‏390.00 ₪

שאלת המחקר

מהן ההשפעות של טיול ארוך טווח בקרב ישראלים, על ההון החברתי של הפרט וכיצד השפעות אלה באות לידי ביטוי ברשת החברתית "פייסבוק" ?

 תוכן עניינים

א.מבוא 

ב. סקירת ספרות 

* תרמילאות 

* הון חברתי 

* הון חברתי מלכד והון חברתי מגשר 

* ביטוי ההון החברתי ברשת החברתית 

* אופן שימוש הצעירים ב"פייסבוק" במהלך הטיול  

* ביטוי של ההון החברתי בפייסבוק בקרב המטיילים הצעירים 

ג. מתודולוגיה: שיטת מחקר 

ד. ממצאים 

ה. דיון וסיכום 

ביביליוגפיה 

נספחים: הראיונות

מטרת העבודה לבחון את ההשפעות של טיול ארוך טווח על ההון החברתי בקרב הצעירים.

במסגרת הרקע התיאורטי יוצג דיון סוציולוגי במושג הקהילה כרשת חברתית. בנוסף העבודה תדון במידת השימוש ברשת חברתית למטרת הון חברתי מקשר והון חברתי מגשר.

בעבודה זו, נרכז את הממצאים, תוך ניתוח ראיונות העומק שביצענו, ונבחן אם השערתנו אומתה או הופרכה.

שאלת המחקר שתיבחן בעבודה זו, היא מהן ההשפעות של טיול ארוך טווח בקרב ישראלים, על ההון החברתי של הפרט וכיצד השפעות אלה באות לידי ביטוי ברשת החברתית "פייסבוק".

העבודה תבחן כווני מחקר שונים כגון, כיצד "פייסבוק" כרשת חברתית משמש מטיילים במהלך הטיול ככלי ליצירת הון חברתי מגשר, זאת על רקע הקשרים הקיימים- משפחה וחברים קרובים. כיוון נוסף, בחינת השימוש בפייסבוק ככלי תקשורת יומיומי וחיוני ללא הבחנה בין חברים מהטיול וחברים "מהבית".

את פרק הממצאים ניתן לחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות, הפייסבוק כדרך תקשורת מרכזית במהלך הטיול, תפיסת מהות הקשרים שנוצרו במהלך הטיול ולאחריו, ומשמעות מושג החברות. 

תמה ראשונה הינה הפייסבוק כאמצעי תקשורת מרכזי. במהלך הטיול, הפייסבוק מאפשר תקשורת שוטפת עם מטיילים אחרים ומשפיע על תפיסת המטיילים על- ידי מטיילים אחרים כאכפתיים יותר. ניתנת האפשרות לדבר בפייסבוק על מסלולי טיול משותפים, העלאת תמונות ועדכונים על חוויות משותפות בקרב( Valenzuela at el).  בעבודה זאת חקרנו ומצאנו כי לרשת החברתית פייסבוק יש מקום משמעותי ביצירת קשרים חדשים במהלך הטיול ושימור קשרים קיימים מהבית.

כפי שמספרת הודיה (שם בדוי) בראיון שנערך "הפייסבוק היה הדרך שלנו ליצור קשרים, לתאם איפה ומתי להיפגש. לא היו טלפונים שיכולנו להתקשר וזה, אז ככה תיאמנו".

אתי (שם בדוי) מספרת כי עוד במטוס הכירה ישראלים וקבעה שידברו באמצעות הפייסבוק כשתגיע לייעדה. "כשהגעתי לנקודה שידעתי שאחד מהחבר'ה שפגשתי במטוס צריך להיות בה, שלחתי הודעה בפייסבוק, קבענו וניפגשנו".  

בנוסף לתקשורת עם חברים "החדשים" מהטיול, הפייסבוק שימש גם בשמירה על קשר עם הבית.

