‏290.00 ₪

שאלת המחקר

 מה הן הדילמות המוסריות העולות לאור קיומם של רווחים כלואים בתאגידי ענק בישראל?

תוכן עניינים

מבוא

השוק כתחליף למוסר

החוק כתחליף למוסר. 

אכיפה תוך ארגונית.. 

ניתוח לאור תיאוריות המוסר. 

פתרונות.

דיון 

מקורות.

מס חברות הוא מס המוטל על ידי המדינה על רווחיהן של ישויות משפטיות מסוימות, בעיקר חברות שהן ישויות משפטיות עצמאיות ונפרדות מבעלי מניותיהן. את המס ניתן להטיל ברמת המדינה או ברמה נמוכה יותר. בדומה למס המוטל על יחידים, גם חברות חייבות במס. ככלל, המס מוטל על רווחי החברה. כללי המס משתנים בין מדינה למדינה בהתאם למשטרי המס אותן מאמצות המדינות. מדינות מסוימות פוטרות הכנסות מסוימות (כמו רווחי הון), אחרות אינן מתירות להכיר בהוצאות מסוימות.  אך במציאות  בפועל  אנו מוצאים שחברות רבות עושות שימוש ציני בחוק עידוד השקעות הון כדי לצמצם את תשלום המס המגיע למדינה. אנשי עסקים רבים עושים את הונם בישראל חקיקה המעודדת השקעות , ויתורים מפליגי לכת, אישור של חריגות בפעילות העסקית ופגיעה בטבע  אפשרו לבעלי עסקים רבים לצור הון רב בישראל .  כאשר המטרה שישלמו את המס בחזרה למדינה , או שימשיכו להשקיע את הכסף במדינה . בעקבות התנהלות זאת נוצרה מציאות של רווחים כלואיים. רווחים כלואים הינם רווחים שקיבלו פטור ממס עד למועד חלוקתם או הוצאתם בנסיבות מסוימות. הנחת הבסיס הייתה כי רווחים אלו יושקעו בפעילות נוספת בישראל. בתיקון 69 לחוק עידוד השקעות הון והוראת השעה נקבע כי חברות שקיבלו פטור ממס בהתאם לחוק הישן לעידוד השקעות הון, יחלו לשלם מס בגין אותם רווחים.

סוגיית המס הינה גדולה ובעבודה זאת בחרתי להתמקד בנושא הרווחים הכלואיים מושג "חברות כלואות" מתייחס לחברות פעילות בישראל, בדרך כלל גדולות מאוד, שיש להן פעילות גם בחו"ל ומערכת יחסים מיוחדת עם רשות המסים. החברות האלה קיבלו מענקים נדיבים ממדינת ישראל, לפי החוק לעידוד השקעות הון, ועם השנים צברו רווחים נאים, שאותם הן מבקשות להשקיע בחו"ל. בשל הוויכוח על היקף המסים שהן אמורות לשלם, הן לא יכולות כביכול להוציא את הרווחים לחו"ל, ולכן הן נקראות חברות כלואות. ואולם בפועל, כמה מהחברות הכלואות הפעילות בישראל כן הוציאו את רווחיהן בחו"ל. עם חברות אלה נמנות טבע, צ'ק פוינט, אינטל, מוטורולה ואמדוקס.  הסכומים עליהם מדובר הינם כ100 מיליארד שקל  סה"כ,  שכלואיים בחשבונות הבנק של החברות ועליהם החברות אינן מוכנות לשלם מס ולכן גם אינן יכולות לשחרר ולהוציא אותם להשקעות מגבולות ישראל . כאשר מדובר בסכום כל כך גבוה (רק טבע מחזיקה ב38 מילארד שקל  כספים כלואיים) החברות לא יוותרו על כך , ואין ספק כי ראינו שחוק עידוד השקעות הון שחוקק בשנות ה50 ותוקן בשנות ה80 , ויצר את הנושא לא הוביל להתנהגות מוסרית של החברות , הם בחרו לנצל את החוק להגברת אושרם , והעדיפו להשאיר את הכספים בבנק על פני תשלום מיסים למדינה , או מנגד להשקיע אותם במפעלים ובהתרחבות בארץ.  לכן יש לנסות לראות האם אכן התיקון לחוק שאפשר את הגביי הכספים הכלואיים אכן מהווה תחליף למוסר. 

שאלת המחקר הנשאלת הינה : מה הם הדילמות המוסריות העולות לאור קיומם של רווחים כלואים בתאגידי ענק בישראל?

תחליף המוסר הראשון אותו ננתח הינו מנגנון השוק כפי שהוא באה לידי בתיאורייה הכלכלית קלאסית של  אדם סמית  הרואה בשוק מנגנון חברתי המווסת את הפעילות הכלכלית ומזהה את  "היד הנעלמה" כמכשיר המבטיח לא רק את מרב היעילות של מערכת הייצור , אלא גם הרמוניה שלמה בין מרב התועלת של הפרט לבין מרב התועלת של הכלל , וכל זה ללא הכוונה ותיאום מרכזיים כלשהם . לפי התפיסה הכלכלית של אדם סמית , האינטרס העצמי הוא הכוח המניע את הפעילות הכלכלית . הפועלים במערכת השוק אינם צריכים לדאוג למוסר . ידאג כל אחד אך ורק לתועלתו האישית , והיד הנעלמה תסובב את הדברים כך , שבלי כוונת מכוון , האינטרסים של הפרט יקדמו את טובת הכלל . אדם סמית מבהיר את התפקיד המכריע של עקרון האנוכיות ביצירת תועלת הדדית. גבע מציינת כי היעילות של השוק , מבטא מציאות כי היתרונות הגלומים בהתנהגות אתית של העסק גבוהים מאשר חריגה , ולכן עסקים יפעלו בצורה אתית . טענה זאת המוצגת על ידי גבע מבוססת על תיאוריית היד הנעלמה של אדמס סמית , הטוען כי שוק יעיל הינו שוק שהממשלה אינה מתערבת בו , כוחות השוק מאזנים את החברות , וכי בהקשר זה חברות שמתנהגות בצורה לא מוסרית ימצאו את עצמם מחוץ למסגרת .  בהקשר לנושא בו אנו דנים

כשל ראשון  לא הכל מסחר על פי גבע השוק אינו מטיל מגבלות על האפשרות של מיקוח כלכלי חופשי ; כל דבר שצד א' מוכן למכור וצד ב' מוכן לקנות כשיר לשמש סחורה עוברת לסוחר . המדינה חוקקה חוקים שאפשרו לחברות ליהנות ממיסוי נמוך , דווקא אם לא היו מנצלות היתרים אילה התנהגותם הכלכלית לא הייתה רציונאלית Demirbag ועמיתים ציין כי המדינה רמות המיסוי הנקבעות הן תוצר של משא ומתן בין חברות ובין המדינה , מדינה מדועת שהטלת מיסוי גבוהה תוביל לבריחת הון , לעומת זאת הטלת מיסוי נמוך תביא ותעודד הון שיוביל לצמיחה.  ראייה של הטווח הארוך מלמדת שלעיתים עדיף מיסוי נמוך , שיוביל לצמיחה ולתעסוקה מאשר מיסוי גבוה , שבעטיו חברות יעזבו את המדינה . לכן כשל שוק זה לא מתקיים בדילמה שחלנו , המס שנקבע הינו מס שהינו תוצר של שיכולים מורכביים ומשא ומתן בין בעלי החברות והמדינה , לגבי מהי הדרך בה שני הצדיים יכולים להרוויח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)