחוד כשמדובר בנאשמים המתקשים לקבל אחריות על חלקם כפוגעים ולהפנים את מסר החומרה שבמעשיהם. ״על בית המשפט למצוא את האיזון המתאים בין שיקולים אלה, בין הגישה המענישה לבין הגישה הטיפולית״


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' גז עבירות מין בישראל, הוצאת אוצר המשפט (2017).

אתגר, ט. ונדר, נ. ״התייחסות פרטנית לעקרונות הטיפול בעברייני מין קטינים״. בתוך: חובב, מ., מהל, ח. וגולן, מ. (עורכים), מסיכון לסיכוי: התערבויות טיפוליות בנוער עובר חוק ובצעירים במצוקה. ירושלים: כרמל, עמי 219-244.

 

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)

 

Ariel L. Bendor, Dancig-Rosenberg Hadar Unconstitutional Criminalization, New Criminal Law Review (2016)

Graham, J. & Bowling, B. Young People and Crime, Home Office Research Study No. 145, London: Home Office



העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)