Valenzuela ושות', מציינים כי רבים מהמטיילים שמחים לשתף בחוויות מהטיול, באמצעות ה"פייסבוק", בו מפרסמים את יומני המסע שלהם. רשת האינטרנט מהווה זירה חשובה לחלוקת רשמים עם אחרים ובכך גם לשמר ולהרחיב את חוויית הטיול.
כפי שמספרת יוליה (שם בדוי): "היה גם את הקשר היומיומי עם הבית. עם אמא כל הזמן מן הודעות בלתי נגמרות כאלה מהיום הראשון עד לאחרון... זה היה גם קל יותר כי זה היה יכול להיות מלווה בתמונות וסוג של מכתב ויומן מסע שניהלתי דרך ההודעות".

תמה שנייה העולה מן הראיונות היא מהות הקשרים. הקשרים החברתיים שנוצרו במהלך הטיול שונה בתכלית מהקשרים הקיימים עם חברים או משפחה "מהבית". מדבריו של מבורך, מטיילים בזמן הטיול נוטים להתנהג בחופשיות ובמעין "מתירנות", דבר המאפשר יצירת קשרים בלתי מחייבים תוך הרגשה של עומק רגעי של הקשר.

אתי (שם בדוי), מסבירה את מהות הקשר עם החברים "החדשים" בזמן הטיול לעומת הקשר עם אותם חברים היום: " הקשר איתם התחיל במפגש מחוץ לחיים הטבעיים של כולנו מה שאיפשר קשר פתוח וכנה למרות שאנחנו לא באמת הכרנו זה את זה"  היא ממשיכה ואומרת שבגלל החזרה לארץ, המרחק הגיאוגרפי והמחסור בנושאים משותפים, הקשרים התרופפו.

מיכל (שם בדוי) מסבירה מדוע בזמן חוויה של טיול נוצרים קשרים כאלה, שבארץ לא בהכרח היו נוצרים: " יש פתיחות כזאת שמאפשרת להיות בקשר כ"כ קרוב עם אנשים שאולי בארץ לא הייתי יוצרת אינטראקציה".

Valenzuela ושות' , מסבירים תחושה זו כנראה בגלל  שה"פייסבוק" מורכב מקבוצות רבות של אנשים דומים ובמקרה הנוכחי, הנושא המשותף הוא קבוצת מטיילים וכאשר המטיילים מחפשים יעד לטיול, מקום מפגש, להפיץ בשורה או תמונות- החברים הרחוקים חשובים יותר מהקשרים עם אנשים קרובים. רשת הפייסבוק, שבה רוב החברים נמנים עם המעגל הרחוק, מנצלת תכונה זו והייתה לדרך האידיאלית למימוש מטרות אלה ( Valenzuela at el.).

תמה שלישית ומרכזית במחקרנו היא תפיסת מושג החברות עולה לדיון רבות. כפי שמציין Putnam, ישנה הבחנה בין הון חברתי מלכד המאופיין ביחידות חברתיות בעלות זהות משותפת, לבין הון חברתי מגשר המאפיין קשרים בין קבוצות ורשתות. מתוך הראיונות ניתן היה להבחין כי בזמן הטיול עצמו המרואיינים חשו קרבה גדולה מאוד כלפי החברים שהכירו בזמן הטיול. קרבה זו יכולה להתפרש על פי מושגיו של Putnam כהון חברתי מלכד. אולם, תקופה לאחר חזרתם לארץ, מציינים המרואיינים כי נוצר ריחוק ופער רגשי עם החברים מהטיול. אם כך, ניתן לסווג את הקשר "החדש" כהון חברתי מגשר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גנאור, ג' . ניתוח רשתות הדואר האלקטרוני בשני ארגוני מחקר ופיתוח. עבודה לצורך מילוי חובות לתואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה, חיפה.

מבורך, ע' . הטיול הממושך לאחר השחרור מצה"ל: מאפייני המטיילים, השפעות הטיול       ומשמעותו. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, האוניברסיטה העברית: ירושלים. 

Bourdieu, P. Other words: Essays towards a reflexive sociology. Stanford, CA:                Stanford University Press